רצ

מאז באז ישיר כו' כמ"כ ענין אמרו לפני מלכיות לקבל עומ"ש בשמחה. שהעול יהי' שמחה. ולא יהי' העול עליו למשא. כמ"ש בלק"ת בד"ה אלה מסעי דרוש השני ספ"ב. וכמ"ש בתד"א פי"ח אחר פיסקא ל"ט ומקבלין עליהם בשמחה עול מלכות שמים. וזהו ע"ד ה' מלך תגל הארץ שהיא חדוה פנימי' המכוסה ברעדה שזהו ענין קבעומ"ש. וע' בלק"ת בד"ה אם בחקתי דרוש הראשון ספ"א וע"כ הנשמות נקראו מהלכים כי יכול להתהלך ברחבה להרחיב אהבתו ויראתו לה' ית' מיום ליום יותר ויותר. ושם ספ"ב להיות בחי' מהלך מיום ליום כו' ע"ש. גם ע"ד מ"ש בת"א פ' תשא סד"ה שמאלו תחת לראשי כי בהנשמה יש בחי' רגל ובחי ראש. ובחי' בכל לבבך ובכל נפשך זהו עבודת הניצוץ של הנשמה המתפשט בגוף הנק' רגל. אבל עבודת עצם הנשמה הנק' ראש זהו בכל מאדך יעו"ש. וא"כ בר"ה צ"ל בנפש ג"כ מאיר בחי' ראש ע"י ההתבוננות מימים הנוראים שזהו ג"כ ענין שמאלו תחת לראשי. ואז צ"ל בבחי' ובכל מאדך זהו ענין חדשו מעשיכם ומזה יומשך אח"כ וימינו תחבקני:

קיצור (א) בכסה שהחדש מתכסה בו שהיא נת"י. וע' מענין נת"י בבה"ז בלק קצ"א א' שזהו ענין שחורה אני ונאוה. ובזח"ג דער"ה א' פי' שזהו עלייתה בכתר. ואפ"ל משום שהנקודה היא כתר שבמל' ושרשה מל' שבכתר בביאור יביאו לבוש מל' ע"כ עלייתה בכתר ע"י ר"ה. ויש מי שפירש בכסה לשון כסא ע"ד וישב ה' מלך לעולם:

(ב) ענין עדות ביהוסף. בר"ה יצא יוסף מבית האסורים. אסור ברהטים רהיטי מוחא. ק"נ הנק' כלא. כי ג' ספרים נפתחים בר"ה וצדיקים נכתבין לאלתר לחיים ויוסף הוא צדיק עליון הנק' זה ספר. והיינו כי בר"ה המלך הקדוש. המלך המשפט. מקץ שנתים דתב דרגא לדרגא יחוד עליון שזהו ע"י יוסף והיינו מלכיות וזכרונות אזכיר את שמי. כלה היפך כלא. והיינו ע"י ה"א עילאה שנוסף ביוסף שהוא ענין שופרות. וכמו בעטרה שעטרה לו אמו. שזהו בתשרי. ובגלות מצרים היה נקרא יתום מאמו. וזהו עדות ל' משכן העדות שהות ג"כ לשון עדי ועטרה:

(ג) חג שהחדש מתכסה בו זה ר"ה. חג היינו חו"ג שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני. ואף שהיא נת"י נעשית בנין שלם בע"ס. ע"י ט' ברכות דמוסף דר"ה. ומוסף מבחי' יוסף. וע"י ט' תקיעות שלש של שלש שלש. וזהו ענין חג. גם חג לשון מחוגה וסיבוב על חוג שמים שהשמים מקיפים הארץ. כמ"כ נמשך מקיפים על הנקודה הנ"ל ע"ד ימצאהו בארץ מדבר כו' יסובבנהו ע' בד"ה שיר המעלות ממעמקים פ"ב בלק"ת בדרושי ר"ה דס"ג סע"א. גם חג לשון ריקוד ועיקר בחי' זו בסוכות זמן שמחתינו. אך יש לפרשו ג"כ מר"ה עד סוף סוכות ע"ד אז תשמח בתולה במחול שנתבאר בלק"ת בד"ה ביום השמיני שלח עד"מ שמקרדים במחול שמתרחק האחד מחברו וחוזר ומתקרב והריחוק הוא סיבת הקירוב. כך בר"ה שמאלו תחת לראשי. היינו שמאל דוחה בבחי' ריחוק. וביוהכ"פ בחי' קירוב עד שבסוכות וימינו תחבקני:

(ד) בכסה לשון זמן והיינו בחדש השביעי. וכל השביעים חביבים. ע' זח"ב בשלח דס"ג ע"ב ובפ' תצוה קפ"ד א':

(ה) בחדש בכסה. שהלבנה מתכסה. והוא ג"כ חג. ויש בו מעלת חג ומעלה ר"ח. חדשו מעשיכם דכמו שבכל יום יהיו בעיניך כחדשים. כן ביתר שאת לענין תשובה כי דרשו את ה' בהמצאו. ועי"ז נעשה לכם כשופר שאע"פ שמכניס בכסא דין מוציא בכסא רחמים. ועל"ק ס"י. וזהו בכסא ב' כסא כסא דין וכסא רחמים הם ב' פיות של השופר. ואפ"ל ע"ד שער החמשים והשער הוא מפולש ע' בד"ה אני דפ' ציצית דרוש