תפלין

עיי"ע הזמנה. העוסק במצוה.

א: יד, יב (א"צ שיהיו שלו. מתי מותר ללבוש ת. של חברו שלא מדעתו). יז, א (מ"ע שהזמ"ג). כה, א (בשעת ק"ש ותפלה). כה, ה (קדושה יתירה וקיבול מלכות שמים). כה, ו-ח (ע"פ הזהר ילבש בביתו וילך לבוש לבהכנ"ס). כה, יא (כוונת המצוה. שעבוד המוח והלב). כה, טו (מלשון פלילה, עדות שהשכינה שורה עלינו). כה, לה-ו (יוצא בת. שאולין, ומה"ת אף בגזולין). כו, ג (מפני איחור דרכו לא התירו לבטל מצות ת.). כז, יז (הקשר בתש"ר ותש"י). כח, י (לנשקם בלבישה ובחליצה). לב, לג (בפסולות מברך כל יום ברכה לבטלה ושרוי בלא מצות ת.). לב, סב (כבוד וגדולה). לז, א-ב (גודל החיוב והשכר, עכ"פ בזמן ק"ש ותפלה). לז, ג (חנוך לת.). לח, ז (הלבוש ת. מקיים מצוה ואינו נקרא עוסק במצוה). לח, יא (חובת הגוף. אם קודמת למזוזה). לט, ח-ט (אין לוקחין אלא מהמומחה, אא"כ יבדוק בחסירות ויתירות). סא, כד (למשמש בת. בק"ש). סו, ג (חובת הגוף). פסקי הסדור תריז (בשעת ק"ש ותפלה. כוונת הנחתם. הנחתן מיושב)

ב: שח, יט (שישמרוהו מהמזיקין).

אזכרות

א: לב, כה (הנכתב בפסול בכתיבה אחת אין בו משום מחיקת ש.). לב, לד (לפני כתיבתו יבדוק הקולמוס ומה שכבר נכתב באותה פרשה). לב, לח (מותר לכתבן על המחק או הגרר). לב, לט (מותר לגרור אותיות הדבוקות שבהן).

בדיקה

א: לב, לד (הגהת כל פרשה אחרי כתיבתה). לט, יא (הוחזק בכשרות מתי צריך לב.).

ברכה

א: כה, יג-כג (לפני תש"י יברך להניח, ועולה לשניהם, ולפני תש"ר יברך על. ואם הפסיק יברך לפני תש"ר גם להניח. וי"א שמברך רק להניח לשניהם, ואם הפסיק יברך לפני תש"ר על). כה, טו-ז (דיוקים בלשון הב.). כה, כג (הב. בעת המשמוש כאילו הניחה עכשיו). כו, ה (כשמניח תש"ר או תש"י לבד, מה יברך). כט, א (אין לברך בחליצה אפילו בע"ש). פסקי הסדור תריז ד"ה ויכוין (לפני תש"י - להניח, ויפטור גם של ראש). תריח ד"ה ואם (אם הפסיק יברך לפני תש"ר על).

ב: רמט קו"א ד ד"ה וטעמא (כשמפסיק לאמן אי הוי גרם ב. שאינה צריכה).

עיי"ע ברכת המצות.

בתים

א: לב, נה (ד' ב. בתש"ר. ב. א' בתש"י). לב, נו (מהמותר בפיך. קלף. עור שליל, עוף חי' ובהמה). לב, נז (אם צ"ל עיבוד לשמו). לב, נח (מעור א', או תפור או דבוק). לב, נט (מרובעות). לב, ס (שחור). לב, סא (חריץ עד התפר). לב, סב (גובה הב.). לב, סג (אורך הב.). לב, סד-ה (השיני"ן של ת. חק תוכות). לב, סו (תיתורא ומעברתא). לב, עג (לא לצפותם). לב, פ (עור על בית תש"י). לג, א (נקרעו ב' או ג' מחיצות שבין הב. בישנים ובחדשים). לג, ד (שחורות רק משום נוי מצוה). לג, ה (לכתחלה ישחירן ישראל לשמן). לט, ג (כל הפסול לכתוב פסול לחפן או לתפרן או לעבדן). פסקי הסדור תריח ד"ה וגם (תפור ולא דבוק. להעביר הגידים בין הב.).

