קנב

ח"ו. ואעפ"כ נחשב לו לעון מה שבקש סבה. ולצדיק גדול כמותו הי' צ"ל שלא יפנה אל רהבים אפילו לשום סבה. וזהו לשון ולא פנה דאין ר"ל שלא יבטח בהן שזה פשיטא הוא אלא ר"ל שגם לא פנה אליהן גם לשם סבה בעלמא כו'. אך יש להקשות ע"ז זבח"ה שער הבטחון פ"ג ר' שיש חיוב לעסוק בסבות ע"ש בד"ה והקדמה החמישית עד וכיון שהתברר חיוב הגלגול על הסבות כו' ע"ש. וכ"כ שם פ"ד וז"ל ועם בירור אמונתו כי ענינו מסור אל גזרת הבורא ית' כו' הוא חייב להתגלגל לסיבת תועלתו כו'. ועל כן אתה מוצא שמואל אומר איך אצך ושמע שאול כו' ולא נחשב לו לחסרון בבטחונו כו' עוד הביא ראי' ממ"ש ורפא ירפא כו' ע"ש. ואדמו"ר נ"ע הקשה עוד יותר שהרי מצינו שיעקב השתחוה לעשו ועשה כמה סבות לשלוח לו מנחה ולא נענש ע"ז ומדוע ביוסף נחשב לו לעון. ותירץ שיעקב שרשו מאצי' מעולם התיקון ששם יש לעומת זה בחי' עשו קליפות דאצילות ששרשם מעולם התהו. ויש עת אשר שלט האדם באדם ע"כ לפעמים צ"ל נכנע כו'. אבל יוסף שרשו למעלה מהתהו והתיקון שהוא נמשך מיסוד דא"ק מלך השמיני הדר שלמעלה מהתהו ותיקון והוא המתקן מתהו לתיקון ואין שם לעומת זה כלל לכן לא הי' צריך להכנע כלל ע"כ דוקא אצלו נחשב זה לעון כו' עכ"ד. ובמדרש ר"פ וישלח משמע שגם על יעקב הי' זה קפידא מדוע השפיל א"ע. וגם לפ"ז אפ"ל דהנה מבואר במ"א ע"פ שאל לך אות מעם הוי' אלקיך כו' שיש נסים נגלים היוצאים לגמרי מהטבע ונמשכים ע"י יו"ד דשם הוי' וזהו הגבה למעלה ויש נסים שמתלבשים בלבוש הטבע כענין נס דפורים ע"י אסתר כו' ונמשך ע"י ה' אחרונה דשם הוי' וס"ס העמק שאלה כו'. ולכן ע"ז י"ל שיוסף הי' גבוה מאד כי י"ב שבטים הם מרכבה דבריאה כו' אבל יוסף הי' צדיק עליון יסוד דאצילות לו לא הי' נצרך לנסים המתלבשים בלבוש הטבע שנמשכים ע"י ה' אחרונה שהרי הוא למעלה מבחי' זו היינו מבחי' הגבה למעלה כו' כי היסוד ממשיך שפע החו"ב אל ה' תתאה כו':

עוי"ל ע"פ מ"ש הבחיי מדקדק עליהם כחוט השערה. דפי' בפרדס שכ"ט פ"ג ערך פסק שזהו ענין הפסיק טעמא שבין שני שמות הוי' שלפי יג"מ הרחמים אשר האחד בעתיק הב' בז"א ומדקדק עליהם כחוה"ש להעלותם לגילוי אור עתיקא. וע"כ י"ל כשהגילוי נמשך משם הוי' דז"א אזי מתלבש בלבושים ע"ד לא כשאני נכתב אני נקרא כו' וזהו"ע שמש ומגן כו' וע"כ הותר העסק בסבות שהן לבושים וכלים כו'. אבל כשנמשך הגלוי מע"ק הוא נס נגלה שא"צ לבוש וכמ"ש בזח"ב בשלח נ"ד א' ע"פ אז ישיר משה כו' ע"ש בפי' הרמ"ז. וע"כ נתוספו ליוסף שתי שנים נגד גילוי י"ה שבהם מאיר אור ע"ק כו':

ז רבות עשית וגו'. ע' ת"י ורש"י. ואבן יחייא פי' נפלאותיך נסים נגלים ומפורסמים. ומחשבותיך נסים נסתרים. ובמצ"ד פי' דרבות קאי אנפלאות וכן הוא בת"י. ובמדרש תלים רבות עשית שיברור לו אברהם את המלכיות כו'.

(ב) פ"ח דיבמות דע"ז א' דרש רבא מ"ד נפלאותיך ומחשבותיך אלינו כו' מלמד שהיה רחבעם יושב בחיקו של דוד כו' וה"ע עמוני ולא עמונית כו' וע' מזה בעמה"מ שער קרית ארבע פרק קי"ב דקי"ט ע"ב:

(ג) בירושלמי פ"ק דר"ה ה"ג א"ר סימן לשעבר רבות עשית (קודם שניתנה התורה הי' הקב"ה בעצמו משמר חדשים ומועדים ושבתות כמ"ש ברבות בא ס"פ ט"ו) מכאן ואילך נפלאותיך ומחשבותיך אלינו כו':

(ד) רבות תולדות פס"ה ע"ב ג' ר' חנינא בר פפא פתח רבות עשית כו' פעולות ומחשבות שפעל אלינו בשבילנו למה כהו עיניו של יצחק כדי שיבא יעקב ויטול את הברכות כו' דאיתא בפר"א שביום א' דפסח הי' המעשה שאמר יצחק לעשו הלילה הזה שערי טל נפתחים כו' והיינו כי טל מבחי' שאין אתעדל"ת מגעת שם ע"ד