תפלה

עיי"ע ברכות (כל המשנה). הבדלה (בתפלה). הספד. חצי שעה. יעלה ויבא. לועג לרש. נט"י (לתפלה). נשיאת כפים. סליחות. שיכור. שליח צבור.

א: א מהדו"ק, ח (בשמחה. לחבר יום ולילה בת.). לח, ו-ז (העוסק במצוה פטור מת.). מח, ג (להתנועע בנחת בחתימת הברכות. בפסוד"ז). מט, א (אמירת פסוקי תורה בת. בע"פ). נ, ב (כשאינו מבין). נה, ו (מד"ס). סב, ב (בכל לשון). סח, ב (מנהגי הת. בי"ב שערים לי"ב שבטים). סט, ד (אסור להשמיע קול בת. אלא בחזרת הש"ץ). פט, א (תקנו אנשי כנסת הגדולה כנגד ב' תמידים ואברים ופדרים. ברכת המינים). צז, ב (שכינה לפניו, לימינו). צח, ד (כקרבן, שמחשבה פוסלת, בעמידה, קביעות מקום, בלא חציצה, מלבושים מיוחדים). צח, ה (אל יחשוב ראוי אני כו'). צט, ד (המתפלל מתוך הסדור והוא שתוי). קא, ב-ד (בשפתיו דוקא, אבל לא ישמיע קולו. כשא"י לכוין. ביחיד. בביתו. בר"ה ויוה"כ. ש"ץ). קא, ה (בכל לשון – בצבור, בלה"ק ביחיד. תפלה הקבועה לצבור. נשים. ע"ה. חילוק בין לשון ארמי לשאר לשונות). קד, א (בסכנה יקצר בתחלת וסוף כל ברכה). קה, א (בין ב' תפלות סמוכות יפסיק כדי הילוך ד"א). קו, א (הפטורים מק"ש, והמלוין המת, פטורים מת. שהיא מד"ס). קו, ב (מה"ת פ"א ביום ואין לה נוסח או זמן קבוע. מד"ס שחרית מנחה ערבית). קו, ד (תורתו אומנתו מפסיק לק"ש וברכותיה ולא לת. מלמד לאחרים). קז, א (מסופק אם התפלל יחזור ויתפלל ויתנה). קיא, ג (גם הש"ץ אומרה בלחש). קיג, ח (בת. אין להוסיף על תואריו האל הגדול הגבור והנורא. בתחנונים ובקשות). קיג, ט (האומר מי שרחם על קן צפור, או על הטוב שאתה עושה לנו יזכר שמך, משתיקין אותו). קיז, ה (השלים ת. אם אינו רגיל לומר תחנונים או סיים תחנוניו ואמר אחריהם יהיו לרצון, הוי כעקר רגליו לענין חזרה). קיט, ג (המבקש רחמים בפניו א"צ להזכיר שמו). קכג, א (שכינה כנגדו. במקום עבודה). קכד, ב (בלשון שמבין). קכח, ג (מד"ס). קכח, לג. קכח, מב (כנ"ל). קל, ב (המתפלל על חברו נענה תחלה). קלא, א (שכינה מימינו).

ד: תקפב, ח (יבקש תחלה דבר מועט ואח"כ מוסיף והולך). תקפד, ג. תרו, ו (כנ"ל). תרכ, ב (טוב מעט סליחות בנחת מהרבה במרוצה).

ה: ת"ת ד, ד (מד"ס). ד, ה (חיי שעה, נדחית מפני ת"ת של תורתו אומנתו. חסידים הראשונים שוהים ט שעות ביום בת. מקשרים דעתם בדביקות עד שמגיעים להתפשטות הנפש, דוחה ת"ת). ד, ו (דוחה מצות והגית אחרי שלמדו כל התורה, ולא מצות ידיעה).

בגדיו בשעת התפלה

א: עד, ז (לא יתפלל כשלבו מגולה). צא, א (כנ"ל). צא, ב (אזור מטעם הכון). צא, ה (באפונדתו, ברגלים מגולים. בבתי שוקים של פשתן. בתי ידים). צא, ו (עטופים. מתקשטים בבגדים נאים. חילוק בין עת שלום לעת זעם). צח, ד (ב. מיוחדים כמו בקרבן).

ברכות, י"ח

א: סט, א (סדר ב. מעכב). קד, ד (סדר ב. מעכב, כשיודע להתפלל כולן). קיא, א (אדני שפתי תפתח נעשה מכלל הת.). קיב, א (ג' ראשונות להסדיר שבחו, ג' אחרונות נפטר והולך, י"ג אמצעיות בקשת פרס, ורק בהם יכול לבקש צרכי יחיד. קרוב"ץ בג"ר וג"א). קיד, ד (ג"ר חשובות כאחת, לחזור לראש). קיד, ז (לא התחיל ב. שלאחריה אינו נקרא סיום אלא לדבר שאין מחזירין). קיד, ח (ג"ר וג"א חשובות כאחת לחזור לתחלתן. טעה בשאר ב. חוזר לראש ב. זו). קטו, א (אתה חונן ראש לב. אמצעיות). קטז, א (רפאנו בל' רבים. הטעם שאינו נק' שינוי מהכתוב בל' יחיד). קיז, א (שאלת צרכיו בשומע תפלה רק בתפלת לחש). קיח, א (הזכרת מלכות בב. השיבה שופטינו). קיח, ב (בב. המינים מזכירים גם הזדים. בב. הצדיקים גם גרי צדק). קיט, א (הוספה באמצע ב. אמצעיות צרכי יחיד בל' יחיד, ובסופן - צרכי רבים בל' רבים. צבור מוסיף צרכי רבים באמצע ב. בשומע תפלה מוסיף בכל אופן. לא יאריך אלא צרכי רבים, או יחיד שרבים צריכים לו, או לאחר סיום הת. קודם עקירת רגליו). קיט, ב (וידוי בשומע תפלה בל' יחיד). קיט, ד (סדר ב. מאנשי כנה"ג וסמכו ע"ס המקראות ומעכב). קיט, ה-ו (גם ברכת ענינו של הש"ץ לא ישנה סדר הב.). קכ, א (רצה אומרים בכל התפלות). קכ, ב (פירוש ואשי ישראל). קכב, א (יהיו לרצון אחר י"ב ברכות, ואח"כ אלהי נצור, ובסוף יכול להוסיף שוב יהיו לרצון). קכח, לב (הסדר מעכב גם בחזרת הש"ץ, ובז' של שבת ויו"ט). קפה, ב (כולן מצוה א'. א"א זו בלא זו. עיקר הכוונה בב. הא'). ריד, ב (להסדיר שבחו ואח"כ יתפלל).

ב: רצד, א (הטעמים שקבעו הבדלה בב. חונן הדעת).

ד: תקפב, א (ג' ראשונות חשובות כא'). תקפב, ב (הקדמת צדקה למשפט). תקצב, א (אם אינו יודע כל הב. יאמר מקצתן, אבל בר"ה אם אינו יודע מלכיות זכרונות ושופרות לא יאמר כלום). תקצב, ב (גם הסדר מעכב).

ג' פסיעות

א: נו, ח (בסוף קדיש). צד, ו (היושב בעגלה או רכוב). צה, ב (הגשה כשעומד להתפלל). קב, ה (לא יפסע עד שיגמור מי שאחריו ת.). קד, א (לא יצא ממקומו עד שיפסע ג"פ). קכג, א (כדרך שנפטרים מלפני המלך, בכריעה, ואח"כ יתן שלום לשמאלו ולימינו וישתחוה, ואח"כ יאמר יהי רצון). קכג, ב (לא יותר מג"פ). קכג, ג (יחזור כשיגיע ש"ץ לקדושה, או כשהתחיל הש"ץ, או כדי הילוך ד' אמות). קכג, ד (אם יש לחזור בג"פ, ולהקפיד שלא יעבור אדם לפניהם). קכג, ה (לא יחזיר פניו לצבור עד שיסיים ש"ץ. עקירת רגל שמאל תחלה). קכג, ו (שיעור פסיעות גודל בצד עקב). קכג, ז (הש"ץ יפסע בסוף ת. לחש ובסוף קדיש שלם). קכד, ב (למי שיוצא בשמיעה מהש"ץ).

