קכה

הגורם החסרון ופוגם בבחי' כי אין מחסור. ומאחר שפוגם כ"כ יהי' ירא חטא. ואז כי אין מחסור כו'. וע' ספ"ק דב"ב בענין שלשה הטעימן הקב"ה מעין העוה"ב אברהם יצחק ויעקב שנאמר בהם בכל מכל כל שלא חסרו כל טוב. וזהו בחי' כי אין מחסור כו'. ואפשר לקשר זה עם מ"ש במ"א בפי' ואם בשדה מצאה דהיינו בבחי' שדה טרפה הנז' בזהר פ' חיי קכ"ב ב' בפי' מלך לשדה נעבד ואז צעקה הנערה המאורשה ואין מושיע לה והיינו ע"י שמחמת החטא פגמו בבחי' כי אין מחסור וע"כ ואין מושיע לה ושם נת' דמ"מ ואם לא וגאלתיך אנכי כי אנכי גבוה מבחי' אין. והיינו שכמו מל' דאצילות נק' אין לגבי עצמות אור א"ס כי היא רק שם והארה ולכן נק' הבריאה מאין ליש. כמ"כ גם בחי' עתיק הוא מל' דא"ס שם והארה וזהו והחכ' מאין תמצא אבל אנכי הוא עצמות אור א"ס:

טו סור מרע ועשה טוב. בקש שלום ורדפהו. פ"ק דברכות דף ו' סע"ב. פי"ג דיבמות ק"ט א"ב ספ"ק דקדושין מ' א'. ירושלמי פ"ק דפאה. רבות קע"ה א' קפ"ח. ד'. רע"ה ד'. רצ"ו ד'. ס"ח תתקנ"ט. של"ה י"ז א' ס"א ב' ס"ב ב' ע"ב ב' ע"ו א' ק"ט ב' רמ"ח א' רמ"ט ב' ר"ע ב' רע"ג א':

פ"ק דברכות דף ו' סע"ב כל שיודע בחבירו שהוא רגיל ליתן לו שלום יקדים לו שלום שנאמר בקש שלום ורדפהו. פי"ג דיבמות דק"ט סע"א ידבק בשלשה דברים בחליצה ובהבאת שלום כו' בהבאת שלום דכתיב בקש שלום ורדפהו. וא"ר אבהו אתיא רדיפה רדיפה כתיב הכא בקש שלום ורדפהו. וכתיב התם רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד במשלי כ"א. ופירש"י אתיא רדיפה רדיפה תשלום שכר גדול להבאת שלום שאוכל פירותיהן בעוה"ז והקרן קיימת לו לעוה"ב. בגמילות חסדים דכתיב בהו ימצא חיים צדקה בעוה"ב וכבוד בעוה"ז עכ"ל. וע"ש במהרש"א דאפילו אם יש סברא לומר שאין לעשות כאן שלום אפ"ה תדחה סברא זו ובקש שלום וכו':

פ"ק דקדושין ד"מ ע"א הובא המשנה רפ"ק דפאה אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעוה"ז כו'. וגמילות חסדים והבאת שלום בגמ"ח כתיב רודף צדקה ימצא חיים צדקה וכבוד. פירש"י חיים בעוה"ב צדקה וכבוד בעוה"ז עו"ש הזכות יש לה קרן ויש לה פירות כו' שנאמר אמרו צדיק כי טוב כי פרי כו' בישעי' סי' ג'. בירושלמי פ"ק דפאה וגמ"ח דכתיב רודף צדקה כו' כבוד בעוה"ז וחיים לעוה"ב. נ' כ' כבוד מל' והיא מקור חיות העוה"ז. וחיים הוא בינה מקור וחיות העוה"ב. והבאת שלום נאמר כאן רדיפה כו' כמ"ש לעיל. ומזה יובן ענין בן עשרים לרדוף. פי' שיהי' רודף שלום הנ"ל. ועמ"ש בלק"ת פ' במדבר ע"פ מבן עשרים שנה ומעלה כו' לגלגלותם שבהיותו בן עשרים נמשך בו מוחין דאבא ועי"ז יוכל להתעלות לבחי' גלגלתא וזהו עשרים גימט' כתר ומשם יומשך השלום והיחוד וע' באגה"ק סי' י"ב ע"פ והי' מעשה הצדקה שלום:

טז עיני ה' אל צדיקים. רבות סוף שה"ש כהובא לעיל בפסוק עין ה' אל יראיו ל"ג י"ח. זח"א ויצא קס"ד א'. בשלח ד"ס סע"ב ע"פ והישר בעיניו תעשה דא צדיק.

(ועמ"ש סד"ה כי תשמע בקול) פקודי דרכ"ה סע"א ובפי' הרמ"ז שם. ויקהל דר"ב ע"א. ס"פ שלח דקע"ה סע"ב:

ב רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו כו' ע' מזה בזהר ר"פ וישב דקע"ט א' והוא מבואר ג"כ במד"ר כדלקמן סעי' ג' דפירשו כן על יעקב. ובהרמ"ז שם פי' ע"ד כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו שחיצונים מתחזקים כנגדו שלפי גודל ערכו כך יש קליפה כנגדו כלבן נגד יעקב ובלעם נגד מרע"ה וצריך לסבול יסורין