קכד

לד

ב אברכה את ה' בכל עת נדפס לקמן בהשמטות ע' תשי.

ד פ"ז דברכות דמ"ה א' מ"ח ב'. זח"ב יתרו צ"ג א'. ח"ג רצ"ב א':

י יראו את. רבות ויחי ר"פ צ"ז. אמר להם יעקב אבינו יראו את ה' קדושיו אנא מספקא לכוליה. הנה מפרש קדושיו על י"ב שבטים. והטעם לפי שהם בהיכל קדה"ק דבריאה. וע"כ אמר להם שיהיו בבחי' יראו את ה' את הטפל שיהיו טפלים ובטלים ממש לה' בבחי' מל' דאצילות הנק' את ה' וכמו בענין קי"ס לי"ב גזרים שנתעלו י"ב שבטים דבריאה בבחי' מלכות דאצילות שנק' ים ע"ד ששם עלו שבטים ועל"ק סעי' ג':

(ב) ר"פ בהעלותך רס"ג ד' מפרש יראו את ה' קדושיו על אהרן כמ"ש בזאת שהיא יראה יבא אהרן אל הקדש. ונראה דפי' כי אין מחסור היינו שאפילו בזמן שאין בהמ"ק קיים מ"מ הנרות וברכת כהנים אין בטלים לעולם. וזהו כי אין מחסור שבברכת כהנים נאמר ואני אברכם ואני אותיות אין וגם הנרות השמן רומז ליראה עילאה כמ"ש בת"א פ' מקץ בהביאור ע"פ כי אתה נרי. ויש להעיר מפסוק אף חובב עמים כל קדושיו בידך:

(ג) זח"ב יתרו ע"ט א' פי' כי והנורא הוא מקור השלימות וע"כ יראו כו' כי אין מחסור דהיינו שהיראה היא מבחי' והנורא ושם הוא השלימות שאין מחסור. ואפ"ל שעי"ז נמשך מבחי' כתר בקו האמצעי וזהו והנורא אל עליון כמ"ש בלק"ת פ' ואתחנן בד"ה וידעת היום דרוש השני. ועד"ז יובן מאמר הרבות ויחי ר"פ צ"ז הנ"ל אנא מספיק לכוליה כי ויעקב איש תם גבר שלים שהוא ת"ת הממשיך השלימות והוא בחי' והנורא וע"כ מבחי' זו אין מחסור וע' זח"ג ס"פ פינחס רנ"ט א' בענין ודורשי ה' לא יחסרו כל טוב וע"ד מעלין בקדש ולא מורידין ולא כמו ע' פרי החג שהולכים ומתמעטים עמוד תתע"ג ת"ז ה' ד':

(ד) באלשיך בתלים פי' קדושיו הם העובדים מאהבה ומ"מ צ"ל יראו את ה' להיות יראה ג"כ והיינו כדי שלא יחסרו מאומה בקיום המצוות שזהו ע"י היראה וזהו יראו כו' שעי"ז כי אין מחסור כו':

(ה) ויש לפרש כי אין מחסור ע"ד מ"ש ברבות בשה"ש בפסוק שררך אגן הסהר ד"א אל יחסר המזג לא נחסר מזגא דעלמא המד"א ה' רועי לא אחסר כו'. וענין המזג שההשפעה צ"ל ע"י התכללות ומזיגת המדות חג"ת כי מהחסד עצמו א"א לקבל כו'. גם מהחסד עצמו יומשך יניקה גם לרשעים ועברי רצונו כמ"ש שממית בידים תתפש כו'. וצ"ל בחי' גבורה ג"כ וזהו דודי צח ואדום. ועז"נ ה' רועי לא אחסר. וכדי להיות התכללות זו זהו ע"י ת"ת קו האמצעי שממשיך מבחי' כתר הנק' אין וזהו כי אין מחסור כו' שכדי שלא יחסר המזג זהו ע"י המשכת בחי' אין. וזהו ומותר האדם מן הבהמה אין כי ההפרש בין אדם לבהמה שהבהמה היא רק בחי' א'. משא"כ האדם כלול מהרבה בחינות. והתכללות זו באדם זהו ע"י בחי' אין כו'. וכן פי' אדמו"ר ז"ל דקדושיו זהו ע"י קיום המצות כמאמר אשר קדשנו במצותיו וצ"ל בבחי' יראה כי בזאת יבא אהרן אל הקדש. ועי"ז ממשיך מבחי' אין שהוא עתיק כמ"ש בזהר שלח דקנ"ח ע"ב ע"פ היש בה עץ אם אין בת"ז ד' ה' סע"ב פי' יראו את ה' קדושיו ע"ד אם אין יראה אין חכמה אם אין חכ' אין יראה. ולכן קדושיו שמקבלים מבחי' חכמה צ"ל יראו את כו'. וע' בלק"ת פ' מטות בד"ה וידבר משה אל ראשי המטות בענין פרישות מביאה לידי קדושה וקדושה מביאה לידי ענוה וענוה מביאה לידי יראת חטא. הרי יראת חטא באה אחר קדושה וענוה שאז דוקא יתיירא מן החטא עצמו ולא מהעונש כי חטא ל' חסרון שע"י החטא גורם חסרון גדול ע"ש. וזהו יראו את ה' קדושיו כי אין מחסור שמילוי כל החסרונות נמשך מבחי' אין שהוא שלימותא דכולהו ואי לזאת יהי' ירא מן החטא