תיב

(ה) עמ"ש במ"א שמבחי' האל"ף שהוא כתר אשר מצד עצמו הוא למעלה מהשתלשלות ושם כחשיכה כאורה לא הי' אפשר לברוא בו העולם שא"כ היו מקבלים גם החיצונים וכמ"ש בזהר ר"פ ויגש דר"ה ע"ב ואי תימא אל"ף כו' בגין דאתקרי ביה ארור כו' ר"ל ע"ד שממית בידים תתפש כו' וע' בת"א בד"ה ויאבק איש עמו. ע"כ נברא העולם בבי"ת שהוא סי' ברכה שנשמך בבחי' ברוך ההיפך מבחי' ארור. ועי"ז אח"כ נמשך במתן תורה גם האל"ף שהוא הכתר אנכי ע"י שנמשך ומתלבש בחו"ב דוקא ועי"ז אאלפך חכמה ועמ"ש ע"פ ויטע אשל סעי' יו"ד: