יג

פ' פינחס דרנ"ב ע"א ע"פ גער חית קנה תבר ח' חמץ ואתעביד מצה. ומשם יובן ג"כ ענין הקו"ף שיש ממנו יניקה. שזהו הקנה שהוא רגל הארוך של הקוף ע"ש בהרמ"ז ובזהר פ' תרומה דקמ"ח ע"ב ואות דילה קו"ף וזהו כקוף לגבי אדם כו'. ובמק"מ שם בשם נ"ב מהרח"ו ק' נ"ב בולטת יותר הערלה ע"ג ברית קדש כו' וא"כ צ"ל מהו ענין אספרה אל חק שהוא מל'. וצ"ל ע"י המשכת החק דקדושה. ע"ד חוק בשארו שם. וכן קיום החוקים חוקיו ומשפטיו לישראל. עי"ז מעבירים היניקה מאותיות חק. וכמו חי"ת דחמץ הרי בשתי הלחם נאמר חמץ תאפינה. ועפ"ז י"ל מ"ש תקעו בחדש שופר כו' כי חק לישראל הוא. וע"י חק זה דשופר נמשך שאין יניקה כו' וכעין מ"ש בלק"ת פ' ראה סד"ה וכל בניך בענין ורב שלום. שמבחי' ורב יהי' שלום כו'. ועמש"ש בפ' תצא סד"ה ולא אבה בענין ויהפוך ה' אלקיך לך את הקללה לברכה:

(ד) עיין בבה"ז פ' בלק דר"ג ע"ב ע"פ אספרה אל חק זמין אנא לומר לההוא אתר דאקרי חק. ופי' שם הטעם שהמל' דוקא נק' חק. לשון חוק קצוב. כמו ואכלו לחם חוקם. וכמ"ש ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה. שממנה בא השפע במדה והתחלקות לכל אחד כו' משא"כ בעצם האצילות שם יוכל להיות תוספת וריבוי אור למעלה מהחוק וגבול הזה ועמ"ש כה"ג בענין מה שביעי רשות שהוא למעלה מבחי' חובה שהוא כענין חק והוא בסידור שער חג המצות. וא"כ עפ"ז י"ל ענין אספרה אל חק ה' אמר אלי בני אתה. ר"ל עי"ז יהי' גילוי מבחי' שלמעלה מהחוק והגבול כו'. וכמו באצילות ממש כך יהי' הגילוי בבראה י"ע כו'.

(ה) במדרש תילים במקומו והובא בילקוט במקומו רמז תרכ"א אספרא אל חק. מסופרים הם בחוקה של תורה ובחוקן של נביאים וכתובים. בחוקה של תורה בני בכורי ישראל. ע' בלק"ת פ' חקת בד"ה זאת חקת התורה משם י"ל פי' חוקה של תורה. וגם י"ל חוקה של תורה ת"ת. של נביאים נו"ה. של כתובים מל'. ובבחי' אלו מסופרים הם חקיקת נש"י. וע' בזהר ס"פ ויקרא ע"פ לבי לחוקקי ישראל. חוקקי ישראל אינון או"א דאינון מחקקי לישראל קדישא דאיהו נגיד מבינייהו. ויובן עדמ"ש בבה"ד ע"פ כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו. דהיינו ששרש ז"א הנק' ישראל הוא מראש צורים שהוא אבא ומגבעות שהוא בינה. ולכן נק' בני בכורי ישראל וזהו אספרה אל חק כו' בני אתה כו'.

(ו) בלק"ת בד"ה ביום השמע"צ כנישין ספ"ג מענין אני היום ילדתיך ושם רפ"ה ענין היום הוא ענין התשובה ע"ד היום אם בקולו תשמעו. וע"ש שזהו ג"כ ענין זה היום תחלת מעשיך. וע"ש בהקיצור אות ה"א. לפי"ז י"ל אספרה אל חק ג"כ על ר"ה שנק' חק לישראל. אספרה כי ג' ספרים נפתחים בר"ה. והיינו זה ספר תולדות אדם. או בחי' איה סופר. וזהו ה' אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך שבר"ה הנק' זה היום תחלת מעשיך נברא אדה"ר כו'. והיינו שע"י היום שהוא בחי' תשובה נמשך בחי' זו להיות ה' אמר אלי בני אתה. והיינו כמ"ש במד"ר בקהלת ע"פ יש אחד ואין שני גם בן ואח אין לו. דקאי על הקב"ה. דמצד עצמו לא שייך בחי' בן אלא שחביבין ישראל שקראו בנים כו'. וזהו ה' אמר אלי בני אתה. ואפ"ל עוד דבאצילות שיש זווג או"א זווג זו"נ שייך לומר שנקראו בנים. והיינו מצד הכלים דע"ס. אבל בכתר ג"כ לא שייך זווג כלל אלא שזהו שחיבבן וקראם בנים ר"ל דרך חבה לבד וזהו ה' אמר אלי בני אתה: