שמא

שהוא חכמה כמ"ש בכהאריז"ל. אדירים משברי ים ר"ת אמי יע"ש והם או"א. וכן נסוך המים בחי' חכמה שגבוה מניסוך היין שהוא בינה. וכן ברית מלח יסוד המקשר סוכ"ע וממכ"ע ועמ"ש בלק"ת פ' ויקרא ע"פ ולא תשבית מלח כו':

קיצור. מקולות מים רבים אדירים זהו מה שמים העליונים נוטלים רשות ממים תחתונים לומר שירה ואפ"ל ע"ד הקל קול יעקב כמ"ש בזהר ויגש דר"י ע"א. וכענין מש"ש בפי' רחל מבכה בגין דוא"ו אסתלק מינה ה"ג בכיית מים תחתונים על שפירשו ממים עליונים:

(ב) מנחות פ"ה דנ"ג יבא אדיר ויפרע לאדירים מאדירים. באדירים. יבא אדיר זה הקב"ה דכתיב אדיר במרום ה'. לאדירים אלו ישראל דכתיב ואדירי כל חפצי בם תלים ט"ז. מאדירים אלו מצרים דכתיב צללו כעופרת במים אדירים (כלומר אדירים שהם מצרים צללו כעופרת במים) באדירים אלו מים. דכתיב אדירים משברי ים.

(בשרש ישע שורש אדר כ' ב' שרשים כל לשון חוזק. לשון אדרת שער. אח"כ נ' מדבריו ג"כ לשון הדר) ופי' מהרש"א שם בח"א מבואר לשון אדיר מלשון חוזק ואומץ בדרך הידור במתחכם להתחזק על דבר מה וקאמר המצרים נקראו אדירים ע"ש שהתחכמו להתחזק על ישראל כמ"ש הבה נתחכמה לו כו'. לאדירים אלו ישראל ע"ש שמתחכמים להתחזק בעבודת בוראם כמ"ש לקדושים כו' ואדירי כל חפצי בם. יבא אדיר זה הקב"ה אשר לו האדרת והחכמה ונתן חכמה ודעת למי הים לשנות טבעם כו' ע"ש. וע' מזה בספר תולעת יעקב. ולענין אדיר יש להעיר מפסוק ימינך ה' נאדרי בכח. ומפסוק מי כמוכה כו' נאדר בקדש. גם כי יבא אדיר קאי על קי"ס. וקי"ס בעתיקא תליא. ועתיק הוא ג"כ לשון חוזק כמו עתקה בכל צוררי תלים סי' ו'. וזהו ג"כ ענין נאדר בקדש כמ"ש בפי' שאו ידים קדש את הוי' בד"ה צאינה וראינה בלק"ת בשה"ש דרוש הראשון. וזהו ג"כ ענין ימינך ה' נאדרי בכח כמ"ש ע"פ ועתה יגדל נא כח אד' וכענין כל העונה איש"ר בכל כחו כו'. ובפרד"ס ערך אדיר כ' יש שפירשו בבינה. ובמ"א א' סעי' ל"ה אדיר נק' הגבורה כו' ויתייחס ג"כ לפעמים להיפך לאדירות מימי החסד ולגרש הדינים כו' עכ"ד. ויש לומר שהרי אריך אנפין שם עיקר הגבורה כמ,ש טוב ארך אפים מגבור כו' וארז"ל ע"ז רפ"ד דאבות איזהו גבור הכובש את יצרו כו' וראי' משמשון הגבור שהי' ע"י שהי' נזיר ונזירות שרשו המשכת א"א כו' בסוד קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו. ועמ"ש מענין אביר יעקב שהוא ג"כ ענין חוזק ותוקף. וכן מ"ש בענין ועוז מלך משפט אהב עוז ג"כ בחי' כח וחוזק. והכל עולה לכוונה א' המשכת הכח מבחי' סוכ"ע שזהו ענין שמיה רבא:

והנה ענין שהמצרים נק' אדירים לפי שהיו מבחי' כתר וא"א דקליפה כמ"ש בזהר בא ל"ה בענין התנים הגדול כו'. וכמו שנאמר בעשו כולו כאדרת שער כולו ראוי לאדרת. לפי שנאמר ויצא הראשון שהי' בכור מזמ"ל דתהו לפני מלוך מלך בישראל כו'. ובמא"א א' סעי' ל"ו אדרת שער היינו סוד השערות שיש בז"א דקליפה כי לא נתקנו באו"א שלו השערות כמו בקדושה. ונשארו כולם בו. ובקדושה נתקנו או"א האדרת והאמונה. ונשאר ז"א חלק בלא שערות וסימנך ואנכי איש חלק בלא שער עכ"ל. ועיין בע"ח שער הקליפות ספ"ג דשערות דז"א דקליפה שרשם מא"א דקליפה. דוגמת השערות דאו"א דקדושה שהכוונה שהם מכוסים מי"ג ת"ד ושערות דא"א דקדושה כו' יעו"ש. ובגמ' פ"ה דגיטין דנ"ו ע"ב ואין אדיר אלא מלך שנאמר והיה אדירו ממנו ומושלו מקרבו יצא. בירמי' סי' למ"ד כ"א. והנה ישראל נקראו ואדירי כל חפצי בם. לפי שהאבות אברהם יצחק ויעקב הם בחי' בעבר הנהר ישבו אבותיכם חג"ת דאריך כו'. וישראל עלו במחשבה בחי' א"ק מחשבה הקדומה. לכן יש בהם החוזק והאומץ למס"נ באחד שלמעלה מהשכל כו'. וכן בתורה נאמר יגדיל תורה ויאדיר. וענין שהמים נק' אדירים כי עלמא