רמז

סט

יד ואני תפלתי לך ה' עת רצון. כ"ק דברכות ד"ח ע"א דאמר ר' יוחנן משום רשב"י מאי דכתיב ואני תפלתי לך ה' עת רצון (אלמא יש שעה שהיא של רצון) אימתי עם רצון בשעה שהצבור מתפללין וע' בש"ע סי' צ' ס"ט ובהרמב"ם רפ"ח מהל' תפלה. ר' יוסי בר חנינא אמר מהכא כה אמר ה' בעת רצון עניתיך ישעי' סי' מ"ט ח'. וע"ש בפירש"י. והת"י שם פי' בעידן דאתון עבדין רעותי. וע' ביבמות פ"ח דע"ב ע"א לענין חצות לילה הא קמ"ל דעת רצון מילתא היא. ועמ"ש מענין עת רצון בבה"ז פ' קרח בד"ה ויקומו לפני משה. ושם פי' אשר תוספות האור הנמשך למעלה וזהו הנק' יחוד העליון הוא נמשך ע"י שהוא עת רצון:

(ב) במד"ר ר"פ ואתחנן ע"פ כי מי גוי גדול דרפ"ט ע"ג ויש תפלה שהיא נענית לעונה ממי אתה למד מדוד דכתיב ואני תפלתי לך ה' עת רצון ופי' המ"כ לעונה יום או לילה נק' עונה כדאיתא בסוף מס' עכומ"ז דף ע"ה ע"א עת רצון עת זהו עונה במד"ר פ' נח פל"ד עכ"ל וע' פב"ת דנדה דס"ה ע"ב ובפרק האשה דס"ג ע"ב ע"פ והזרתם. ואפ"ל כי הנה עונה נק' ג"ח היחוד. כמ"ש במשנה פרק אע"פ מ"ו העונה האמורה בתורה כו' והוא מענין עונתה וע' מזה בזח"ב משפטים דצ"ז ע"ב. וא"כ לפמש"כ דעת פירושו עונה י"ל שזהו ג"כ היחוד וזהו עת רצון כדפי' במא"א אות צ' סל"ב רצון נק' היסוד של כל פרצוף המרצה לנק' כו' עכ"ל.

(ג) זח"א וירא דק"ה ע"ב ואברהם היה יהיה לגוי גדול ועצום. מ"ט ברכה הכא אלא בגין לאודעא דאפילו בשעתא דקב"ה יתיב בדינא על עלמא לא אשתני דהא יתיב בדינא על דא וברחמי על דא וכולא ברגעא חדא ובשעתא חדא (והדין והרחמים לפי המקבלים. זח"מ. ועמ"ש בדרוש יעבר ה' לנגוף נגוף ורפוא) אמר ר' יהודא