תקפד

קמט

ו רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. פ"ק דברכות דף ה' ע"א. מד"ר פ' בראשית ס"פ כ"א חרב מילה שנאמר עשה לך חרבות צורים. רבנן אמרי חרב תורה שנאמר וחרב פיפיות בידם. יש לפרש חרבות צורים שהחרב נמשך מבחי' כי בי"ה הוי' צור עולמים ועי"ז ימול ערלת הלב. חרב תורה שהתורה ניתנה מהר חורב כדלקמן סעי' ב'. ולהעיר מענין וחד חרוב. בזה יש לתרץ דקשה איך שייך חרב לישראל הלא גבי עשו נאמר ועל חרבך תחיה וליעקב הנחיל הקול כמ"ש במד"ר פ' בשלח ר"פ כ"א אעכצ"ל דהאי חרב זהו מהקול ולא חרב גשמי וזהו שנאמר וחרב פיפיות פי' פיפיות מלשון פה דהיינו ה' מוצאות הדבור. ועמ"ש במד"ר פ' תצוה פל"ח ע"פ ואשר חרב גאותך זה יצחק שפשט צוארו נגד החרב א"כ י"ל זהו ג"כ ענין המס"נ בק"ש נק' מה"ט וחרב פיפיות. כמ"ש בגמ' ברכות הנ"ל דק"ש נק' וחרב פיפיות:

(ב) מד"ר פ' פקודי ס"פ נ"א בשלשה שמות נקרא ההר הזה. הר האלקים. הר חורב. הר סיני. הר האלקים למה ששם הודיע הקב"ה אלהותו. סיני למה ששנא את העליונים ואהב את התחתונים (עמ"ש בלק"ת סוף פ' הברכה בד"ה מזמור שיר חנוכת הבית דרוה"ר). הר חורב למה שבו ניתנה התורה שנקראת חרב שנאמר רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. ובגמ' פ"ט דשבת ולמה נק' שמו הר חורב שירדה חורבה לעמלקים עליו. חורב גימט' רי"ו וכן וחרב והוא ענין שם ע"ב:

(ג) פ' נשא פרשה י"א גבי ברכת כהנים. מגבורי ישראל כולם אחוזי חרב. סנהדרין ובתי דינין ותלמידין כולם אחוזי חרב כמ"ד וחרב פיפיות בידם. מלומדי מלחמה זו מלחמתה של תורה. ולפ"ז י"ל ששים גבורים הם ששים מסכתות. ועמ"ש במ"א בפי' שחורות כעורב שהעורב הוא אכזרי כך צ"ל אכזרי בענין דחיית הרע והיצה"ר בכל קיום מל"ת ואיסורי דרבנן. בד"ה שחורה אני ונאוה. דרוש השני:

(ד) שה"ש רבה סוף פסוק ישקני מנשיקת פיהו. ישקני יזיינני מדכתיב נושקי קשת מימינים ומשמאילים. דה"א סי' י"ב ב'. ופירש"י מזויינים בקשת. וכן בני אפרים נושקי רומי קשת תלים ע"ח ט' ות"י בזיני קרבא. והענין י"ל ע"ד שפירש בזח"ב ס"פ בשלח דנ"ד ע"א ע"פ אז ישיר. דפי' אז היינו המשכה נהירו דעתיקא. שהוא ענין אות אל"ף. ע"ד אל"ף דאנכי. וכד אתחבר נהירו דאל"ף ומטי לזיי"ן מאן זיין דא חבר לה' מלאה דם. כדין עבד נסין וגבורן בגין דאתחבר אל"ף עם זיי"ן. והיינו כי זיין הוא ל' זיוני קרבא זהו ענין וחרב פיפיות וזהו פיפיות ב' פיות שהחרב שהוא מל'

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.