תקסו

אהללה ה' בחיי. בחי' אורות וכמ"ש למען חייך כו' ע' באגה"ק סי' ד':

ג אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה. פי' נדיבים יובן עפמ"ש בזהר פ' תרומה (דקכ"ח ע"א) דרוח מסאבא איהו אזדמין תדיר במגנא ובריקניא ואזדבן בלא אגרא ואניס לב"נ למשרי עלייהו ומפתי לון לדיירא עמהון בכמה פיתוין כו' ורוח קודשא לאו הכי אלא באגרא שלים ובאשתדלותא רב וסגי ובאתדכאותא דגרמי' ובאתדכאותא דמשכני' וברעו"ד ונפשי' ולואי דיכיל למרווח לי' כו' ע"ש. והנה מובן מזה המאמר דמע"ס דקדושה אינו בנקל לאדם להמשיך בגילוי אור בנפשו כ"א באשתדלותא רב ובמס"נ ובהזדככות החומר בהתשפטות הגשמי' כו'. וההיפוך מזה בסט"א בע"ס דקליפה שבחנם ובלא עמל ויגיעה ממשיך האדם מהם שפע כמו שהיו כל עובדי ע"ז שמיד שהיו מזבחין ומקטרין למלכת השמים היו פועלים מהם מיד בחי' המשכות והתפעלות רבות וכמו שטענו ומאז חדלנו לקטר למלכת השמים כו'. וזהו הי' טענת ישראל זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם. כי פי' חנם בלא עמל ויגיעה כלל (וכמ"ש בפ' בהר דק"ח ע"א אשר נאכל במצרים חנם בלא ברכה. דלא הוה עלנא במצרים עול דלעילא. והיינו פי' חנם בלא קבלת עול) כמ"ש במאמר הנ"ל דרוחא מסאבא אזדמן תדיר במגנא ואזדבן בלא אגרא וכך בקליפת מצרים הי' מגיע להם השפע בחנם בלא דכיותא דגרמי' ומשכני' כו'. וזה הי' ג"כ טענת כל עע"ז שטוב להם יותר לקבל השפע בכוכבים ומזלות שא"צ להכניע א"ע במס"נ וכו' שלא רצו להכניע א"ע במס"נ בדכיותא דגרמי כו' לגבי הקדושה לקבל משם השפעה גשמי' כי בסט' דקדושה א"א בלתי הכנעה גדולה במס"נ כו' וד"ל. והנה ב' מדריגות יש בקליפות. הא' בחי' רע גמור דקליפה כמוגקה"ט לגמרי כידוע. והב' בחי' ק"נ שמעורבת טו"ר כו' כידוע. וגם בענין פעולת השפע מהם יש הפרש בין גקה"ט לגמיר לק"נ כמו שיש הפרש במדריגות עצמותם שזה רע גמור וזה מעורב טו"ר כו'. וההפרש אשר ביניהם בענין פעולת המשכת שפע מהם הוא כענין מ"ש במאמר הנ"ל דרוח מסאבא אזדמן תדיר במגנא ובריקניא ואניס לב"נ ומפתי לון שזהו דוקא בסט"א דרע גמור שהוא מ"ש זכרני כו' אשר נאכל חנם כו' ומלבד שנותן בחנם הוא משתדל לפתות לב"נ כו' אבל בחי' נוגה אינו כן שאינו משתדל לפתות לב"נ כו'. ואמנם מיד שמבקשים ממנו הוא נותן וא"צ עמל ויגיעה עד שיפעול ההשפעה מאתו כי בנקל יפעלו וה"ז כמו עד"מ איש הנדיב בטבע שהגם שהוא נדיב לב בטבעו מ"מ לא ישפיע מעצמו בלתי בקשה כלל אך כשמבקשים ממנו יפעלו אצלו מיד וזהו מצד שאין בחי' נוגה רע גמור אלא מעורב בטוב כו'. וזהו שנקראו נדיבים והן ע"ס דק"נ. ועליהם הוא אומר כאן אל תבטחו בנדיבים כלומר אל תבטחו שיבוא לכם השפעה גשמיות בלא עמל במס"נ מצד אחר והוא ע"י הכנעה לק"נ שנק' נדיבים שמיד פועלים מהם השפע כו'. כי הוא בן אדם שאין לו תשועה. פי' תשועה הוא בחי' החסדים שנק' ישועות כמ"ש במ"א בפי' כוס ישועות אשא שהן ה' עלין דסחרין לשושנה כמ"ש בזהר בהקדמה. והגם שלפעמים נק' ישועות כאשר בא מצד הגבורות וכמ"ש במ"א הנה מ"מ שרש הישועה מן החסד שבקו הימין וכמ"ש הושיעה לו ימינו כו' אך הוא לפעמים מבחי' חסד שבגבורה ולפעמים מבחי' גבורה שבחסד ויהי' איך שיהי' מבחי' החסדים יש בו. משא"כ שרש יניקת הקליפות הוא רק מבחי' הגבורות בלתי ממותקות בחסדים כלל וכידוע בענין בא נחש על חוה שהוא בחי' אחוריים דשם ב"ן שנק' אלהים אחרים כו'. וע"כ נקראו בן אדם שאין לו תשועה. פי' שאין להם בשרשם מבחי' החסדים שנק' תשועה כלל וכיון שאין לעצמו תשועה מכש"כ שלשוא וריק הבטחון בו (ותחלתו מתוק וסופו מר וכמ"ש בפ'