תז

וישב דקע"ט ב' שע"ז נאמר טוב ילד מסכן וחכם. אך בחי' נער היינו קטנות ששם נק' יש מאין. והקב"ה מלמדם תורה המשכת חכמה עילאה שלמעלה היש וכולא קמי' כלא חשיבי. וא"כ לפ"ז זהו ממש כענין יושב ומשחק עם לויתן מאחר שבחי' לויתן זהו יחוד זו"נ שיחוד זה היינו ג"כ המשכת החכמה. אך י"ל ההפרש הוא ע"ד ההפרש בין זווג גופני דזו"נ ובין השפעת השכל ע"י הדבור הנק' זווג רוחני או זווג נשיקין. שע"י הדבור נמשך רק הארת החכמה ולא עצמיות החכמה ממש. אבל ע"י זווג היסודות נמשך שפע עצמיות החכמה ולא הארה לבד כמבואר באג"ה בסופו בד"ה להבין מ"ש בפע"ח גבי ועוד זאת שהרי הדבור כו' והטעם כו' ע"ש ובלק"ת בשה"ש בהביאור ע"פ ששם המה מלכות דרוש הראשון בבה"ז פ' בראשית ד"ה אעשה לו עזר משנה אתתא דההוא נער ובפ' בלק ד"ה ברכו ה' מלאכיו. ועפ"ז יובן דענין יושב ומשחק עם לויתן זהו השפעת עצמיות החכמה ע"י היסוד. ויושב ומלמד תשב"ר זהו השפעת הארת החכמה:

(ד) ובמד"ר פ' בא פט"ו דקל"ב ב' יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד כו' למקומו של לויתן כו' שנאמר אל מקום זה יסדת להם וזהו מקומו של לויתן שנאמר לויתן זה יצרת כו'. והיינו עפמ"ש בזח"א פ' בראשית דף י"ח ע"א בפי' יקוו המים הנמשכים מה"א עילאה והיינו המשכת המוחין. מתחת השמים ר"ל מבחי' ז"א. אל מקום אחד היינו ח"י עלמין שהוא היסוד וממנו נמשך ההמשכה לבחי' מל' הנק' ה' תתאה וזהו ותראה היבשה. ושם מבואר כי ההמשכה מבינה עד היסוד זהו הנק' יחודא דעלמא עילאה. והוא ענין בית לוי כנ"ל וכמ"ש בזח"ב פ' שמות די"א סע"ב. ואח"כ מהיסוד נמשך ההפשעה בעלמא תתאה ונעשה יחוד והתקשרות עלמא דאתגלייא הנק' יבשה בעלמא דאתכסייא. ועמ"ש מזה בלק"ת פ' צו בד"ה ששת ימים תאכל מצות דרוש הראשון ושם ספ"ה. וע' בזח"ג פ' ויקרא די"ו ע"ב בענין בעלי תשובה וצדיקים ובמד"ר באיכה שתשובה נמשך לים כו' והבן. והנה פי' מקום אחד ע"ד הוי' אחד. ולכן בחי' זו נק' מקום זה. ע"ד זה אלי וע"ד משה נתנבא בזה. וגם זה הוא מנין י"ב שורש י"ב שבטים המרכבה דבריאה שלשם נמשך הגלוי. וזהו מאמר המדרש יקוו המים כו' למקומו של לויתן שהוא יסוד הנק' מקום זה. ועמ"ש ע"פ וקרא זה אל זה. והיינו שענין לויתן ל' לויה וחיבור ע"ד ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים שיאיר עלמא דאתכסייא בעלמא דאתגלייא וזהו ויקח את בת לוי. ועמ"ש מענין לויתן זה יצרת בלק"ת פ' נשא בהביאור ע"פ נשא פ"ב ומ"ש בפ' שמיני בענין הקניגי של לויתן עם שור הבר:

(ה) זח"א ויחי דרמ"ב א' ענין שם אניות יהלכון. דתמן הוא נגידו דעלמא דאתי. ואדמו"ר ז"ל פי' שהאניות הם הלבושים הנעשים מקיום התורה ומצות שעי"ז יוכלו לילך בים שהוא עלמא דאתכסייא ונק' עלמא דאתי. ועיין מזה ג"כ בזהר בשלח דף נו"ן ע"ב היתה כאניות סוחר ושם ג"כ פסוק שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת וז"ל ר' יהודא אומר שם אניות יהלכון בההוא ימא דאזלין ושטין. עמ"ש מענין השיטה בלק"ת פ' שמיני ד"ה לויתן זה. עד דאתיין לאתחברא בההוא דרגא כדין כתיב לויתן זה יצרת לשחק בו. ולפירוש הנ"ל דהאניות הם הלבושים מתומ"צ ר"ל שבהם ועל ידם מתעלים בעלמא דאתכסיא עד שמגיעים לבחי' לויתן זה כו' המחבר השפעת האין בהיש כו'. ובזהר ויחי דף רמ"ז ע"א למחדי בהו עילאין ותתאין כמ"ש לויתן זה יצרת לשחק בו ופי' בזח"מ ובמק"מ שע"י חיות קטנות עם גדולות י"ב בקר דבריאה המרוממים ומעלים המל' נעשה יחוד זו"נ שעי"ז נעשה החדוה והשמחה בעולמות יען כי יחוד זה ענינו גלוי אור חדש כו'. י"ל ג"כ לשחק לשון שחקים שבו טוחנין מן לצדיקים: