מח

לסד"ה זכור ושמור בענין מ"ש בזח"א בהשמטות סי' כ"ד אשר פסח ומילה הן בכרת לפי שמחברים מ"ע ומל"ת. ולכן הם כמנין ימות החמה. כי הנה ענין שמש הוי' יחו"ע ושמש ומגן הוי' אלקים. וע"י אתכפייא בכל יום מונע ההסתר דשם אלקים ונק' עובד אלקים. ועי"ז לע"ל הקב"ה מוציא חמה מנרתקה. ולכן צ"ל דוקא שס"ה עד י"ב חדשי החמה י"ב צרופי הוי' וקטרת ג"כ שס"ה מנין נגד ימות החמה כו'. וקטרת על מזבח הפנימי בינה. שבינה נק' ג"כ חמה וכמ"ש בזהר את המאור הגדול זהו מזבח הפנימי כו' ה' גדולה כו'. וי"ב חדשים שלה י"ב ג"א דז"א. וכ"מ בפרדס ערך שנה וי"ב חדשים של שנות הלבנה הם י"ב בקר דבריאה ובמא"א ח' ח' י"ב אתוון דאד'. וע' במאמר משכו יומין עילאין ליומין תתאין. ושנת החמה יתירה על שנות הלבנה י"א יום. י"ל ע"ס דאצילות והכתר שנק חד ולא בחושבן. שכ"ז מאיר באצילות משא"כ בבי"ע. ולהפך מה שעכומ"ז מונין לחמה ג"כ יש בק"נ י"א כתרין י"א ארורים י"א יום שבין נדה לנדה ע' במא"א אות יו"ד סעי' ל"ז בענין י"א יריעות עזים וסעי' נ"ז. והנה בהם מלובשים הל"ת לדחות הקליפות ועי"ז נעשו י"א יריעות עזים לאהל ונמשך חד ולא בחושבן וזהו בא דוד והעמידן על י"א. עכ"ה) ולפיכך אמר בא דוד והעמידן על י"א ורצה בזה שגם אלו י"א דברים הם שלימות כללי כמו שהוא בתרי"ג מצות (הג"ה. לפי שיש בזה ג"כ שיעור קומה כללות ע"ס ובחי' אור א"ס המאיר בכתר שע"ז ארז"ל ע"פ אחד עשר יום מחורב כו' ברבות פ' תשא ע"ש ונת' קצת אצלי בפ' דברים ע"פ אחד עשר יום מחורב כו'. ועמ"ש בלק"ת בד"ה צאינה וראינה הראשון. ולכן איתא במס' תמיד רפ"ג קראו עשרת הדברים ופי' הרע"ב שהן עיקר התורה. כי הן ענין אחד עשר יום כמ"ש ברבות שם עכ"ה). ועם כי בודאי אינו במדרגה ובמעלה כמו מי שעושה תרי"ג מצות שהם בודאי הדבקות הגמור בו יתברך (הג"ה. ור"ל שיש בודאי הפרש בע"ס כשהן רק בבחי' עשרה. או כשכלולו' יו"ד מיו"ד כו' שאז הם שלימות יותר כמ"ש בפרדס שער ראשון פ"ו דף ד' סע"א שזהו ענין בחי' הדל ובחי' העשיר כו' ע"ש. וכמ"ש בענין חיי שרה מאה שנה הם בא"א עשרים באו"א ז' בז"ת כו'. הרי כל מה שלמעלה יותר ריבוי התכללות הע"ס יו"ד ויו"ד מיו"ד כו'. ועמ"ש מזה ג"כ בסדור גבי שבת בביאור הזהר פ' יתרו כו' שאז נמשך ריבוי השפע. ועד"ז יובן ההפרש בין שלימות תרי"ג מצות שהם רמ"ח אברים ושס"ה גידין ובין כשהן רק י"א בחי' וזהו רצה הקב"ה לזכות כו' הרבה להן תומ"צ כו' וע' במדרש שה"ש ע"פ לריח שמניך טובים ריחות היו ז' מצות לבד אבל אנו שמן תורק שמך רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת כו' לכך אין דומה שלימות תרי"ג לשלימות י"א. עכ"ה) מ"מ יש באלו י"א דברים ג"כ שלימות כללי דמה לתרי"ג מצות. קיצור. כי המע"ט מחולקים וע"י תרי"ג מצות הוא השלימות (וקב"ה שרי באתר שלים משא"כ חסר אבר. וז"ש תמים תהיה כו' עק בלק"ת פ' נצבים בד"ה כי הצוה הזאת) ובא דוד והעמידן על י"א כי גם בהם יש שלימות עם שאינו כמו שלימות תרי"ג (ובהג"ה ענין רמ"ח מ"ע רמ"ח אברים ושס"ה ל"ת כמנין ימות החמה. י"א יתירים על ימי הלבנה בקדושה ע"ס וחד ולא בושבן ולומת זה י"א כתרין דנוגה י"א סממני הקטרת ע"כ הם שס"ה מנין. וע"י הל"ת דוחין הקליפות וממשיכים ע"ס דקדושה אנת הוא חד. ובא דוד והעמידן על י"א אחד עשר יום מחורב. ויש יו"ד כלולים מיו"ד והוא גבוה יותר וזהו"ע תרי"ג שמן תורק) גם י"ל שזהו ע"ד תכון תפלתי קטרת לפניך. ואחד עשר סממנים היו בה כדי להמשיך מבחי' אנת הוא חד ולא בחושבן שיאיר בתוך עשר ספירות כי בכל קראנו אליו ולא למדותיו ואח"כ צריך לכוין בשם להמשיכו בע"ס. וזהו"ע ק"ש ושמו"ע. וכנגד זה