שנד

צח

א מזמור כו' שיר חדש וכו'. כי הארון שהי' אצל פלשתים הוא בחי' גלות השכינה בחי' מל' שמתלבשת בע' שרים והוא ג"כ מיעוט הלבנה וכששלחו הארון לבית שמש ע"י הפרות הוא עלי' המל' מבי"ע לאצי' להתייחד עם ז"א הנק' שמש. ובית שמש י"ל היכל ק"ק או יחודה בהיכלות דאצי' ממש. והעלי' ע"י הפרות היינו בחי' חיות המרכבה נושאות את הכסא. ונק' י"ב בקר שהים עומד עליהם. וגם פרות הטובות דפרעה. וגם כענין רבקה של שלש בקר או של ד' המבואר במ"א. אך הנה אע"פ שהחיות נושאות מ"מ הם ג"כ מנושאות כדפי' במ"א ע"פ אז ישיר כו' אגוסטוס יושב כו' וכענין ארון נושאין נשא. וזה הי' בגשמיות שהוגבהו הפרות גשמיות שיוכלו לומר שירה כמ"כ הגבהת חיות מרכבה ליכלל מבריאה לאצי' ע"י המלכות שלכך נק' עולת תמיד כד איהי סלקא כולהון סלקין בגינה. וז"ש שיר חדש והוא נפלאות. כמו הפלא מצפור המדברת כו' כך הפלא שהפרות הנ"ל יהיו בבחי' מדבר כו'. ור' חייא פי' בעומק יותר ענין שיר חדש (עי' כ"ז בזח"א קכ"ג ס"א וע"ב ובח"ב קל"ז סע"ב וקל"ח א'). דנה כתי' אין כל חדש תחת השמש ור"ל כי הז"א הנק' שמש מקבל הארה חדשה מא"ס ב"ה שכל ההתחדשות הוא רק ממנו ית' וגלוי זה בחכמה כמ"ש והחכמה מאין תמצא. ומאיר במוחין דז"א. אבל תחת השמש אין עוד הארה חדשה כ"א מה שהמל' מקבלת מז"א עי"ז מהוה בי"ע. והגם שזה נראה ג"כ כמו התחדשות להיות התהוות חכמה דבריאה כו' מ"מ אין זה באמת חידוש ממש שהחכמה דבריאה היא מעין חכמה דאצילות אבל ההתחדשות אמיתי הוא מה שהשמש הנק' חכמה או ז"א מקבל מאין. ואע"פ שבגשמיות אנו רואים הארץ מגדלת צמחים והוא חידוש מאין ליש והארץ היא מל' דעשי' ותחת השמש ז"א דעשי' מ"מ אין זה החידוש בארץ כ"א ע"י השמש כמ"ש ממגד תבואות שמש וכו' ואין לך עשב שאין לו מזל וכו'. וכן חידוש אור הלבנה הנק'