לח

טו

א מזמור לדוד ה' מי יגור באהלך מי ישכון בהר קדשך. הפירוש כפשוטו קאי על האדם וכמ"ש מי יעלה בער ה' ומי יקום במקום קדשו נקי כפים ובר לבב. והמכוון מזה כדי שלא יהיו פוסחים על שתי הסעיפים כ"כ הכלי יקר שם בשם בעל העקידה פ' ואתחנן שער פ"ט:

(א) זח"א וירא דצ"ו סע"ב ע"P והוא יושב פתח האהל הה"ד ה' מי יגור באהלך כו'. כחום היום דכתיב וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה עכ"ל. א"כ המכוון מי יגור באהלך זהו ע"ד אברהם שהוא יכול לישב בפתח האהל שהיא מל' דאצילות שהיא הפתח והכניסה אל האצילות והיינו ג"כ כחום היום דמפרשו על ענין וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה שהוא ענין כשהקב"ה מוציא חמה מנרתקה. שעי"ז ואוהביו כצאת השמש בגבורתו. ואפ"ל שזהו פי' באהלך כי כתיב לשמש שם אהל בהם. ויש פי' אחר שהשמש הוא אהל למוחין דאו"א ופי' שני אהל הוא הנרתק של השמש. ולשני הפירושים י"ל מי יגור באהלך לקבל האור מבחי' שמש הוי' שלא ע"י הנרתק או עכ"פ ע"ד שמש ומגן הוי' אלקים.

(ענין איש תם יושב אהלים לכן נאמר מי יגור באהלך הולך תמים. יסתירני בסתר אהלו תלים כ"ז ה'. אגורה באהלך תלים ס"א ה'. וימתחם כאהל לשבת ישעי' סי' מ' פכ"ב. כאהלי קדר. ויששכר באהלך. הברכה ל"ג י"ח. וע"ש בפנ"י יש שכר להנחיל אוהבי יש ש"י עולמות א"כ זהו אהלך. בתוס' ספ"י דיבמות דצ"ו סע"ב ע"פ אגורה באהלך מבואר שזהו בישיבה של מעלה. וע' בהרמ"ז ס"פ בלק מתיבתא עילאה היא מתיבתא דקוב"ה. ענין אהל בל יצען. רש"י פ"ט דשבת דפ"ח ע"א ע"פ ומשה יקח את האהל לשון בהלו נרו והוא הי' קירון אור פנים. עכ"ה). וזהו והוא יושב דקאי על אברהם. והיינו והוא דוקא עדמ"ש במד"ר באסתר ע"פ הוא אחשורוש הוא חמשה לרעה וחמשה לטובה. והראשון לטובה אברהם הוא אברהם. ועוד שם אית לן חד דטב מכולהון הוא ה' אלקינו בכל הארץ משפטיו שמדת רחמיו לעולם. ולכן ע"י שאברהם היה בחי' הוא ע"כ והוא יושב פתח האהל. אך עוד יש לפרש ע"ד מש"ש בזהר וירא דצ"ח ע"א. והוא יושב פתח האהל דא עלמא עילאה דקאים לאנהרא עליה. היינו בינה הנק' עלמא עילאה ונק' הוא. וזהו אית לן חד הוא דטב מכולהו. וע' בת"א ר"פ לך בענין הוא עשנו. והיינו כחום היום ע"ד אתה כהן לעולם. ועז"נ מי יגור באהלך מי היינו ג"כ בינה. כנודע מענין מי ברא אלה. מבטן מי יצא הקרח. ובחי' מי הוא המאיר בבחי' אהל הנ"ל. גם מי גימט' חמשים שערי בינה. וי"ל עדמ"ש בפי' מי יתן והיה לבבם זה שהוא ע"ד קוב"ה מצלי להמשיך מבחי' א"א הנקרא ג"כ מי שלימו דחמשים שע"ב. כמ"ש בלק"ת סד"ה בשעה שהקדימו ישראל נעשה. ועז"נ ה' מי יגור כו'. ועמש"ל בסי' י"ד ע"פ מי יתן מציון ישועת ישראל היינו בחי' מי נש"ב מאיר בציון שהוא יסוד הנק' ציון שנק' מטעם זה כל ע"ש שמאיר בו נש"ב כמ"ש בסדור ע"פ נשמת כל חי. והנה ציון גימט' אהל מועד וגם גימט' יוסף וכמ"ש מזה ע"פ ונסע אוהל מועד וזהו מי יגור באהלך שבבחי' ציון שהוא בחי' אהל מועד מאיר בחי' מי. ובלק"ת פ' במדבר בד"ה במדבר סיני באהל מועד מבואר ענין אהל מועד זהו היחוד עליון דסוכ"ע וממכ"ע וא"כ ענין מי יגור באהלך יתפרש בשני אופנים. הא' מלמעלה למטה ע"ד והוא בינה יושב פתח האהל. הב' מלמטה למעלה מי הוא שיוכל להתעלות שיגור באהלך ועיין בסש"ב פל"ט דאימא עילאה מקננא בתלת ספירין בכורסייא שהוא עולם הבריאה