ראה גם לקמן אצל פרשיות.

גידים

א: לב, עא (העברת הג. בין הבתים). לב, עד (לתפרם בגידי עקב בהמה או חי' טהורה). לב, עה (טוויית הגידים לשמה). לב, עו (גידים מקלף). לב, עז (יב תפירות. התפירה בתיתורא ובעור הב.). לב, עח (כשתופר בב' חוטים). לג, ב (נפסקו התפירות). פסקי הסדור תריח ד"ה וגם (העברת הג. בין הבתים).

היסח הדעת

א: כח, א (שחוק וקלות ראש, עסק מלאכה, ת"ת ותפלה). כח, ב (למשמש בת. כל שעה. בתש"י ואח"כ בתש"ר). מד, א (בשינה). פסקי הסדור תריז ד"ה אסור (שחוק וקלות ראש.למשמש בת.).

ב: רנב, יט (מתוך שאסור להסיח דעת נזכר עליהן).

ד: תקצב, ז (הלבוש ת. יכול לשוח ואינו חשוב הפסק).

עיי"ע ברכת המצות (היסח הדעת).

זמנם

א: כה, א-ב (אחר לבישת טלית. תדיר קודם). כה, ה-ז (י"א שת. קודמים. או בין ט"ק לט"ג. ונהגו שגם ט"ג קודם). כה, ט (לפני ברכת עוטר ישראל בתפארה). כה, מ (חליצתן בחוה"מ קודם הלל). כט, א (כשמניחם בשבת לשם מצוה עובר על בל תוסיף. בלילה). ל, א (מה"ת לילה ז. ת. וגזרו שמא ישן בהם. בבוקר, מזמן שיראה חברו ברחוק ד"א ויכירנו). ל, ב (הניחם ביום מתי צריך לחלוץ בלילה). ל, ג (כשהשכים ויוצא לדרך מתי מותר להניחם). לד, ד (שקעה עליו חמה מניח ידו עליהן עד שיבוא לביתו). ל, ה (שכח להניח והתפלל ערבית מבעוד יום, או שהצבור התפלל). לא, א (שבת אינו ז. ת.). לא, ב (בחוה"מ). פסקי הסדור תריט ד"ה כל (בחוה"מ). תריט ד"ה אין (לא יניחם אחר שקיעה וא"צ לחלצם קודם שקיעה אלא בע"ש).

ב: רנב, יט (מותר לצאת בהם סמוך לחשכה). רסו, כז (חשכה לו בדרך ות. בראשו ילך בהן לביתו). שא, ג (בשבת לרה"ר פטור אבל אסור). שח, יט (בשבת אסור ללבשן למצוה, וי"א אף שלא למצוה שמא ישכח ויצא בו, והיוצא לרה"ר פטור אבל אסור).

ג: תצ, ז (בחוה"מ).

ד: תצו, ח (בן א"י שיצא לחו"ל יניח ביו"ט שש"ג בצנעה). תקטז, ג (ביו"ט מותר לשלחו דרך רה"ר).

חליצתן

א: כה, לז-מא (זמן חליצתן בחול, במילה, כשיש בו קרה"ת, בחוה"מ ובר"ח). כה, מב (לא יחלוץ בפני ס"ת ובפני רבו). כח, ג (תש"ר תחלה). כח, ד (אם צ"ל מעומד. עפ"י הקבלה ולמנהגינו). כח, ה (ביד שמאל). כח, ו (הסרת הרצועה מהאצבע). כט, א (אין לברך בח. אפילו בע"ש). לח, י (לא יחלוץ בפני רבו).

חציצה

ראה לקמן אצל מקום הנחתן.

חק תוכות

א: לב, כב-ד (כשנפל דיו על האות, או טעה בכתיבת האות, אסור משום ח"ת, משא"כ בנפל שעוה על האות). לב, כה-ז (גורר מה שנכתב באותה אות אחר שנפסל, ומה שנכתב בכתיבה אחת, וכותבו מחדש. נגיעה בעוקץ לא חשיב ח"ת). לב, כח (הפרדת אותיות הנוגעות זו בזו אין בה משום ח"ת).

