תקנה

גימ' כל. ובא הרמז במלת כל ובמלת לך כי הכל כוונה אחת. ועיין בבחיי פ' חיי ע"פ וה' ברך את אברהם בכל. וזהו לך הוי' הגדולה כו' כי כל בשמים ובארץ. ועיין בשל"ה בתושב"כ פ' כי תבא דף שפ"ה ב' מענין שבעה שמטות כו'. וי"ל בשנת היובל הוא העליה לשער החמשים שהוא למעלה מבחי' כי שאל נא לימים ראשונים כו' שהם ז"ת כמ"ש על פסוק כי שאל נא ובמ"א נת' שיש חמשים אלף יובלות. כנזכר בד"ה לריח שמניך. וי"ל שזהו המרומז ג"כ בפי' כל עולמים כל היינו חמשים אלף יובלות. ועמ"ש בת"א פ' ויצא בד"ה והי' הוי' לי לאלקים בענין וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך. ולפמש"כ י"ל כל היינו בחי' כל עולמים הנ"ל ותכלית העליות להגיע מבחי' כל הנ"ל לבחי' לך. ועמ"ש בד"ה ובבואה לפני המלך בפי' אשר שם שמות בארץ. וענין חמשים אלף יובלות י"ל עפמ"ש בע"ח שער י"ד בענין נש"ב שבא"א הם בבחי' חשבון גדול ע"כ מזה נמשך חשבון אלפים:

טז פותח את ידיך. רבות בראשית ר"פ י"ג בזו יד ובזו יד. תוך פ"כ ופרנסה ע"י הקב"ה שנאמר פותח את ידיך כו'. ויצא ר"פ ע"ג פ"ב א' שלשה מפתחות ביד הקב"ה. מפתח של גשמים שנאמר יפתח ה' לך כו' וי"א אף מפתח של פרנסה שנאמר פותח את ידיך. ובבראשית פרשה י"ג פירשו פותח את ידיך ג"כ על גשמים. ואפשר מש"ה אמרו וי"א כו'. דהת"ק ס"ל דפותח את ידיך קאי על גשמים. וע' מזה בגמרא רפ"ק דתענית דף ב' ע"ב:

ויחי ר"פ צ"ז כמ"ש בבראשית פ"כ כנ"ל. בשלח ר"פ כ"ה וע"ש דמפרש בין על גשמים בין על רצון מה שהאדם מבקש. בפ' תבא ע"פ יפתח ה' לך כמ"ש בבראשית פי"ג. בגמ' פ"ק דברכות ד"ד סע"ב. פ"ק דתענית ב' ב' ח' ב':

בענין פותח את ידיך נתבאר בבוך* שבו עוד מפי' המלות על אשרי יושבי ועל יהי כבוד והחידוש** ע' בת"א ד"ה לך לך שכדי להיות ההמשכה מהחכמה הנק' אם רם צ"ל ע"י ע"ק ע"ש וע' סד"ה מה טובו דע"ה ב'. פותח את ידיך ב' יודין יו"ד דהוי' ויו"ד דאד' בד"ה וה' ברך את אברהם דמ"ט ע"ב. בענין ומשביע לכל חי רצון בלק"ת בד"ה עיני כל. ועמ"ש בד"ה ובחדש השביעי. ובענין משביעין אותו תהי צדיק בת"א בד"ה חכלילי. ובלק"ת בד"ה כי ההרים ימושו ובד"ה תקעו בחדש דרוש הראשון:

פותח את ידיך. ע' גמרא פ"ק דכתובות דף ה' סע"א גדולים מעשה צדיקים וכו' וע"ש בתוס' וכשהמטר יורד משמים לארץ זהו ג"כ התחברות ב' ידיו כביכול שנמשך מבחי' ימיני טפחה שמים לבחי' ידי יסדה ארץ כו'. עוי"ל ידך ע"ד ארבע הידות יהי' לכם והחמישית לפרעה. עיין מזה בלק"ת בשה"ש בד"ה שחורה אני ונאוה דרוש השני ובהביאור ע"פ צאינה וראינה דרוש הראשון ספ"ו דף כ"ד רע"ד. וזהו פותח את ידך שהוא בחי' דלית שמאלא בהאי ע"ק ומשם נמשך ומשביע לכל חי רצון כו'. וא"ש מ"ש במד"ר בראשית פי"ג בזו יד ובזו יד כו' בזו פתיחה ובזו פתיחה דהושוה לתח"ה. ותח"ה ודאי הוא ע"י המשכה מע"ק טלא דנטיף מעתיקא כו':

במ"ש במד"ר בראשית פ"כ בענין הפרנסה גדולה מהגאולה. י"ל כי בני חיי ומזוני במזלא תליא שהוא כתר וע' בזהר דר"ז ע"ב דקשין מזונותיו כמו ענין קשה לזווגם כקי"ס. ובזהר תרומה דק"ע ע"ב. ועמ"ש בזה בבוך תרט"ו בד"ה החדש הזה לכם. א"כ פותח את ידיך כמו נטה את ידך על הים ובמדרש שהניח ימינו על ימין משה מוליך לימין משה. ובמש"ש שהגאולה ע"י מלאך ופרנסה ע"י הקב"ה עמ"ש