תו

להיות נמשך שחוק ותענוג העליון ע"י יחודים הנ"ל שע"י העלאת מ"ן מלמטה יומשך האור מלמעלה א"כ עי"ז יתחברו העולמות עשיה הגשמיות עם אצילות כו' שהיחוד הוא תוספת האור עד שמאיר ג"כ למטה משא"כ בלעדי זה הי' העשי' נשאר בגשמיות כו'. וזהו פי' לויתן זה יצרת שעי"ז יומשך גלוי בחי' זה היינו תפארת שבו י"ב הויות ומתחבר ומזדווג בבחי' זאת כמ"ש בפרד"ס ערך זה.

(ב) אפ"ל לויתן זהו היפך בחי' מדין שהוא ל' ריב ומדון והוא הקליפה שכנגד יסוד אבא. כי בקדושה שם תרין ריעין דלא מתפרשין מלך שהשלום שלו וההיפך מזה בקליפה כמ"ש הרמ"ז ר"פ יתרו ובמא"א אות מ"ם סי"ג. וא"כ לויתן לשון חיבור ויחוד זהו היפך הנ"ל ועמ"ש ע"פ לתת נקמת הוי' במדיין ועמ"ש ע"פ וילך איש מבית לוי:

(ג) במא"א אות למ"ד ס"ב לויתן נק' היסוד שמחבר דכר ונוק' עם לויה שלו. והוא ביצירה. והים הוא הנוק' שהוא שט בתוכה (ז"ל זח"א ד"ו ע"א אבל אבא דילי הוה דיורי' בימא רבא כו' רב ויקירא ועתיק יומין כו' ע"ש ופי' הרמ"ז יסוד אבא וממשיך הטפה מיסוד דעתיק ושט ימא ה"ס היחוד כו'. והמק"מ פי' שים החכמה גלוי לפניו כו' ע"ש. ואפ"ל שממשיך מבחי' חכמה עילאה לבחי' ים שהוא בינה כמ"ש במא"א אות יו"ד סט"ז ים נק' בינה היא ים לחכמה וגימט' נש"ב כו' ע"ש):

לשחק בו. ע"ד שחוק ב"פ אור. א"י וא"ח שמתחברים יחד עיין בבה"ז פ' אחרי דע"ט. וגם שחוק תענוג עליון וב"פ אור ע"י וא"א שהם ב' הבחי' שבכתר כו' שקשרו להם שני כתרים אחד כנגד ביטול דנעשה וא' כנגד נשמע. ואפשר כי נעשה ונשמע הם זו"נ כי עשיה לעילא כמ"ש בזח"א קט"ו ובח"ג ק"ח ב'. וכ"כ בפרד"ס ערך עושה פרי שעיקר העשייה בזכור תלוי. ובערך שמע פי' כי שמיעה במל' כו'. וזהו לויתן ל' חיבור דו"נ דהיינו נעשה ונשמע. והנה יש לויתן בקליפה וא"כ איך יתפרש עליו לשחק בו. י"ל ע"ד טוב מאד זה יצה"ר שבו ועל ידו נמשך הצחוק והתענוג כו' גם ע"ד מ"ש קראו לשמשון וישחק לנו בשופטים ט"ז כ"ה. דהיינו שאחר רוב ועוצם גבורתו והשחוק שיראה להם גבורתו ה"ה מסיר בידם כו' כמ"כ עד"מ השחוק על ס"מ שעם היותו לויתן נחש בריח כו' יושב בשמים ישחק עליו כו'. והנה משארז"ל שבמקום השחוק עם לויתן מלמד תורה לתינוקות של בית רבן. הנה מלבד שי"ל שהתינוקות גורמים שחוק ותענוג והמתקת הדינים כמ"ש בזהר בענין הכרובים. בהשמטות ח"ב ססי' יו"ד. אך עוד זאת כי לימודם נק' הבל שאין בו חטא והיינו ע"ד הנז' בזח"ג בלק קפ"ח ב' שאותיות ח"ט הם במל' ע"ד עה"ד חטה היתה לכן בשבטים לא היה אותיות ח"ט לפי שהם מז"א שהוא עץ החיים כו'. וזהו בשברי לכם מטה לחם ע"י שבירת לוחות ראשונות נתלבשה התורה בעה"ד וזהו"ע חטה כו' שתי הלחם כו' וגבי מן כתיב כי לא על הלחם כו' כי על כל מוצא פי הוי' היינו ז' הבלים היוצאים מפה ע"ק יחיה האדם דלעילא ומשם שרש בחי' מ"ן שנמשך ע"י טל טלא דנטיף מעתיקא. ותשב"ר שהוא הבל שאין בו חטא ע"כ ממשיך ממוצא פי הוי' שלמעלה מבחי' לחם דחטה כו'. וע"כ זה גורם ג"כ השחוק והתענוג עליון ואהי' שעשועים כו' אני תורתך שעשעתי כו':

ועיקר ענין לויתן מבואר בסדור דרוש ברכת הזימון שהוא יחוד וחיבור חו"ב שהחכמה מאין תמצא וכשבא ומאיר בהשגה הנק' בינה אזי מתגלה התענוג עליון וזהו לשחק בו וזהו ענין מבית לוי. ופי' ויקח את בת לוי היינו כשמאיר בחי' זו ג"כ בזו"נ שיהי' יחוד זו"נ ע"ד כי אל דעות הוי'. והמשכה זו נמשך ע"י ביטול היש לאין. והנה תינוקות של בית רבן הם ג"כ מט"ט וסנדל כי נער נק' מט"ט ובזהר ר"פ