שכ

וזשארז"ל כסא דמל"מ מחזיק רכ"א לוגין דהיינו בחי' ארך. וזשארז"ל רפ"ק דפאה וספ"ק דקדושין ד"מ ע"א שאלו דברים אשר פירותיהן בעוה"ז זהו מפני שהם טוב לשמים ולבריות ור"ל שנמשכים מבחי' חסד הנק' חד אריך ולכן נמשך גם בעוה"ז הגשמי פירותיהן כמו דבר הארוך שמתארך ומאיר גם למטה מטה כו'. עמ"ש בלק"ת סד"ה ועתה יגדל נא בפי' ארך אפים:

ט מי כמוך חסין יה. פ"ה דגיטין דנ"ו ע"ב. מי כמוך חסין וקשה פירש"י מתאפק. וע' במהרש"א שם:

(ב) מד"ר ברות ע"פ ותלכנה שתיהן דף מ"ד ד' מי כמוך חסין יה שמוציא דברים בעונתן אשתו של בועז מתה באותו היום כו' נכנסה רות כו'. ועיין בירושלמי פ"ק דכתובות סוף הלכה א'. ילקוט בשלח רמז רמ"ב דף ע' ע"ב. תלים רמז תש"ס בתחלתו. מהרמ"א פי' מי כמוך חסין יה שהוא בב' עולמות שנבראו בשתי אותיות י"ה כו' וע' בזח"ב תרומה קס"ה ב' ע"פ סולו לרוכב בערבות ביה שמו:

(ג) ועיין ביומא פרק בא לו דס"ט ע"ב גבי זו היא גבורת גבורתו פרש"י שכובש את יצרו כו'. וזהו כענין הנז' פ"ה דגיטין בפי' חסין יה כנ"ל. ועמ"ש בישעי' סי' ל"ג ע"פ והי' אמונת עתיך חוסן. ויש לפרש שע"י התורה נותן הכח באדם שיהי' חסין לכבוש יצרו כו':

(ד) וגם שם פירש חוסן לשון ירושה וע' מענין ירוחא בזח"ג אמור צ"ד א' כמה דמלכא ירית לאו"א ואחיד בהאי קדש כו' ובפ' האזינו דרצ"א א' ירותא דאו"א ירית. וע' מזה במא"א אות יו"ד סכ"ט ובלק"ת בד"ה תורה צוה לנו משה מורשה פ"ד. ועפ"ז י"ל מש"כ מי כמוך חסין יה קאי על ז"א כי י"ה הם או"א. וא"כ חסין י"ה היינו מ"ש דמלכא ירית לאו"א כו'. וע' בסדור ע"פ הללויה הללי נפשי כו'. שע"י שנמשך בז"א מבחי' י"ה הוא הארה יתירה ועצומה כו'. והוא ע"ד שיהי' השם שלם שבחי' י"ה יאיר בו"ה וכמשנ"ת מזה בלק"ת בד"ה ראה אנכי נותן כו'. ועי"ז נמשך התוקף בז"א דהיינו חסין לשון תוקף וכח כו' כי ע"י י"ה מאיר בו ע"ק כמ"ש בזהר תרומה קס"ה ב' הנז' לעיל ססעי' ב':