שמ
דפי' דכא שנידוך הגיד או שנדוכו ביצים ביבמות פ"ח דף ע"ה ב' ועד"ז נאמר לב נשבר ונדכה:
(ג) זח"ב פ' וארא דכ"ג תחלת ע"א ועל נהרות יכוננה מאן אינון נהרות אלא כד"א נשאו נהרות קולם ישאו נהרות דכים מאן אינון נהרות כד"א ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן עכ"ל. ולכאורה ע"כ אין כאן אלא נהר א' צ"ל אסיפיה דקרא סמיך ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים. והנה ד' ראשים הם בקדושה ד' מחנות שכינה כ"כ במא"א אות ד' סמ"ז א"כ יש לפרש נשאו נהרות ה' ע"ד והחיות נושאות את הכסא ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם הוא מראה דמות כבוד הוי' והם נושאות בחי' זו לבחי' כי לא אדם הוא כמ"ש בת"א פ' יתרו בד"ה זכור ושמור בדבור אחד נאמרו וע"ש בהביאור בד"ה להבין ענין האבות הן הן המרכבה עו"ש במא"א אות ד' סכ"ה ד' נהרות הם או"א זו"נ כו' (וע' בת"ז תיקון נ"ד דצ"א ע"א. א"כ לפ"ז י"ל נשאו נהרות הוי' ר"ל אשר ד' נהרות הם שם הוי' ממש או שנמשכו משם הוי') וכנגדם כו':
(ד) ת"ז תיקון כ"א דף נ"ג סע"ד ודף נ"ד ע"א נשאו נהרות קולם דאיהו קול יעקב קול השופר לכאורה מפרש אשר ד' נהרות הם מרכבתא עילאה חג"ת שזהו ענין קול יעקב וכן קול השופר כמ"ש בזהר אמור דצ"ט ע"ב אשר תר"ת הם אברהם יצחק ויעקב. וענין קול יעקב מבואר במ"א ע"פ המד"ר שהנחיל ליעקב את הקול במד"ר פ' בשלח פכ"א ובפ' תולדות פס"ה. ישאו נהרות דכים כגון על כתף ישאו. דכים דף ים כלול כ"ד אתוון דיחודא תניינא (היינו בשכמל"ו) דך איהו בכ"ד ספרים דאורייתא. כד"א אל ישוב דך נכלם. דך איהו בכ"ד ספרין דאורייתא ושכינתא וכדה על שכמה. נשאו נהרות קולם דא תרין זמנין דמייחדין ישראל לקודב"ה:
נשאו נהרות ה'. מד"ר פ' בראשית פרשה ה' בתחלתה. ילקוט בתלים במקומו רמז תתמ"ז. זח"ב פ' וארא דכ"ג ע"א. ת"ז תיקון כ"א דנ"ד א' ב'. ודף נ"ג ד'. וע' מזה לעיל*:
ד מקולות מים רבים אדירים משברי ים אדיר במרום ה'. זה הפסוק הוא שיר של ימים בפרק שירה שלו:
מנחות ה' נ"ג א'. ביצה ב' ט"ו ב'. רבות ז' א' בראשית ר"פ ה'. ל' ד' בפ' בראשית פ' כ"ח קל"ד ב' בפ' בא תחלת פ' י"ז. באיכה ס"ח ד' פסוק פרשה ציון בידיה. זח"א עמוד נ'. ח"ג ע' צ"ה. ילקוט ח"א נ"א ג'. ג' ג'. ח"ב ק"כ א'. בחיי נ' ב' קל"ב ד':
(א) בחיי פ' ויקרא גבי במלח תמלח. שהובטחו מים תחתונים ליקרב במלח וניסוך המים בחג כו' כי בשעה שחלק הקב"ה את המים כו' התחילו מים התחתונים בוכים כו' עד אמר הקב"ה הואיל ולכבודי עשיתן כל כך אין להם רשות למים העליונים לומר שירה עד שיטלו רשות מכם שנאמר מקולות מים רבים אדירים משברי ים. ומה הם אומרים אדיר במרום ה'. ולא עוד אלא שעתידים אתם ליקרב ע"ג המזבח במלח וניסוך המים עכ"ל בשם המדרש. והנה מענין הבכייה על הריחוק עיין בלק"ת בד"ה שוש אשיש פ"ד גבי גנוחי גנח ילולי יליל. ועמ"ש ע"פ על נהרות בבל שם ישבנו וגם בכינו שהוא ג"כ הבכייה על שנתרחקו ממי השילוח ובאו לבחי' נהרות בבל בחי' ומשם יפרד כו' דוגמת בכייה דמים תחתונים ועמ"ש מענין בכייה דמים תחתונים בלק"ת פ' במדבר. בד"ה במדבר סיני באוה"מ. ובפ' שלח בד"ה ענין נסכים. שאח"כ ע"י עברם דרך הארץ נעשו מים חיים. ועמ"ש ע"פ לרוקע הארץ על המים. והנה הבכייה היא בעינים ועי"ז מעורר בחי' ראייה בחי' חכמה. ולכן אומרים אדיר במרום ה'. ר"ת אבי
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.