קד

בשה"ש בתחלתו רמז תתקפ"א וע' עוד בילקוט במשלי סוף רמז תתק"מ ואין יצה"ר שולט במי שבלבו תורה כו' בלבי צפנתי אמרתך וזהו"ע הצפינו עצמיכם לדברי תורה. וכמארז"ל בספרי ע"פ לדבקה בו למוד דברי אגדה. וזהו ג"כ פי' יצפון לישרים תושיה. וע' בת"א פ' יתרו בד"ה בחדש השלישי בפי' תושיה ועז"נ ישקני מנשיקות פיהו וארז"ל בשה"ש סד"ה ישקני יזיינני כד"א נושקי קשת והיינו שהתורה היא זיי"ן כנגד היצה"ר וכמשארז"ל פ"ה דסוכה נ"ב א' ע"פ אם רעב שונאך האכילהו לחם. מלחמתה של תורה (רש"י). וע' בזהר פ' בשלח דנ"ד א' ע"פ אז ישיר. אז המשכת האל"ף לבח'י זיי"ן כו'. ועי"ז סכותה לראשי ביום נשק. וזהו כי יצפנני בסוכה כו':

(ו) תלים ל"א כ"א. תסתירם בסתר פניך מרוכסי איש תצפנם בסוכה מריב לשונות. פירש"י מרוכסי איש מחבורי רשעים המתקשרים יחד להרע להם. וע' ת"י שם:

(ז) ובמד"ר פ' בראשית פרשה א' רבי יהודה בר סימן פתח והוא גלי עמיקתא ומסתרתא בדניאל סי' ב'. הוא גלי עמיקתא זו גיהנם כו' ומסתרתא זו גן עדן שנאמר בישעי' סי' ד' למחסה ולמסתור בזרם וממטר (ורישי' דקרא מדבר בגן עדן. מ"כ) ואומר תלים ל,א תסתירם בסתר פניך עכ"ל. והנה וסוכה תהיה לצל יומם מחורב נת"ל סעי' ג' וסעי' ה'. וסיפ' דקרא למחסה ולמסתור מזרם וממטר י"ל ג"כ כי איתא ע"פ כי הסתיו עבר דקאי על גלות מצרים. ובחי' סוכה זהו ולמסתור מזרם וממטר שהם בחי' ימי הסתיו. ולמדנו ממד"ר הזה שג"ע נק' סוכה. וגם כי מקור בחי' סוכה נמשך מענין והשענו תחת העץ והוא ענין ועץ החיים מתוך הגן כו':

(ח) א"ר יונתן שלשה לשונות הן לשון רומי לקרב. לשון יוני לדבר. לשון אשורית לתפלה הוי תצפנם בסוכה מריב לשונות עכ"ל ועמש"ל ססעי' ב'. ובפנ"י במקום א' ראיתי שפי' לשונות ע' לשון. ואפ"ל כי בדור הפלגה תחלה נאמר ויהי כל הארץ שפה אחת פירש"י לשון הקדש. ואחר חטאם נאמר הבה נרדה ונבלה שם שפתם כו' כי שם בלל ה' שפת כל הארץ כו'. ומזה נמשך רוב לשונות. וזהו תצפנם בסוכה מריב לשונות כו':

ח לך אמר לבי בקשו פני את פניך ה' אבקש. בזח"ג פ' אמור דצ"ג ע"ב הקדים פסוק זה לענין הפסוק אלה מועדי ה' מקראי קדש אשר תקראו אותם במועדם וז"ל ר' יצחק פתח לך אמר לבי בקשו פני את פניך הוי' אבקש. ופירש"י לך בשליחותך אומר לי לבי בקשו פני. ר"ל הלב אומר לי בשליחות הקב"ה שיבקשו פניו יתברך. וכן אעשה דהיינו את פניך ה' אבקש. ובזהר כאן פי' אלין עטרי מלכא ופי' המק"מ שהם המוחין דז"א והרמ"ז פי' שה"ס ההויות שהם העיקר והפנים. וגם ידוע שד' מדרגות פנים ואחור ימין ושמאל הם בסוד אבי"ע וידוע שאור חכ' ה"ס אצילות וזהו בקשו פני. ופי' את פניך הוי' אבקש להמשיך הפנים של הוי' כגון אורות אריך ועתיק כו'. והוסיף לפרש שהיו"ט עצמן הם מבינה וענין בקשו פני להמשיך בהם אור אבא על ידי המעשים והתפלות של המועדים. וא"כ י"ל פי' אלה מועדי ה' זהו ההמשכה מבינה שזהו יו"ט בעצם וכמ"ש בכהאריז"ל אלה מועדי ה' ר"ת אמי. אך כאשר תקראו אותם ר"ל שתמשיכו בהם אור אבא ודוגמת ענין לעשות את השבת. וע' מזה בד"ה מצה זו בלק"ת פ' צו אך מדכ' הזהר בקשו פני אלין זמנייא וגייא משמע לפרש אשר תקראו אתם קאי על עצם ענין קדושת יו"ט שהוא יסוד הפנימיות דהיינו המשכה מבחי' ג"ר שהם נק' ודאי פנימיות לגבי ז"ת כמבואר באריכות בבה"ז פ' אחרי במאמר דשם דע"ז ב' בענין ההפרש בין חיות העולמות ובין האור והחיות המאיר בג"ע. ועיין בת"א פ' חיי בד"ה להבין מארז"ל יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעוה"ז ג"כ נתבאר מזה. ותדע דבמשה