כסדרן

א: לא, ב (ד' פרשיות על הסדר. תש"י ותש"ר). לב, ה (גרירת נגיעה באות אין בה משום שלא כ.). לב, טז (גרירה באינו מוקף גויל אין בה משום שלא כ.). לב, יט (כנ"ל). לב, כד (שלא כ. פסול). לב, ל (אם היתה צורת האות עליה אין בה משום שלא כ. מתי מועלת קריאת התינוק). לב, לד (ד' הפרשיות). לב, לה (כשמוחקין אות יתירה ומאריכין או מעבין האות שלידה אין בה משום שלא כס. משא"כ כשצריך למחוק חלק מהאות הסמוכה ולהשלימה). לב, מ (העברת הקולמוס מותרת רק כשהדיו קיים ורישומו ניכר).

כריכות

א: כה, כד (כ. הרצועות על הזרוע, קודם או אחר הנחת תש"ר). כז, יא-ב (הכ. על הזרוע). כז, יג (אין לכרוך הרצועות על התיתורה של יד, שהיא קדושה מהרצועה). פסקי הסדור תריח ד"ה ויזהר (הכ. על הזרוע). תריח ד"ה במה (כ. הרצועה מענין המצוה ולא הוי הפסק). תריט ד"ה אחר (הכ. על האצבע).

כתיבתן

א: לב, ד (באיזה דיו כותבין). לב, ה (כ. תמה ומוקף גויל). לב, ו (כ. גסה ויפה). לב, ז (בימין שלו. כתב בשמאל ובפיו). לב, ח (שרטוט בשיטה העליונה או בכל השורות). לב, טז-כא (נקב בעובי האות או מחוץ לאות או בתוך החלל, כשנעשה קודם או אחר הכתיבה, כשמוקף גויל מחוץ לנקב או לא). לב, כ (שריטה העוברת בתוך עובי האות אינה פוסלת). לב, כט (העברת הקולמוס). לב, לא-ב (כ. לשמה). לב, לג (הדיוק בחסרות ויתרות). לב, לד (לנסות הקולמוס לפני הכ.). לב, לז (מחק תיבה מיותרת אין הריוח פוסל אא"כ הוא כדי ט' אותיות). לב, לח (מותר לכתוב על המחק או הגרר). לב, מא (שלא יכנס אות בשיטה אחת לאות בשיטה הסמוכה). לב, מב-ד (כ. מתוך הכתב. שגורות בפיו. להוציא בפיו). לב, מה (ריוח חצי צפורן למע' ולמטה מהשיטות). לב, מו (ריוח אות י' בין התיבות, וכחוט השערה בין האותיות. ובדיעבד, כשיקרא התינוק. בין שיטה לשיטה). לב, מח-ט (לכתחלה לא יוציא מהשורות תיבה או ג' אותיות או הנטפל להשם). לה, א (מספר וראשי השיטין בתש"י ובתש"ר). לה, ב (הארכת האותיות מעט). לו, ב [ו] (כ. אות ו בס"ת ובת.). לט, א (הפסולים לכ. עבד, אשה, קטן, נכרי, כותי, מומר, מסור, מי שאינו מניח ת.). לט, ב (כתבו גר שחזר לסורו מחמת יראה). לט, ד-ה (כתבו מין ישרפו. נמצאו בידו יגנזו). לט, ו (נמצאו ביד נכרי כשרים).

עיי"ע אותיות. לשמה. סת"ם.

מקום הנחתן

א: כז, א (ביד שמאל). כז, ב (בקיבורת נגד הלב). כז, ג (כשנקטעה ידו). כז, ד (היו"ד של הקשר לצד הלב). כז, ו (המעברתא לצד הכתף). כז, ז (אם יש לחשוש לחציצה). כז, ח (כשיש לו מכה). כז, ט-י (באיטר). כז, יד (בין עיניך בגובה הראש, עד מקום שמוח התינוק רופס). כז, טו-ז (הקשר של ראש באמצע העורף נגד הפנים). פסקי הסדור תריז ד"ה מקום (בקיבורת נגד הלב, בלי חציצה). תריח ד"ה ואח"כ (בגובה הראש. לרש"י אמצע הת. באמצע רוחב הראש).

פטורים מתפלין

א: לח, א (חולה מעיים). לח, ב (חולה מצטער שאין דעתו מיושבת עליו). לח, ג (נשים ועבדים וקטנים). לח, ד (כשא"י להזהר מהרהורי תאות). לח, ה (אבל ביום ראשון). לח, ו (חתן ושושביניו ובני החופה בעת המשתה). לח, ז (העוסק במצוה ובמלאכת שמים). לח, ח (המצטער וא"א ליישב דעתו). לח, ט (הלומד תורה פ. מת. כל היום). לח, יא (מנודה).

פרשיות, בתוך הבתים

א: לב, סז-ט (לגלול מסוף לתחלה, במטלית או קלף ושער של עגל, קצתו יוצא לחוץ). לב, ע (זקופות בתוך הבתים. ראשו לימין הקורא). לב, עא (חוט ומשיכה וחוט התפירה בין פ. לפ.). לב, עב (פ. של יד שכתב על ד' קלפים. עור א' ע"ג. לדבקן בדבק כשר). לד, א (קדש והי' כי יביאך בימין הקורא, שמע והי' אם שמוע בשמאל הקורא).

ראה גם לקמן אצל רש"י ור"ת.

פרשיות, סתומות ופתוחות

א: לב, מז (ריוח ט' אותיות גדולות או יו"דין). לב, נ (פר. קדש, והיה, שמע – פת., והיה אם שמוע – ס.). לב, נא-ג (הדרך לעשותה ס. שיהי' כשר לכל הדעות). לב, נד (אם להקפיד בזה בתש"ר). לד, ג (לר"ת בסוף פר. והי' אם שמוע קודם שמע – פת.).

קדושתן, שמירת

א: ג מהדו"ב, ט (לא לקנח באצבע שכורכין הת.). כה, ח (מדינא מותר במקומות מטונפים. נוהגין לכסותם). לח, ד (להזהר מהרהורי תאות). מ, א-ב (אסור לתלותן מלבד כשהן בכיסן). מ, ג (בחדר שנמצאים בו אסור לשמש מטתו). מ, ו (לא יניחם תחת מרגלותיו או תחת מראשותיו). מ, ז (כשיוצא מהמטה מקום גבוה או נמוך ג"ט מותר). מ, ח (כשאשתו עמו במטה ואינו רוצה לשמש). מ, ט-י (לא יגע בהם בידים מטונפות. ובעל קרי לא ילבשם כשהקרי עליו). מ, יא (יחלצן בסעודת קבע שיש לחוש שישתכר). מא, א (יחלצן כשנושא משא על ראשו). מג, א-ג (כשהת. בראשו אסור להשתין בהן כשיש לחוש שיעשה בהן צרכיו או יפיח. כשהת. בידו אסור כשיש לחוש שישפשף ביד זו את הניצוצות או יעשה צרכיו. כשהת. בבגדו בידו אסור לעשות צרכיו כשיש לחוש שיקנח בה. כשהת. בכיסו מותר). מג, ג-ד (מתי צריך לחלצן בריחוק ד"א). מג, ה (בבה"כ שבבית אסור בכל אופן). מג, ו (כשנכנס לבה"כ שלא לעשות צרכיו, כשהת. בראשו אסור בכל אופן, כמו מרחץ, וכשהן בידו – ב' דעות). מג, ז (מדינא מותר לילך במבואות המטונפות וצואה נראית ותפילין בראשו. וטוב לכסות). מג, ח (וכן ברופא ומי רגלים). מד, א (כשת. עליו מותר רק שינת ארעי ופורס סודר עליהן. כרוכין בידו לענין שינת קבע). מד, ב (כשנופל לארץ בלא נרתקן מתענים). מה, א-ב (לא יכנס לד"א של מת ולבית הקברות ות. בראשו מגולין. ובתש"י בידו, יכסה אף הרצועה שעל אצבעו). מה, ג (בבית המרחץ, בבית החיצון האמצעי והפנימי. בבית הטבילה. אסור לעמוד ערום בפני הת.). פ, א (צריך גוף נקי מלהפיח). פסקי הסדור תריט-כ (כשעובר במקומות מטונפים או שיש חזיר יכסה תש"ר, או מחיצה י"ט).

ב: שא, נא-ד (מצא ת. בשבת במקום שאינו משתמר יכניסם א' א' בלבישה, ואם אינו יכול ישב וישמרם עד שתחשך, ואם מתיירא יוליכן פחות מד"א, ובשעת הגזירה מכסן במקומו והולך לו). שלד, יח (מותר להניחן בארנק מע"ש, כדי שיוכל להצילה עמהן אם תפול דליקה, או מפני הגנבים. וכן במזוזה או ספר).

עיי"ע כיס. מחיצה. ערוה.

קלף

א: לא, ג (תש"י בקלף א' ובית א'. תש"ר ד' קלפים בד' בתים). לב, ט-י (כתיבתה על הק. במקום הבשר. לא על דוכסוסטוס או גויל או דיפטרא. גוילין שלנו). לב, יא-ג (עיבוד לשמו). לב, יד (מעור בהמה חי' ועוף הטהורים ואפי' מנבלות וטרפות שלהן. לא מעור הדג אפי' טהור). לב, טו (דקות הק. לד' הפרשיות). לב, לא (עיבוד לשמו).

עיי"ע לשמה. קלף.

קשר

א: כז, ה (שלא יזח הק. מתש"י). לב, עט (ד' בתש"ר וי' בתש"י). פסקי הסדור תריח ד"ה ויזהר (שלא יזח הק. מתש"י). תריח ד"ה וצריך (בתש"ר ד, מאחורי הראש).

רצועות

א: כז, יא (שיעור אורך ר. של יד). כז, יט (צד השחור כלפי חוץ). כז, כ-כב (שיעורם לכתחלה עד הטבור. רוחב שעורה). כח, ז (לא יכרוך הר. על הבתים אלא על הצדדים. ככנפי יונה). לב, נו (יכול לעשותן מקלף ועור שליל). לב, ס (שחור). לג, ג (מבהמה או חיה טהורים. עיבוד לשמו. מקלף). לג, ד (שחורות מבחוץ). לג, ה (ישחירן ישראל לשמן). לג, ו (תמה ולא קשורה או תפורה בתוך שיעורה. כשאין התפירה נראית בחוץ). מב, ג (אם נפסקה, לא יהפוך באופן שיכרך האצבע במה שהי' בה קשר היו"ד). מב, ג (ד' וי' קבועים בהן ויש בהן קדושה).

עיי"ע תשמישי קדושה. ראה גם לעיל אצל כריכות.

רש"י ור"ת

א: לד, ג (מחלוקת בין רש"י ששמע היא אחרי והי' כי יביאך, לבין ר"ת ששמע בבית החיצון. וכן בתש"י ששמע לר"ת היא בקצה הקלף). לד, ד (העיקר כרש"י. ויר"ש יניח גם כר"ת). לד, ה (או יניח ר"ת אחר התפלה בלא ברכה ויקרא ק"ש). לד, ו (רק המפורסם בחסידות). לד, ז (יניחם בב' כיסים). לד, ח (לא יחליף הבתים ורצועות בינם). לד, ט (כשמניחם אחר התפלה בלא ברכה, יכול ליקח מהם רצועה לשל רש"י). פסקי הסדור תריח ד"ה ואח"כ (לרש"י אמצע הת. באמצע רוחב הראש). תריט ד"ה כל (הנחת של ר"ת, ולא יפסיק בין תש"י לתש"ר לשיחה, רק לאמן וקדושה כו').

שער

א: לב, סט (כריכת הפרשיות בש.).

תש"י ותש"ר

א: כה, יב (קדימת הנחת תש"י מה"ת). כה, יג (ב' מצות שאין מעכבות זו את זו). כה, יד (תש"ר עיקר המצוה ויותר קדושה). כה, כב (שלא להפסיק בינם אף כשהוא בלא ברכה). כו, א-ג (אין מעכבות זו את זו). כז, ח (כשתש"י אינה על הבשר צריכה להיות מכוסה). כז, כג (תש"ר יהיו מגולים). כח, ג (כל זמן שבין עיניך יהיו שתים). כח, ח (מניחם בתיק שיפגע בתש"י תחלה). לב, א (מי קודם בכתיבה). מב, א (תש"ר יותר קדושה. לא לשנות מתש"ר לתש"י).