עד

מהכתר הממוצע בין המאציל לנאצלים שממנו דוקא נמשך האור חדש. שהוא לבדו יש בכחו לחדש ועמ"ש מזה בלק"ת בשה"ש בביאור שני ע"פ יונתי גבי הראיני את מראיך ובת"א פ' יתרו בהביאור ע"פ זכור ושמור בדבור אחד. וע' ג"כ בד"ה שוש אשיש. וזהו"ע הרוצה להחכים ידרים כי מנורה בדרום דהיינו ההמשכה שע"י תומ"צ כי נר מצוה ותורה אור. והיא המשכת אור חדש ע"ד לכו ונלכה באור ה'. וכמש"ש בת"א סד"ה כי עמך מקור חיים שבחי' מקור החיים והשפע בכל העולמות כו' הוא מבחי' עמך היינו שהוא טפל ובטל אצלך בחי' שם והארה וע' מזה בד"ה אחרי הוי' אלקיכם תלכו. אבל באורך נראה אור היינו ע"י התומ"צ נמשך מבחי' עצמיות כו' ע' בד"ה לכן אמור לבנ"י. ומנורה בדרום ע"ד אורך ימים בימינה והתורה נקראת תורת חסד ועמש"ל מזה ע"פ ואני בחסדך בטחתי בתלים סי' י"ג. א"כ התורה היא הנחמדים מזהב היינו למעלה משורש חיות העולמות הנק' שרביט הזהב ומבחי' שלחן בצפון כו' שזהו מבחי' כי עמך כו' וזהו מבחי' באורך כו':

וכ"ש לריב"ל דאומר שם לעולם ידרים שמתוך שמתחכם מתעשר שנאמר ארך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד. וזהו כעין שמבואר בסדור שער הק"ש. סד"ה להבין ההפרש. בענין מי שתורתו אומנתו פטור מן התפלה כי בכלל חיי עולם חיי שעה ובמ"א נת' חיי עולם שרשו מבחי' אני הוי' לא שניתי וזהו ואתה מרום לעולם ע' מד"ר ר"פ קדושים שבחי' לעולם בלי הפסק נמשך מבחי' רוממות ואתה מרום כו' וא"כ כ"ש שיש בכלל זה חיי שעה עושר וכבוד. וגם כי שמאלה אתכליל בימינא וטפל לו כו'. וא"כ פשוט ענין הנחמדים מזהב שהוא שרש חיות כל העולמות הנק' זהב כנ"ל כיון שע"י התורה נמשך בחי' עליונה יותר הנק' אורך ימים בימינה וכוללת ג"כ בשמאלה עושר הבחי' מצפון יאתה כו':

ומפז רב. בברוך שאמר יש פ"ז תיבין בחי' ומפז והנה ברוך שאמר מדבר ג"כ בחיות העולמות שזהו בחי' זהב ופז כו' ואפ"ל לכן המנורה היא זהב טהור להורות כדברי ריב"ל דבכלל התורה אור הוא ג"כ בחי' כי עמך מקור חיים כו':

(יא) ועמ"ש ע"פ ועשית ציץ זהב טהור ציץ לשון מציץ מן החרכים המשכת אור האה"ר הנמשך ע"י אהרן ובחי' זו הוא זהב טהור אהבה כרשפי אש. אך על התורה נאמר הנחמדים מזהב שגבוה יותר מאה"ר זו וכמש"ל סעי' א' ממ"ש בת"א סד"ה וארא אל אברהם וס"י. בענין שרביט הזהב. והיינו ע"ד עין לא ראתה. א"כ היא למעלה מבחי' ציץ והסתכלות. וזהו בן פורת עלי עין. גם כי ציץ לשון יציץ נזרו התנוצצות האור. אבל התורה נק' ותורה אור וגם המאור שבה כו'. וזהו ועשית ציץ ואח"כ ופתחת עליו פתוחי חותם שהוא ענין התורה חותמו של הקב"ה אמת. וע' במד"ר וישלח פ' פ"א א' אני ראשון. תי"ו ואני אחרון. מ"ם באמצע ומבלעדי אין אלקים. והנה לפעמים מרומזים האותיות בתיבת את א' עד ת' כמ"ש בלק"ת בד"ה כה תברכו בפי' וברכת את. וכאן אמת נוסף מ"ם והוא ע"י התורה שניתנה למ"ם יום כמ"ש ויהי שם עם ה' ארבעים יום. ואזי נעשה אמת שזהו גבוה מבחי' את. ע"ד כי אל דעות שמלמטה למעלה נק' יש מאין שלמטה היש וזהו ע"י את בראשית ברא אלקים את השמים כו'. וע' פרדס ערך את. אבל אמת זהו הגילוי כו דכולא קמי' כלא חשיב. וזהו פתוחי חותם חותמו של הקב"ה אמת: