צז

שני ה' אור לי לימוהמ"ש ע"ד שלימוהמ"ש יהי' הכנור של שמונה נימין ופי' כנור כ"ו דהיינו שם הוי' הוא נר דהיינו כי אתה נרי הוי'. ובילקוט בירמי' רמז שי"א ע"פ ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע. בירמי' סי' למ"ד פסוק ז' מתוך נפילה קימה כי נפלתי קמתי מתוך אפילה אורה כי אשב בחשך ה' אור לי וע' בפסוק וממנה יושע בזהר וירא ד' קי"ט תחלת ע"א. ובפי' כי תצא דרע"ח ע"ב ואפ"ל הטעם כמו שפי' רבינו ז"ל מאמר המורגל בפי העולם שאחר השרפה מתעשרים משום שאחר מדת הדין מאיר מדת הרחמים שהיא בחי' עליונה ממדת החסד שהרי מדת החסד מאיר בו שם אל כמ"ש חסד אל כל היום אבל מדת הרחמים מאיר בו שם הוי' שהוא שם המיוחד שם העצם וע' הטעם מזה בלק"ת פ' תזריע בד"ה קא מפלגי במתיבתא דרקיע. לכן מתוך אפלה הנמשך מהשתלשלות ק"כ צרופי אלקים. אורה הנמשך ממדה"ר שבו שם הוי'. וזהו לדוד ה' אורי. כי אשב בחשך הוי' אור לי. וכש"כ בחדש אלול שמאיר י"ג מדה"ר לכן אומרים בו מזמור לדוד ה' אורי*:

(ב) רבות פ' בא ס"פ י"ד ע"פ ולכל בני ישראל היה אור כו' היה הקב"ה שולח ענן וחשך ומחשיך למצרים ומאיר לישראל כו' ועז"נ ה' אורי וישעי. וכן לע"ל יביא הקב"ה חשך על עכומ"ז ויאיר לישראל שנאמר כי הנה החשך יכסה ארץ כו' ועליך יזרח כו'. וזהו"ע כל האזרח בישראל כו'. גם ענין ואבדיל אתכם מן העמים והיינו ע"ד ויבדל אלקים בין האור ובין החשך וגו' הפרסא שבין הקדושה ובין ק"נ אבל ישראל ע"י המילה מעבירים הפרסא הנ"ל ולכן ולכל בני ישראל היה אור. וגם ותורה אור. וזהו ויהי קול מעל לרקיע מלמעלה מהפרסא. ועמ"ש מענין ואבדיל אתכם בד"ה שמע ישראל. קיצור סעי' ב'. ולכן בנ"י היה אור כי ואבדיל אתכם ע"ד ויבדיל כו' בין אור לחשך:

(ג) פ' אחרי ר"פ כ"א ה' אורי בים שנאמר ויאר את הלילה היינו שהענן והחשך שמבחי' ישת חשך סתרו האיר ונמשך בגילוי וזהו ע"י וידעת היום והשבות כו' עמ"ש בלק"ת סד"ה וידעת היום. וישעי התיצבו וראו את ישועת ה'. עמ"ש מענין ישועה ע"פ ושאבתם כו' ממעיני הישועה ובאגה"ק ד"ה וילבש צדקה בפי' כובע ישועה ובבה"ז ר"פ בראשית באינו ה' עלין תקיפין דאקרי ישועות ובד"ה שוש אשיש בפי' כי הלבישני בגדי ישע ומ"ש בענין והיה אמונת עתיך חוסן ישועות ובד"ה ושבתי בשלום בענין צוה ישועות יעקב ממי אירא. כי אורי הוא אור פנימי וישעי אור מקיף. וע"י ב' בחי' אלו נדחים החיצונים כו'. ה' מעוז חיי עזי וזמרת יה. עמ"ש מזה בת"א פ' בשלח בד"ה אשירה לה' כי גאה גאה רבנין פתרי קרא בר"ה ויוכ"פ. אורי בר"ה וישעי ביוהכ"פ. י"ל כי בשופר של ר"ה נאמר אשרי העם יודעי תרועה באור פניך יהלכון. שע"י השופר נמשך בחי' אור פניך באור פני מלך חיים. ואור פניך כי רציתם. וכמ"ש מזה בד"ה יתקע בשופר גדול. וישעי ביוהכ"פ ש"ע נהורין וישע ה' אל הבל והוה רעוא כו' וגם אז החותם לדחות החיצונים וזהו וישעי כו'. ועמ"ש ע"פ אל תבטחו בנדיבים שהם הקליפות שנק' ג"כ בבן אדם שאין לו תשועה. כי הישועה היא בבחי' ימין הושיעה ימינך וענני. משא"כ בסט' דשמאלה. ומזה יובן מעלת וישעי. ואפ"ל לכן וישעי ביוהכ"פ שאז מתחיל וימינו תחבקני. וע' זח"ב תרומה קל"ה זהב ק"ה יומא דדינא וכסף יוהכ"פ לבן כו' מעוז חיי עזי וזמרת י"ה ע"ד מן המצר קראתי י"ה כו' עמ"ש ע"פ עזי וזמרת יה. נשא פי"א רמ"ד ג' גבי מפחד בלילות עד שלא חטא דוד באותו מעשה ה' אורי וישעי ממי אירא כו' מובן דאורי וישעי זהו ע"י תומ"צ אשר התורה אור פנימי והמצות מקיפים בגדי ישע כו'. וכ"ה בשה"ש רבה ס"פ הנה מטתו שלשלמה כו':

קיצור סעי' ג' ה' אורי בים בחי' ויהי הענין והחשך ויאר. שמבחי' ישת חשך סתרו נמשך להאיר בבחיק אור. ואפ"ל מזה נמשך הפך ים ליבשה שעלמא דאתכסייא נהפך