ש

פד

ז עוברי בעמק הבכא וגו'. רש"י בישעי' סי' ט' י"ז ע"פ ויתאבכו בגאות עשן פי' שהוא מלשון נבוכים הם בארץ. בפ' בשלח. ומלשון נבכי ים. איוב ל"ח. דת"י מעבלין והוא תרגום של נבוכים. ועד"ז פרש"י בישעי' שם מבכי נהרות באיוב סי' כ"ח. ובאיוב סי' כ"ח פי' מבכי לשון בכי. ועד"ז פי' אבל יחייא שהם עוברים בעמק הבכא שהוא נגזר מן נבכי ים ר"ל עמקי ים כו' והוא משל לסכלותם שהם עובדי' ללא אלקים וישראל אע"פ שהם עוברים דרך הם עכ"ז ישימו מסלות החכ' בלבם ויהי' מעיין המתגבר ובתורת חסד פי' עוברי בעמק הבכא רמז על אנשי הגלות. ובגמ' פי' הבכא לשון בכיה. פ"ב דעירובין די"ט ע"א עוברי אלו בנ"א שעוברין על רצונו של מקום עמק שמעמיקין להם גיהנם. הבכא שבוכין ומורידין דמעות כמעיין על שתין כו'. ועד"ז תרגם יונתן ופי' הרי"ף בע"י דמלשון ישיתוהו דריש כמעיין של שתין. והנראה כי שתין הולכים עד התהום ששם מנסכים יין ומים כדי לפייס מים תחתוני' הבוכים ולכן גם הבוכים בגיהנם אזי דמעות שלהם הם כמעיין של שתין כו' וכמ"ש לקמן בד"ה בעמה"מ:

רבות וארא פ"ז דקכ"ה ג' ע"ד הת"י והגמ' רק לא נז' מעיין של שיתין כ"א מעיין סתם וכ"כ הת"י:

בעמה"מ ש"א פ"א דף א' ע"ג פי' שיטהרו בבכייתם מקום גיהנם ולכן גם ברכות יעטהו מורה ויבלע הג"ע מקום גיהנם וכ"כ בשער או"א פרק מ"ו ד"פ ע"א והוא טהרתו של גיהנם כו' ועם התעוררות הזה גם נדבות יניף עליהם כו' ע"ש לפ"ז א"ש דנמשך למעיין של שיתין:

שער קרית ארבע פנ"ה דצ"ג ע"ד פי' שזהו ענין מן הגלגל אל הבוכים עוברי בעמק הבכא כו' ובפרק קנ"ב דקכ"א סע"ג שזהו"ע חצי כלים והם אינם כלים דהיינו חצי הגיהנם כלים ויתטהר כקדושת הגן כו' ברוב דמעת הבכיה שלהם מעיין ישיתוהו כו' גם ברכות כו' וכ"כ עוד שער ט"ז פכ"ט דקל"ט ע"א:

יב כי שמש ומגן. ח"ב ג' ב'. קט"ו סע"ב. רכ"ד ב'. ח"ג י"ב א'. כ"ב ב' ר"נ סע"א. רפ"א סע"ב. לא ימנע טוב. ח"ב ר"ל ע"א:

(א) כי שמש ומגן ה' אלקים כו' פי' אאזמו"ר נ"ע בדוכתי' טובא וחד מהן בת"א