שסה

צט

ד ועוז מלך משפט. רבות ר"פ ואלה המשפטים. ושם תוך פ' הנ"ל קמ"ז ג' שלא נתן להם הקב"ה את התורה אלא ע"מ שתעשו את המשפטים. משפט וצדקה בחקתי פל"ו קרוב לס"פ ואין צדקה ומשפט אלא ביעקב שנאמר כו':

אתה כוננת מישרים. זח"א לך לך פ"ו ב'. ח"ג שמיני ל"ט ב'. אחרי נ"ט סע"א. ויתן* עוז ח"א ויחי רל"ב ב'. ורוב הפסוק כוננת מישרים. ח"ב בשלח נ"א סע"ב:

ועוז מלך משפט אהב אתה כוננת מישרים משפט וצדקה אתה עשית פירש"י מוסב על מקרא העליון יודו משך. יודו את עוז מלך האוהב משפט. אתה כוננת מישרים. פשרה ושימת שלום בין אנשים כוננת באמרו כי תראה חמור שונאך רובץ וגו' כי תפגע שור אויבך מי הוא שיראה את שונאו גומל לו חסד שלא ידבנו לבו לחבקו ולנשקו תנחומא עכ"ל א"כ כוננת מישרים זהו ענין שלום. ושלום שייך ונמשך מבחי' עוז כמ"ש ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום בתלים ססי' כ"ט. וכן מפסוק או יחזיק במעוזי יעשה שלום לי כו'. בפסוק ועוז מלך ת"י עושנא שהוא ענין שטארקייט דהיינו חוזק. וכמו ה' עזוז וגבור תלים כ"ד ח' דת"י עשין וגבר. ובמצ"ד פי' החזק והגבור. ובפסוק ה' עוז לעמו יתן ת"י ה' אורייתא לעמיה יהיב:

(ב) בעקידה ריש שער ל"ו פי' ועוז מלך כו' אמר מצד שהמלך ה' הוא אוהב המשפט בכל עוז הנה הוא ית' הכין תחלה שעור ומדת המישרים עכ"ל:

(ג) וי"ת ועושניה דמלכא (ר"ל חוזק המלך) דדינא רחים. את אתקינתא תריצותא דינא וצדקתא ביעקב את עבדת עכ"ל. נמצא לפי' הת"י שהעוז והחוזק של המלך זהו כשאוהב משפט:

(ד) ברבות ר"פ ואלה המשפטים הה"ד ועוז מלך משפט אהב אימתי נתן העוז להקב"ה כשהוא עושה משפט בעכומ"ז שכן אתה מוצא בנ"נ כו'. והענין כמ"ש בתלים סי' ע"ג כי קנאתי בהוללים כו' ובריא אולם. והיינו מפני שיניקתם מעולם התהו כמ"ש בד"ה בשלח פרעה בענין כמה ארך אפים כו' שלא ע"פ חשבון כו' וא"כ כשאעפ"כ עושה משפט בהם זהו ע"י המשכת הגבורה דע"י מה שלמעלה מעולם התהו כו' וכענין בחי' עקודים שלמעלה מהנקודים ועוד כי יניקתם מאחורים דא"א וכמ"ש עבדים היינו לפרעה כו' האוחז בעורף אכן להיות ויוציאנו ה' אלקינו כו' או"א