תקנא

עיקר פי' הוד היינו לשון זיו הודו על ארץ ושמים וכמ"ש במ"א בענין פי' המולך מהודו ועד כוש. וזהו אשר תנה הודך על השמים. וע"כ אמר דוד הדר כבוד הודך הזיו וההוד המאיר מא"ס ב"ה. דהיינו ענין בינה עד הוד אתפשטת. וזהו ענין נתן ההוד למשה. אשיחה אני דוקא כי בבי"ע אין מאיר בחי' הוד הנ"ל. ולכן היסוד שהוא המאיר ונמשך גם בבי"ע נק' יתום מאמו. לפי שבחי' בינה רק עד הוד לבד אתפשט שהן עדיין עצמות האצילות. אבל יסוד שהוא להיות השפעה בבי"ע בבחי' זו א"א להאיר אור הבינה כי זהו למעלה בההשגה דבי"ע. כמבואר בבה"ז פ' תשא בענין והדל לא ימעיט ע"כ להיות גילוי הדר כבוד הודך זהו א"א שיהי' מאיר בבי"ע רק אשיחה אני כי דוד היה מרכבה לבחי' מל' ואיהי בהוד לכן מאיר בה הדר כבוד הודך. וז"ל אדמו"ר נ"ע הדר כבוד הודך כו' פי' מלכות דאצילות מקור כנס"י זאת אומרת שבחי' ההתפשטות של השפע בבי"ע זה ישבח כל מעשיך שבכל דור ודור. מצד שנתפס בגדר ההשגה. אבל הדר כבוד הודך ודברי נפלאותיך זהו בחי' הארת הכתר עליון דאצילות שנק' פלא העליון ע"ש ההעלם וההסתר שמופלא ומכוסה כו' (הג"ה. ושייכות בחי' זו להוד צ"ל משום כי בבינה התגלות עתיק ובינה עד הוד אתפשטת כנ"ל ועמ"ש ע"פ הוד והדר לבשת שנתבאר שי"ל שהן ע"י וא"א שהרי אח"כ נאמר עוטה אור כשלמה שהוא החכמה ולע"ל במשיח נאמר הוד והדר תשוה עליו כו' יעו"ש. עכ"ה) במלכות דאצילות. זהו בחינת דברי נפלאותיך הארת הפלא עליון בדבור העליון (הג"ה כמ"ש בבה"ז ר"פ בראשית על המאמר כשושנה בין החוחים שיש תליסר עלין דסחרין לשושנה כי נעוץ תחלתן בסופן דוקא ולכן הארת י"ג מדה"ר מאירים דוקא במלכות עכ"ה) וזהו אשיחה דייקא אני בעצמי אשיחה זאת כי אין בכח הנבראים להשיג זאת אשר הוא מופלא מהן כו' זולת אני אשיחה ע"כ.

(הג"ה ודוגמת זה מבואר במדרש תלים סי' י"ט ע"פ השמים מספרים כבוד אל. מי ימלל כו' אלא מדינה שהוא דר בה היא יכולה לספר בשבחו. היינו עולם האצילות אשר בו מאיר החכמה שבה מאיר אור א"ס ע"כ היא יכולה לספר איך שאין ערוך כו' משא"כ בבי"ע שבהם אין בחי' חכמה מאיר כלל. ולכן נק' בשם בהמה פני אריה פני שור כו' שאף שיש להם דעת גדול באלקות עכ"ז לגבי אצילות ששם מאיר חכמה נק' בשם בהמה כו' ועמ"ש מענין חכמה בד"ה מצה זו ובסש"ב פל"ה בהג"ה:

קיצור ענין הודך הוד ונק' יעזר בעיירות דא"י עטרות ודיבן ויעזר ונמרה. מל' יסוד הוד נצח. ואיהו בנצח ואיהי בהוד. ברכה והודאה. כי נצח ענף החכמה והוד ענף הבינה. עך עיקר פי' הוד לשון זיו נתן ההוד למשה בינה עד הוד אתפשטת משא"כ ביסוד מקור דבי"ע ע"כ הם ישבח מעשיך אבל הדר כבוד הודך אשיחה. ודברי נפלאותיך הארת הכתר בהדבור. מדינה שהוא דר בה אצילות היא יכולה לספר בשבחו כי בכל האצילות מאיר החכמה והיא כח מה השגת הביטול:

הדר כבוד הודך ודברי נפלאותיך אשיחה: (ו) ועזוז נוראותיך יאמרו וגדולתך אספרנה. פי' מל' דאצילות מקור הנשמות אומרת שבחי' ההתפשטות של השפע בבי"ע זה ישבח כל מעשיך שבכל דור ודור מצד שנתפס בגדר ההשגה. אבל הדר כבוד הודך ודברי נפלאותיך זהו בחי' הארת הכ"ע דאצילות שנק' פלא העליון ע"ש ההעלם וההסתר שמופלא ומכוסה כו' מה שמאיר במל' דאצילות זהו בחי' דברי נפלאותיך הארת הפלא העליון בדבור העליון.

(הג"ה ע"ד ההפרש בין עשרה מאמרות שנק' מילי דהדיוטא כי הבריאה נק' יש מאין מבחי' אין והארה בעלמא כמ"ש בלק"ת פ' ראה בד"ה אחרי ה' אלקיכם תלכו. ולכן נק' זה עמל שיחה ומילי דהדיוטא לגבי דבור התורה בחי' ודברי מל' דא"ק אשר שמתי בפיך מל' דאצילות ע"כ נק' דברי נפלאותיך