תפג

שהי"ב שבטים הללו הם תקונא דעולם התחתון מל' בלבד (ר"ל שממשיכים יחוד זו"נ דהיינו ו"ה) אלא אפילו דעלמא עילאה דהיינו הבינה (ר"ל שהם מעלים מ"ן לאימא וממשיכים יחוד דאו"א) שכן י"ב שבטים שלמטה הם רמוזים למעלה ראובן חסד כו' כנזכר בסבא וז"ש שבטי י"ה ר"ל השבטים שהם מרכבה וכסא לי"א דהיינו חו"ב (עיין בת"א פ' יתרו בד"ה ענין האבות הן הן המרכה איך שע"י מרכתא עילאה הם מעלים בחי' חו"ב להמשיך בהם אור א"ס שלמעלה מהחכ' כו' ע"ש וזהו שהם קיומא דעלמא עילאה שממשיכים אור א"ס בבחי' י"א) עדות לישראל לישראל דייקא דהיינו התפארת בסוד הדעת הנק' ישראל סבא המייחד בין חכמה ובינה והדעת ממשיך שפע ואור הכתר כו'. בגין דאינון קיומא לתתא סהדותא אינון לעילא. כלומר מי החריחני לומר שרמוזים י"ב שבטים למעלה ודאי אותן השבטים שהן למטה מהמל' הם המעידים לאותם שלמעלה כו' כי כל הדברים שלמטה בהיכלות הוא הדבר הנחתם מלמעלה שאין דבר למטה שאין לו שרש למעלה. והכי שיעור הכתוב ששם במלכות עלו שבטים שהם י"ב בקר להיותם נכללים עמה והם עדות לישראל לאותם הנקראים שבטי י"ה שהם הי"ב הרמוזים באצילות עכ"ל הז"ח. וזה לא כדפי' הש"ס דקדושין והרבות וישלח ששם י"ה עדות לישראל. אלא הפי' שהשבטים שלמטה בבריאה הם עדות על שבטי י"ה הנק' ישראל כו':

(ה) ויחי דרמ"ב ע"א הה"ד שבטי י"ה עדות לישראל. ואינון סהדין סהדותא למלכא על כנס"י. כי בהם נחתם כל מעשה התחתונים והמל' משתוקקת לבעלה ואז היא מעלה מ"ן על ידם נמצאו שאלו הי"ב טורין הם מעידין על המל' עכ"ל הז"ח. ח"ב שמות דף ד' ע"א (תרומה קכ"ט א' מענין עדות) פקודי דקכ"א ע"ב פי' שם י"ה הוא עדות לישראל. דרכ"ט ע"ב פי' עדות לישראל דא רזא דשמא קדישא דאקרי עדות כד"א ועדותי זו אלמדם. ויש להעיר מפסוק ויקם עדות ביעקב כו'. ח"ג במדבר דף קי"ח ע"ב וז"ל הרמ"ז שם דשבטים סתם הם אותם הנז"ל שמותם הם למטה בנוקבא. ושבטי י"ה ה"ס שרשם שבת"ת ואמר שנקרא שבטי י"ה ע"ש שהוא מעיד בהם בסוד או"א שבתוך הזעיר עכ"ל:

(ו) ת"ז סוף תיקון כ"ז דע"א א'. תיקון ע' דק"כ ע"א זה ספר תודלות אדם זה ודאי כליל תרין עשר מזלות דאדם דלעילא דאתמר עלייהו שבטי י"ה עדות לישראל ופי' בכס"מ דאדם דלעילא הוא ז"א כי יש בו י"ב שבטים בתפארת ויש י"ב גבולי אלכסון כנגד י"ב מזלות* כו' עכ"ל. ועמ"ש בד"ה ותאמר ציון עזני ה' כו'. וארז"ל פ"ה דברכות דל"ב ב' י"ב מזלות כנגד י"ב שבטים וזה עדות שהעולם נברא בשביל ישראל כו' יש להעיר מן וקרא זה אל זה כו' מזה אחד ומזה אחד יחו"ע ויחו"ת כו' גם ממ"ש בד"ה וידעת היום עדות זהו על סוכ"ע כו'. כי ממכ"ע נק' עלמא דאתגלייא וע"ז נאמר ומבשרי תחזה אלוה אבל בחי' סוכ"ע מה שאני הוי' לא שניתי אינו מושג רק עז"נ ויאמינו בהוי' כו'. ומ"מ נאמר וידעת היום כו' בבחי' דעת ממש והיינו ע"י התומ"צ וזהו ועדותי זו אלמדם. וזהו עדות לישראל להודות כו':

ח למען אחי ורעי. (א) גמרא סוף ברכות סוף דף האחרון ת"ח מרבים שלום שנאמר כו':

(ב) רבות ר"פ יתרו ה"ד רעך ורע אביך רעך זה הקב"ה כד"א למן אחיי ורעי. ועמ"ש ע"פ תמים תהיה בענין ואהבת לרעך כמוך הוא כלל כל התורה:

(ג) שם קרוב לס"פ הנ"ל בפי' אם ערבת לרעך אלו ישראל שהם ערבים בינן לבין הקב"ה חביבים ישראל שנקראו רעים שנאמר למען אחי ורעי: