קט

כט

א מזמור לדוד הבו לה' בני אלים הבו לה' כבוד ועוז. בלק"ת ס"פ נשא בד"ה זאת חנוכת המזבח פ"ג וז"ל וזהו ג"כ ענין הבו לה' כבוד ואח"כ קול ה' על המים ז' קולות כו' שהם ז' בחינות המשכות בז' המדות (ע' מא"א קו"ף סי"ט) מים הוא חסד וכח הוא גבורה כו' וההמשכה הוא מעלמא דאתכסייא שלמעלה מהמידות (מבא"א שם וקול שרשה במל' דפה דא"ק חיות לז"א הנק' קול וע' בלק"ת פ' עקב סד"ה ויאכילך את המן בפי' מוצא פי הוי' ובביאור ע"פ ראשי המטות פ"ג) וכל המשכה הוא ע"י שם הוי' יו"ד צמצום כו' ולכן בכדי שיהי' ירידה והשפלה זו מבחינת שם הוי' בז' קולות האלו מקדימים בחי' הבו לה' כבוד הוא ענין מקיף והארה יתירה כדי להיות נמשך אח"כ הז' קולות. וכן הוא הענין שנותנין מתנה לכבוד חתן וכלה כו' עכ"ל. וע"ש שזהו עד"מ כמו אפי' בנער מט"ט שע"י ההשפעה בששת ימי המעשה ונק' שרו של עולם צ"ל חנוך לנער כמ"ש סד"ה בכ"ה בכסלו. כמ"כ עד"ז הנמשל אשר בשבת נמשך גילוי האצילות שלמעלה מבחי' נער והיינו ז' קולות הנ"ל. צ"ל ג"כ בחי' מקור להמשכה זו מלמעלה מן המדות. ועד"ז נתבאר בד"ה באתי לגני בענין