עח

(יא) זח"ג פ' אחרי ס"ז ב' ובאינון חבלים דצווחת בהון אתערת שבעין סנהדרין דלעילא וע"ד דיתער קול דילה עד הוי'. ומיד קול ה' יחולל אילות כו' וע"ש בזהר בענין כאיל תערוג כו' וענין שבעים סנהדרין י"ל ז"ת דאצילות הנמשכים מהבינה. דוגמת ואצלתי מן הרוח דשבעים זקנים שנאצלו מבחי' משה. כך שורש אצילות ז"ת מהבינה. וצ"ל ע' קלין כדי להגיע לשם הוי' שלמעלה מז"ת המאציל אותם כו'. והנה משה על גבי השבעים זקנים כי הוא כענין סבא דסבין קדה"ק כמ"ש ע"פ עטרת תפארת שיבה ובשה"ש רבה ע"פ אל יחסר המזג זה המופלא שבסנהדרין ונק' המזג שממזג את ההלכה כמו הממזג שני חלקים מים ואחד יין כי מבואר בזח"ג בלק קפ"ז בענין דארמי מיא לגו יינא היינו המתקת הדין הנמשך מבחי' בג"ה ע"י ב' הקוין תח"ן דת"י וזהו שני חלקים מים כו' ומי הוא הממזג וממתיק הדינין זהו המופלא בחי' כתר שנק' פלא עליון כו' ומשם נמשך כח הלידה והגילוי והיינו ע"י ע' קלין עד שיגיע לבחי' שלמעלה מע' סנהדרין אל בחי' המופלא שהוא הממזג וזהו אל יחסר המזג כו' ומזה נמשך בטנך ערימת חטים שהם גלוי זכר חסדו כו'. וע' בתולע"י בד"ה ואומר תהלה לדוד כו' גבי יענך כו' ע' קלין כו' ונת' מזה ע"פ בפרוע פרעות. שופטים ה'. בענין העונה איש"ר בכל כחו קורעים לו גז"ד של ע' שנה:

(יב) זח"ג פ' פינחס דרמ"א ע"ב שלאחר שמו"ע שהו"ע אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי ואח"כ אכלו רעים ד' דיוקנין דבריאה פני אריה כו'. וה"ע תהלה לדוד. יביעו ירננו יאמרו ידברו. מכאן ולהלאה לימא ב"נ עאקא דיליה ביה הה"ד יענך ה' ביום צרה. כעוברתא דיתבא בעאקו לאתהפכא כולהון סניגורין עליה דב"נ ע"ד כתיב אשרי העם שככה לו עכ"ל. א"כ מזה נ' שע"י ע' קלין דיענך מתהפכים כולם לסניגורין והיינו כמ"ש בלק"ת פ' במדבר בד"ה במדבר סיני באהל מועד דרוש השני ושם פ"ד בענין שאו את ראש כו' למשפחותם. הם ע' נפש יוצאי ירך יעקב שהם ג"כ מדת הרחמנות מדתו של יעקב לעורר רח"ר על נפשו כו'. ואח"כ לבית אבותם בחי' בני יעקב י"ב שבטים שלמעלה מע' נפש הנ"ל שהם בבריאה והי"ב שבטים מחברים בריאה עם אצילות ואח"כ לעורר רחמים דאצילות כו' ע"ש בהביאור ועמ"ש סד"ה והניף ידי על הנהר פ"ד ובת"א ס"פ ויצא בד"ה וישכם לבן. וזהו אשר ע"י ע' קלין דיולדה מעוררים רחמים. והיינו ע' סנהדרין שהם דוגמת ע' נפש יוצאי ירך יעקב שיהיו בבחי' רחמים ועי"ז יגיע למעלה יותר למקור הרחמים כו':

(יג) זח"ג פ' פינחס דרמ"ט ע"ב כיון דמטא זמנא למילד געאת ורמאת קלין קלא בתר קלא עד שבעין קלין כחושבן תיבין דיענך ה' ביום צרה דאיהו שירתא דעוברא דא וקב"ה שמע לה וזמין לגבא כו'. בענין קלא בתר קלא יש להעיר מענין קול השופר שהוא צעקת הלב מפנימיות הלב ויש להעיר עוד מענין ז' קולות שבמזמור הבו לה' בני אלים קול ה' על המים כו' וקול השביעי הוא קול הוי' יחולל אילות. וע' במא"א אות קו"ף סעי' י"ט. וע' זח"א ר"פ לך דע"ז בענין קלא דקליא כו':

(יד) ילקוט פ' וישלח סוף רמז ק"ל דל"ח ע"ד ע"פ ויתן ביד עבדיו עדר עדר. מהו וריוח תשימו כו' הרויח להן מצרותיהן כו' יענך ה' ביום צרה כו':

(טו) פ' ויקרא דקי"ו ע"ג. רמז תלט ע"פ וסמך ושחט. תיכף לגאולה תפלה יהיו לרצון אמרי פי כו' מה כתיב בתריה יענך ה' ביום צרה:

(טז) בירמי' הי' למ"ד ע"פ עת צרה היא ליעקב. דוד אמר יענך ה' ביום צרה כשם שהיום י"ב שעות כו'. ח"ב דס"ו סע"א רמז שי"א:

(יז) בממ"י י"ט ב' ובתר דייחדנא להון בעינן בעותן ובתר צלותא נפלין אאנפין לאתייחדא נפשין דילן בייחודא דמלכא ומש"ה מסרינן ליה נפשין דכתיב אליך ה'