תקי

קלו

ד לעושה נפלאות**:

ו לרוקע הארץ על המים. רבות בשה"ש בפסוק כי טובים דודיך מיין ד"א הוי כל צמא לכו למים נמשלו ד"ת למים מה מים מסוף העולם עד סופו שנאמר לרוקע הארץ על המים אף תורה מסוף העולם עד סופו שנאמר ארוכה מארץ מדה. ולפמ"ש לקמן פי' לרוקע הארץ יושר על המים עגולים י"ל הארץ היא מצות כו' ויש בחי' במצות הנק' ארץ יותר מבתורה הנק' מים:

(ב) פ"ב דחגיגה י"ב ב' הארץ עומדת על העמודים ועמודים על המים שנאמר לרוקע הארץ על המים:

(ג) והנה רוקע הארץ. רוקע הוא בשרש רקיע דפירושו פרישה שפרש הארץ על המים. ובישעי' סי' מ"ב ד' רוקע הארץ וצאצאיה. וכן בישעי' מ"ד כ"ד רוקע הארץ