נא

בחומש פ' האזינו ע"פ יצרנהו כאישון עינו. הוא השחור שבעין שהמאור יוצא ממנו עכ"ל. ועמ"ש מזה באריכות ע"פ הנ"ל יסובבנהו יבוננהו יצרנהו כו' וע' מזה בלק"ת פ' האזינו סד"ה כנשר יעיר. והענין שהטעם שעיקר הראיה נמשך מהשחור שבעין. זהו"ע בירור שם ב"ן כד אתהפך מחשוכא לנהורא הרי הוא גבוה משם מ"ה ע"ד א"ח עט"ב ומתעלה בשם ס"ג לכן בו דוקא מאיר הראיה שהוא מבחי' חכמה שם ע"ב כו'. ועמ"ש בת"א פ' מקץ סד"ה רני ושמחי בת. שלע"ל תתעלה בחי' בת דהיינו ע"י בירור שם ב"ן ומזה יובן ענין אישון בת עין שלע"ל יהי' גילוי עין בעין יראו כו':

טו אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך.

(נדפס בס' דרך אמונה)*.