תקלט

לשון נוכח היינו המשכת הכתר במלכות. ע"ד יחיד חי העולמים מלך. וע"ד וברכת את. כה תברכו אותיות בכתרו להמשיך בחי' מאמר אחד. וגילוי זה שבמל' כי נעוץ תחלתן בסופן כשושנה בין החוחים. וברבות וישב פ' פ"ו) ובזח"ב וארא דכ"ח סע"ב ארוממך כו' ת"ח לקביל דרגא דיליה קאמר היינו מל' בגין דבעא לסלקא שבחי' ולאעלאה ליה לנהורא עילאה לחברה עם ז"א. לאתערבא דא בדא למהוי כולא חד. וי"ל ע"ד הנזכר בפי' בן פורת יוסף פורת אותיות תופר שמחבר המל' עם ז"א דהיינו כענין אל דעות ב' דעות. והחיבור שיהי' הגילוי למטה כמו למעלה ארוממך ואברכה י"ל שושדמ"ט ושוד"מ. ואין זה סותר למ"ש לעיל דפי' ארוממך זהו המשכת הכתר. כי מ"מ המשכה זו באה ע"י ז"א כו' וכמ"ש בזח"ב תרומה קמ"ו סע"ב ע"פ ישקני מנשיקות פיהו ע"ש ובמק"מ דהכוונה שאור הכתר נמשך במל' ע"י ז"א דוקא וכמ"ש במ"א ע"פ כי תשמע בקול. קול הוא תפארת ובקול היינו מה שמלובש בו אור א"ס ע"י הכתר כי תפארת הוא בריח התיכון המבריח כו' קול יעקב כו' וכמ"ש בזח"א ויחי רמ"ו ע"ב וההוא קול אשתלח מאתר עמיקא:

ענין בתהלה לדוד יש ו' באמצע בכל פסוק בתחלת תיבה זח"ב ק"פ ב' כמו ברות ווין. והנה ענין המשכת הרוממות למטה י"ל ע"ד שארז"ל כמדומה בירושלמי פ"ז דסוטה ע"פ קול רם בקולו של רם. והיינו ע"י עסק התורה שהיא קולו של רם המשכה מבחי' כתר וכמ"ש ע"פ ששים המה מלכות בפי' קול דודי הנה זה בא כו' וכמ"ש סד"ה וארא אל אברהם שע"י התורה נמשך הגילוי מבחי' יחיד ממש והיינו שיהי' יחיד חי העולמים נמשך בבחי' מלך כו'. גם הנה מבואר לעיל שההפרש בין אני ובין אנכי זהו אות כף כי אני מורה כשמדבר בנמיכות והוא במל' שהיא בחי' אחרונה שבאצילות אבל אנכי מורה על היש האמיתי והוא כתר. וא"כ ארוממך להמשיך הכ"ף במל' שתהי' בבחי' אנכי כמו הכתר. והיינו ע"י עסק התורה שהוא בחי' והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך כו' וכתיב וידבר אלקים כו' אנכי הוי' אלקיך כו'. וע' עוד מענין תהלה לדוד זח"ב תצוה ק"פ ע"ב ובפ' במדבר דק"כ ע"א ור"פ ואתחנן דר"ס ע"א:

קיצור. בזהר פי' ארוממך לחברה עך ז"א ע"ד תופר. אחותי. והכוונה א' כי המשכת הכתר בא ע"י ז"א. ע"ד כי תשמע בקול בריח התיכון. בקול רם. יחידו של עולם. ארוממך ע"ד מבחי' אני אנכי והיינו ע"י הדברים האלה אשר אנכי מצוך:

ואברכה שמך לעולם ועד. פי' לאחר שנמשך הארת הכתר במל' שזהו ענין ארוממך כו' והוא הארת בחי' תחתונה שבמאציל שהוא בחי' אין סוף ממש. ולכן עי"ז אח"כ ואברכה שמך לעולם ועד שיוכל להתפשט השפע והברכה מבחי' שמך מל' דאצילות בבחי' אין סוף ממש דהיינו מצד הארת הכתר מל' דא"ס ב"ה.

(הג"ה היינו ע"ד מ"ש סד"ה שובה ישראל עד דפי' עד שייך בבחי' מלכות כמו לעדי עד ימלוך כו' כי בבי"ע שייך זמן וגלוי המל' דאצילות שם יהי' לעדי עד ע"ד אהל בל יצען כו' והיינו ג"כ ע"י עבודת האדם שיהי' קבוע בעבודת ה' בלי שינוים כיתד חזק בל ימוט. ועי"ז ממשיך בה מבחי' יחו"ע ומבחי' כתר. וזהו ואברכה שמך לעולם ועד. שיהי' בבחי' ועד שאין לו הפסק כו'. ועמ"ש בענין פקודי המשכן משכן העדות גם בד"ה קול דודי בשה"ש. בפי' עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים וגם כמ"ש בד"ה מי מנה עפר יעקב פי' והיה מספר כו' אשר לא יספר כו' שגם בבחי' מל' הנק' מספר יהי' אשר לא יספר ע"י גלוי אור הכתר במל'. וזהו ג"כ ענין ואברכה שמך לע"ו. בבחי' שאין לו הפסק בחי' אשר לא יספר כו'. ובמא"א אות וא"ו סעי' ב' ועד נ' המלכות תמן ויעודא דכולא