קלז

כו' גנזי חיים דכתיב כי עמך מקור חיים כו' וטל דכתיב גשם נדבות עכ"ל. לפ"ז י"ל מה שת"י טיפי מיין חיין זהו גשם נדבות הנ"ל שהוא בחי' טל שעתיד כו'. עד סולו לרוכב בערבות ביה שמו בתלים סי' ס"ח ה'. והנה במא"א אות עיין סעי' נ"ח וז"ל ערבות הרקיע נק' הת"ת. גם ערבות נק' ג' רקיעים ג"ר גלגל השכל כתר גלגל היומי חכמה גלגל המזלות בינה. וע' זח"ב תרומה קס"ה א' ב' ובפי' הרמ"ז שם דמפרש ערבות לשון תערובות והוא התכללות חו"ג אש ומים ומפרשו בחג"ת דעתיק. ולפירושו י"ל ערבות תערובות המקיף עם הפנימי כענין שפי' אדמו"ר נ"ע סד"ה זאת חנוכת המזבח בענין שמן המשחה שיש בו ריח כו' והיינו התחברות ותערובות בחי' סוכ"ע וממכ"ע. ועד"ז ביום חתונתו זו מתן תורה. דפי' חיתון היינו תערובות כמו שת"י ע"פ לא תתחתן לא תתערב כו'. ולכן ערבות גם כן לשון תענוג כו' שהוא ענין התגלות עתיק שבבינה:

(ג) רבות נשא פי"א דרמ"ה ע"א ע"פ יאר ה' פניו אליך. יתן לך מאור השכינה שנאמר קומי אורי כו' ואומר באורך נראה אור. אל ה' ויאר לנו עכ"ל. לפ"ז פי' באורך היינו מאור השכינה. מזה נראה אור. ואפ"ל דהיינו מאור השכינה כמו שתתעלה המלכות לע"ל בבחי' כתר היינו מל' דא"ס כו'. והנה השכינה יש בה ב' בחי' הא' כמו שהיא באצילות הב' כשנעשית עתיק דבריאה. ועד"ז י"ל פי' כי עמך מקו"ח זהו כשהיא באצילות ואח"כ באורך נראה אור כשנעשית עתיק לבריאה. ועד"ז שייך ב' בחי' אלו בעתיק וכתר דאצילות כו':

(ד) זח"ג ל"ד א'. ק"א א'. בזח"ג ס"פ צו דל"ג סע"א עמך שריא ולא מתפרש מינך. המבואר שמפרשו על יחוד או"א שהן תרין ריעין דלא מתפרשין משא"כ בזו"נ שהם מתפרשים לפעמים. באורך נראה אור מפרש על אור הגנוז לצדיקים לע"ל. והנה באו"א יש ב' זווגים. הא' זווג החיצוניות להחיות העולמות. והב' זווג הפנימית שנמשך מע"ק. ועד"ז י"ל ג"כ בפי' כי עמך שני פירושים. הא' עמך דבר הטפל ובטל לך ולא אתה ממש כמ"ש אדמו"ר נ"ע בד"ה אחרי הוי' אלקיכם תלכו. שזהו פי' יש מאין ר"ל מהארה בעלמא שנק' אין וזהו זווג חיצוניות הנ"ל. הב' פי' עמך דבר שהוא עמך ממש מה שלמעלה מבחי' הגילוי וכענין ונהורא עמי' שרא וכמ"ש אדמו"ר נ"ע בד"ה שובה ישראל עד בפי' כי עמך הסליחה וזה זווג פנימי דאו"א כו'. וע' זח"א ד"ה ע"א בפי' עמי אתה א"ת עמי אלא עמי אתה למהוי שותפא עמי כו':

ח"ג אמור ק"א א'. וע"ד כתיב כי עמך הסליחה וכתיב כי עמך מקור חיים פי' במק"מ עמך בינה שמשם היא הסליחה וכנודע מענין יוהכ"פ שנק' שבת שבתון ונק' קדש הקדשים. לכן משם הסליחה על הפגם שבתומ"צ שנק' קדש כו'. והיינו קדש שנק' סוכ"ע והסליחה נמשך מבחי' שהוא עמך ממש שהוא למעלה מסוכ"ע שאינו בגדר עלמין כלל ואינו סובב לעלמין כ"א הוא עמך ממש. וא"כ עד"ז פי' כי עמך מקו"ח. היינו כי חיים הוא סוכ"ע וממכ"ע אבל עמך הוא מקו"ח. ועמ"ש בד"ה וישב יעקב. ומשם יומשך כי באורך נראה אור באורך ממש מבחי' כי עמך כו'. וזהו למעלה מבחי' אור שנברא ביום ראשון שהוא חסד משא"כ כי עמך בינה כו'. וכמ"ש האריז"ל בפע"ח שער חג המצות בענין ולא בכסף תגאלו נימא שמינית והיינו בחי' שלמעלה משבעת נימין אור שבעת הימים כו'. ולדרכנו הנ"ל אור שנברא ביום ראשון זהו סוכ"ע וזהו שגנזו שהוא רק מקיף כו' והנה הוא אור זרוע בתומ"צ והצמיחה שיתרבה האור להיות גלוי באורך ממש מה שלמעלה גם בבחי' סובב כו'. ועפ"ז י"ל ענין נר חנוכה שמדליקין ח' נרות. אשר שבעה נרות נמשכים מאור שנברא ביום ראשון שנק' אור שבעת הימים והוא חסד דעתיק אכן נר השמיני רומז לבחי' באורך ממש נראה אור הוא בינה דעתיק אשר בינה נק' תמינאה כו':