תקסט

אשר להתגלות זו הוא עיקר התקוה ויהי' לע"ל וגם כמ"ש האריז"ל שפנימי' עתיק א"א להמשיך עתה כ"א לע"ל ומ"מ כ' הרמ"ז פ' תשא דקפ"ח ע"ב שעתה ג"כ מתעורר להאיר ע"י החיצוניות וא"כ הארתו עכשיו בבחי' מקיף וע"ז אמר שברו על ה' אלקיו. דאל יעקב כו')*:

ז עושה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם. פי' עושה שמים כו' קאי אדסמיך לי' והוא בחי' אלקיו דאל יעקב הנ"ל שהוא העושה שמים וארץ להיותם בבחי' המקבל שיקבלו השפע כו' וכידוע. ופי' עושה שמים וארץ עשי' הזאת הוא בחי' התיקון וכמ"ש ועשתה את צפרניה ותרגומו ותתקן כו' והיינו שממשיך בחי' התיקון ביחודים דזו"נ וכמ"ש ויאמר ה' להם פרו ורבו כו' ויברך אותם כו'. והיינו מטעם הנ"ל דבחומ"ז במזלא דא"א דוקא תליא. והיינו דקאי אדסמיך לי' וה"ק דה' אלקיו הזה הוא העושה בחי' התיקון ביחוד דזו"נ שנק' שמים וארץ כי שמים הוא בחי' ז"א שכל האורות שמן המאציל נמשכים ביסוד ז"א ומשם נמשכו במל' הנק' ארץ שהיא מקור הנבראים כו'. את הים ואת כל אשר בם. הנה מל' נק' ג"כ ים וארץ. ארץ היא בחי' מל' שמשפעת אור ושפע לנש"י (וכמ"ש אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי עיין ר"פ ויגש דר"ה ע"ב). וע"ז נאמר תדשא הארץ דשא כו'. וים הוא בחי' מל' שמשפעת חיות למלאכים הנקראים נוני ימא שכמו עד"מ הדגים שבים שהמה מובלעים ונעלמים בים והים מכסה עליהם מלמעלה כך המלאכים הללו המה מובלעים בתוך אור האלקי שבבחי' מל' בבחי' הביטול וגם בהם יעבור אור השפע מז"א דאצי'. וזהו שאמר את הים ואת כל אשר בם וכמ"ש כל הנחלים הולכים אל הים כו' לפי שמל' מקבלת השפע מז"א בין בבחי' ים בין בבחי' ארץ כו':

השומר אמת לעולם. יש להעיר מפסוק אם עושק ורש כו' כי גבוה מעל גבוה שומר כו' ושם ומה אם הנה של ב"ו כו' לכשיבא הנה של הקב"ה כו' ועמ"ש מזה ע"פ אני הנה בריתי אתך וע"פ הנה אנכי שולח את אליהו כו' וזהו השומר אמת לעולם. כי אליהו נק' אמת שנאמר בו ודבר ה' בפיך אמת. וע' ע"פ שלח אורך ואמתך תלים מ"ג ג'. וארז"ל בילקוט שם דקאי על הנה אנכי שולח לכם את אליהו. וברבות בא פט"ו קל"א א' דקאי על משה ואהרן כי משה תורת אמת כו'. גם אליהו קנא קנאתי כו' אין העולם יכול לסובלך ע"ד אמת אמר אל יברא כו' כי גם שמים לא זכו בעיניו אלא לע"ל שמים חדשים. וזהו שלח אורך ואמתך כו' ועכשיו אף שאין גלוי האמת ממש מ"מ השומר אמת כו':

ח ה' פוקח עורים כו' זוקף. ברבות י"ב סע"א שצריך לזקוף בשם וכ"ה בירושלמי. רבות וישב ס"פ פ"ז דצ"ח ע"ב. פ' אחרי פכ"ב קרוב לס"פ. ענין מתיר אסורים. ה' אוהב צדיקים. נשא ר"פ ח' דקמ"ו ע"א:

זח"א עמוד שכ"ב פי' וזוקף בשם כדי שעי"ז יעלה השכינה מ"ש בה נפלה כו' להיות בחי' אקים את סוכת דוד כו'. וכ"ה בפ' פינחס דרנ"ז סע"א. ואין זה סותר למשארז"ל פ"ק דקדושין דל"א א' אסור לאדם שילך בקומה זקופה. דהכא שאני שזוקף בשם ואחר הכריעה בברוך א"כ מה שזוקף זהו אדרבה שמגביה קומת השכינה להיות זאת קומתך דמתה לתמר: