נח

יט

ב השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע. ת"י דמסתכלין בשמיא משתעין יקרא דה' ועובדוי ידו מחוין דמדיקין באוירא עכ"ל. ואומרו דמסתכלין בשמיא היינו ע"ד מ"ש כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך. תלים סי' ח' ד'. ועדמ"ש שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה. ישעי' סי' מ"ם כ"ו. וכמ"ש במ"א בד"ה סמכוני באשישות איך מהשמים נראה אשר כח בלתי בע"ג מנהיגם ומחיה אותם שלכן הם כמו מוצא מים אשר לא יכזבו מימיו ואין שום הפסק ושינוי בההשפעה כו'. ועוד כי הם גופים רבים כל א' יש לו הילוך מיוחד ומשונה מחבירו ואעפ"כ כולם מכוונים לסדר אחד להיות עתי היום והלילה וקור וחום וקיץ וחורף זרע וקציר. א"כ מי הוא הקושרם ומכריחם להנהגה זו. על כרחך אינו הנפש והכח שבתוך כל גלגל. שהכח והנפש שבתוך כל גלגל וכל כוכב אי אפשר לו רק להנהיג תנועת גלגל זה. וגם ע"ז אינו מספיק מצד עצמו כיון שהוא בעל גבול היה נחלש ומתשנה והיה איזו הפסק ושינוי בההשפעה וכנ"ל. אך זה ודאי שקישור וחיבור כל הגלגלים להיות מתייחדים לסדר והנהגה אחת עם היותן באמת גופים רבים מובדלים זה מזה.שהרי זה מהלך למזרח וזה למערב וכמוהו כמה שינויים. לכל הדעות של חכמי התכונה על כרחך הוא ע"י כח הבלתי בע"ג המלובש בהן והוא כח ויכולת הבורא ית'. וזהו שאו כו' וראו מי ברא אלה. שזה נראה בראיה חושית. וכן משמע במדרש תלים כאן שהביא ע"פ השמים מספרים פסוק כל פעל ה' למענהו. במשלי סי' ט"ז. ופי' למענהו ועדותו כענין לא תענה ברעך עד שקר.ופי' לעדותו משמע זה שהעדות הוא שהקב"ה ברא את העולם לששת ימים יעו"ש. א"כ מבואר שהשמים הם עדות לבריאת העולם וזהו ע"ד הנ"ל שאו מרום עיניכם כו' כי אראה שמיך וכו' וכנ"ל. ומ"ש בפי' מגיד הרקיע דמדיקין באוירא. היינו כי בפסוק ועוף יעופף כו' על פני רקיע השמים. בפ' בראשית א' כ'. ת"י על אויר רקיע שמיא. ומדיקין פי' משגיחים ורואים. כי תרגום ממכון שבתו השגיח. אודיק. תלים ל"ג י"ד. הרי אודיק זהו"ע השגיח. וכן בגמרא פ"ה דמ"מ דס"ז ע"א ואודיק פירש"י השגיח בי וראה. ובמתורגמן ערך אויר הביא עוד מתרגום באסתר עננא פריס על אוירא. א"כ י"ל זהו ענין דמדיקין ומשגיחין באוירא בענין גבורות גשמים הבא ע"י העננים כו'. וכן ארז"ל פ"ק דכתובות דף ה' סע"א. ומעשה ידיו מגיד הרקיע ומאי ניהו מטר. אלא דשם פי' שזהו מעשה ידיהם של צדיקים. אבל י"ל ג"כ דהיינו מעשה ידיו של הקב"ה וכמ"ש גבי מטר עושה גדולות ואין חקר כו' הנותן מטר על פני ארץ. באיוב סי' ה' ט'. וכמארז"ל רפ"ק דתענית. וכיון דזה נקרא עושה גדולות ונפלאות לכן נאמר ע"ז ומעשה ידיו. ועמ"ש מענין מטר ע"פ ונתתי גשמיכם בעתם שארז"ל שלשה נתנו מתנה לעולם כו' ועמ"ש בלק"ת בביאור ע"פ נשא בד"ה מקדש אד' כוננו ידיך דפי' ידיך ב' ידים הם בחי' סוכ"ע וממכ"ע. א"כ עד"ז פי' ומעשה ידיו ב' ידים היינו התחברות סוכ"ע וממכ"ע ונק' יחוד קובה"ו. וזהו עצמו ענין המטר הנמשך מבחי' שמים שנק' ימינו. וכמ"ש וימיני טפחה שמים