לז

היינו בינה ששם התגלות עתיק וזהו ללבי גליתי כו' משא"כ לאבריי היינו ז"א רמ"ח אברים דמלכא לא גליתי כו' וכן לפומא שהוא מל' פה כו'. ובילקוט איתא פי' גם את העולם נתן בלבם העלם מה שלאבריי לא גליתי. ואיך הוא בלבם י"ל ע"ד ויחד לבבנו המבואר בלק"ת פ' בלק בד"ה מי מנה פ"ב. דהיינו אם עושי' תשובה נגאלין כו' זכו אחישנה כו'. וענין כי יום נקם שימחה זרעו של עמלק כי צ"ל תחלה ובערת הרע מקרבך וכמ"ש בלק"ת סד"ה וידעת היום דרוש הראשון ובביאור ע"פ כי על כל כבוד חופה. אז יוכל להאיר גילוי סוכ"ע בבחי' פנימי'. וזהו מי יתן מציון כו' וכענין מ"ש ע"פ מי יתנך כאח לי. ואפ"ל זהו"ע מי מנה עפר יעקב היינו כנס"י. זהו ישועתו של המקבל. וע' מענין עפר בזהר וישלח דק"ע ע"א ומספר את רובע ישראל זהו ישועתו של המשפיע. ע' בזהר בלק דר"ד בפי' רובע ישראל דקאי על היסוד. וזהו"ע בשוב ה' ציון הנז' בזהר בשלח דנ"ה. והיינו ע"י הארת הכתר כמ"ש בענין אל עליון גומל חסדים טובים וקונה הכל כו' ואפ"ל שכנגד המקבל נאמר יגל יעקב וכנגד המשפיע נאמר ישמח ישראל:

(ג) בחיי פ' ויחי ויגוע יעקב ענין יגל יעקב כו'. בשלח פ"ו ב' ע"פ ויהי לי לישועה אבל גאולה העתידה שאין אחריה גלות נק' ישועות שנאמר מי יתן מציון ישועות ישראל. בפ' בהעלותך ע"פ ומי יתן כל עם ה' נביאים יתכן לומר כי רמז משה בכאן ימוה"מ כו' ומצאתי רמז לזה בספר תלים בפסוק מי יתן מציון כו' בפ' ואתחנן ע"פ מי יתן והי' לבבם זה כו' ע"ש דהיינו בחי' עלה במחשבה שוא כתר כו'. ש"ך פ' בהעלותך ע"פ ומי יתן כו':

(ד) רבות ר"פ רדושים קצ"ב. שכל הברכות כו' מציון כו' מי יתן מציון כו'. מד"ר באיכה דע"ב ד' ע"פ ויבער ביעקב. כשהפורעניות כו' וכשהטובה באה אין מרגיש בה אלא יעקב דכתיב יגל יעקב ישמח ישראל:

(ה) ילקוט פ' ואתחנן דרס"ה ד' רמז תתל"א ע"פ מי יתן והי' לבבם זה. כדברי המדרש תלים הנ"ל סעי' א'. בילקוט בישעי' קפיטל מ"ח ע"פ שמע אלי יעקב עבדי וישראל מקוראי יגל יעקב וישמח ישראל. יגל אברהם יצחק ויעקב לא נאמר אלא יגל יעקב כו' ע"ש. ומשם יובן המד"ר דאיכה הנ"ל סעי' ד'. ויש להעיר מפסוק וזכרתי את בריתי יעקוב. וע' מכ"ז בילקוט במקומו תלים קפיטל י"ד רמז תרס"ג. וע' עוד בילקוט באיכה רמז תתרי"ד. ועמ"ש מענין מי יתן מציון בלק"ת בדרושי חגה"ש סד"ה בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע בענין מי גלה לבני רז זה. ומש"ש פ' שלח בביאור ועתה יגדל נא כח בפי' אד' מי יעמוד. ומ"ש בד"ה אלה פקודי המשכן פ"ה מענין מי ברא אלה. ובד"ה והי' מספר בנ"י. בהביאור פ"א. בענין פלג אלקים כו' מי ברא אלה. ועמ"ש סד"ה זאת חקת התורה ויקחו אליך פרה. בהביאור בסופו בענין פירוש הפסוק מי יתן טהור מטמא לא אחד יחידו של עולם. וע' בפרדס ערך מי. ובמא"א אות מ"ם סעי' ס"ח מי נקרא בנה עילאה והי"נ הביא מ"ש מזה בזח"א ר"פ בראשית ובפ' פקודי דרל"א ב' ובת"ז תקון מ"ט דפ"ח ע"ב וע' זח"ג בלק דקפ"ה ע"ב:

עמ"ש עוד מענין מעלת ציון שארז"ל במד"ר ר"פ קדושים ברכה מציון ישועה מציון תורה מציון וכו' וכנ"ל. בביאור מאמר הזהר ר"פ נח בענין ונח אצטריך לתיבה לאתחברא עמה. שעי"ז דוקא נמשך קיום אלה תולדות נח כו'. כי כמו התהוות ולד בצלם אלקים מהטפה שנק' טפה סרוחה במשנה פ"ד דאבות זהו ברחם האם דוקא. שבה ניתן הכח הזה עיין בד"ה הבאים ישרש ובהביאור כמו כח הצומח שניתן בארץ להצמיח אילן מלא פירות מהגרעין. וזהו לפי שנעוץ תחלתן בסופן דוקא. באג"ה ד"ה איהו וחיוהי.