תשובה

עיי"ע עשרת ימי תשובה. שבת תשובה. שוחט ובודק (חזר בתשובה).

א: א מהדו"ב, ה. נג, ו (כשעבר בשוגג ושב צדיק גמור. כשעבר במזיד. באונס. שו"ב שעשה ת. המכשרתו להיות שו"ב). קכח, נ-נא (לא לנעול דלת בפני בע"ת. כהן שעשה ת.). קנה, ב (יפשפש במעשיו).

ב: שלד, כח (חילל שבת בשביל הצלת ממון צריך כפרה, יתענה מ' יום שאינן רצופים, לא יאכל בשר ויין בלילה שאחריו, ויתן סלע של תורה לצדקה במקום חטאת. או יפדה התענית בי"ב פשוטים, והעשיר לפי עשרו. דחייתו לימי החורף). שמג, יא (קטן שהכה אביו או שאר עבירות).

ג: תצב, א (תעניות בה"ב לת. וכפרה).

ד: תרג, א (למשמש במעשיו בעשי"ת ולשוב מהם. ספק עבירה צריכה יותר ת. לכן קרבן אשם תלוי ביוקר יותר מחטאת). תרז, ב (ביוה"כ). תרז, יד (לעורר בת.). תרז, טז (יוה"כ אינו מכפר אלא לשבים המאמינים בכפרתו). תרכא, א (הפטרת יוה"כ). תרכא, טז (סוף מס' יומא מדבר במעלת הת.). תרכב, ד (מפטיר יונה).

ה: קפה, י-יד (הי' משמש עם טהורה ונטמאה ופירש בקישוי). ת"ת ד, ג (כשחוזר בת. בגלגול זה או בגלגול אחר מעלה לקדושה תומ"צ שבעודו רשע). ד, ד (קודמת לידיעת התורה).

ו: נזקי גו"נ ד (תענית לת. או למרק נפשו לה').

בין אדם לחברו

ד: תרו, א (אין יוה"כ מכפר עד שירצה את חברו). תרו, ב (ג"פ בפני ג' אנשים). תרו, ג (הקניט רבו צריך לילך כ"פ עד שיתפייס). תרו, ד (לא יהי' אכזרי מלמחול, אא"כ הוציא עליו שם רע). תרו, ה-ו (מת מי שפשע נגדו, או הוציא עליו שם רע, מביא י' בנ"א על קברו יחף ויפייס). תרו, ז (חרפו אחר מיתה מבקש מחילה במקום שביישו). תרו, ח (בערב יוה"כ צריך ליזהר ולפייס תיכף).

ו: נזקי גו"נ ו (לא יהא אכזר מלמחול).