קעא

מה

ג יפיפית ח"ב ל"ז סע"א:

ד חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך. פירש"י דקאי על מלחמתה של תורה. ובשבת פ"ו דס"ג א' חגור חרבך על ירך גבור האי בדברי תורה כתיב ופירש"י הוי זהיר לחזור על משנתך שתהא מזומנת לך בשעת הדין להביא ראיה כחרב על ירך גבור. ועמ"ש ע"פ רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם ושם סעי' א' בשם המד"ר פ' בראשית ס"פ כ"א דחרב פיפיות היינו תורה כו'. ופי' על ירך י"ל ע"ד מארז"ל ספ"ד דסוכה מה ירך בסתר אף דברי תורה בסתר ע"ד והצנע לכת עם ה' אלקיך ובפרק שנו חכמים שנינו והוה צנוע וארך רוח כו' וע"ש במדרש שמואל פירוש אחד לפי שארז"ל שם ומגלין לו רזי תורה ובזה צריך הצניעות שלא לדורשם ברבים וע' בזח"ג נשא קכ"ח א' גבי ונאמן רוח מכסה דבר. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. רזא הוא יסוד שהוא סוד ה' ליראיו סוד דוקא. וכמו היחוד צ"ל בצניעות כך המשכת היסוד. גם כמו לוחות ראשונות שניתנו בקולי קולות שלטה בהם עין הרע ע' בלק"ת בד"ה האזינו השמים דרושה ראשון פ"ד. וע' בלק"ת בשה"ש בד"ה ששים המה מלכות דרוש השני איך ע"י עסק התורה נמשך יחוד העליון קול דודי הנה זה בא ולכן המשילו אותו לירך מה ירך בסתר שה"ס היחוד ופרשת כנפיך כו'. כמ"ש בזח"ב פקודי דרנ"ח ע"א דברייתות נקראו ירכין שהם לבר מגופא. וע' בלק"ת בשה"ש בד"ה ששים המה מלכות דרוש השני פ"ג בענין ושמונים פלגשים אלו ברייתות ובד"ה מה יפו פעמיך בנעלים פ"ד בענין חמוקי ירכיך כמו חלאים. דשם פי' ג"כ על הצדקה וא"ש מ"ש בזבולון וירכבו על צידון כי זבולון הי' עושה צדקה עם יששכר. וע' זח"א ויחי דף ר"מ ע"ב ודף רמ"א ע"ב. ירושלמי פ"ו דשבת ה"ד:

(ב) ילקוט פ' לך דכ"ב ב' רמז פ"א בד"ה למלך שהיה לו אוהב אחד קרתני פי' חגור חרבך על ירך גבור בענין המילה דאברהם וכן במד"ר פ' בראשית דלעיל אמר חרב זו מילה שנאמר עשה לך חרבות צורים. פ' בשלח דע"א סע"א תחלת

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.