דקדוקי לשון

א: נא, ב (בפה עמו. בתשבחות). נא, ז (הפסק בין התיבות כי כל אלהי העמים אלילים וה' שמים עשה). נא, יב (דגש ורפה כמו במסורת). נג, טז (הקוראים ע – א. ה – ח). נו, ג (מברך לעלם ולעלמי). נו, ו (לא להפסיק בין לעילא מכל ברכתא). נט, ג (מעריצים ומקדישים וממליכים). סא, ו-ז (בק"ש). סא, יד-כ (בק"ש). סא, כא (בפסוד"ז ותפלה). סא, כב (דגוש ורפה). סב, א (קרא ולא ד. יצא). סב, ג (הגיגי – מחשבה). סו, יב (גואל כולל עבר הוה ועתיד. וכן מוציא). קכח, מח (בנ"כ, הקוראים ש – ס. א – ע. ה – ח). קפז, ט (ואל יחסר לנו. בפי כל חי). קצב, ג (נברך אלהינו, ולא לאלהינו, כ"א בשיר והודאה). קצב, ד (שאכלנו משלו, ולא למי שאכלנו משלו). קצב, ה (ובטובו חיינו, ולא ומטובו). ריד, ב (מלך העולם בורא כו' מוסבות על ברוך אתה ה').

ג: תפז, ג (מקדש השבת וישראל והזמנים, או ישראל והזמנים). תפז, ו (יו"ט שחל בשבת, ב"פ באהבה, בחול פ"א. בפסח את יו"ט מקרא קדש הזה זמן חירותינו זכר ליצי"מ, ובחוה"מ את יום מקרא קדש).

ד: תקפב, ז (לחיים, בעשי"ת בשב"א ובכל השנה בפת"ח). תקפב, ח (זכרנו לחיים, וכתוב לחיים טובים). תקפב, יב (שהשלטן בקמ"ץ). תקפב, יג (והרשעה בחירי"ק). תקפד, ד (רוע גזר בנשימה אחת). תקצא, יב (ועקדת יצחק לזרעו של יעקב תזכור). תקצא, טו (ואין לפרש עילום שמך).

עיי"ע ברכת המזון (ברכות). ברכת הנהנין (בורא נפשות; בפה"א; המוציא; שהכל). סדר של פסח (הגדה, דקדוקי לשון).

הזכרת ושאלת גשם וטל

א: סו, יב (מעכב). קד, ד (במזיד). קיד, א (טעם הזכרת גשם – ממוסף שמ"ע עד מוסף א' דפסח. הכרזה). קיד, ב (הנוהגים שלא להזכיר טל בקיץ, מפסיקים במנחה של א' דפסח). קיד, ג (הזכרת רוח בימות הגשמים. הזכרת ושאלת טל). קיד, ד (הזכיר גשם בימות החמה חוזר לראש הברכה. נזכר בסוף הברכה חוזר לראש הת.). קיד, ה (הזכרת גשם קאי על א"י וכיו"ב, ושאלה מועיל כשמבקש על ארצו). קיד, ו (הזכיר טל בימות הגשמים אינו חוזר. הזכרת טל בימות החמה). קיד, ז (לא הזכיר לפני מכלכל חיים יזכיר במקום שנזכר או בסוף הברכה). קיד, י (נסתפק אם הזכיר, עד ל' יום בחזקת שלא הזכיר כראוי). קיד, יא (הזכיר צ' פעמים ביום אחד אם מועיל). קיז, א (טעם שאלה בברכת השנים מז' מ"ח בא"י ומיום ס' אחר התקופה בבבל. בשאר ארצות הצריכות לגשם). קיז, ב (התחיל ברכת השנים בליל א' דפסח לא ישאל גשם. וכן כשהתחיל ברכת השנים בליל שבת של התחלת שאלת גשם לא ישאל). קיז, ג (שאל גשם בימות החמה חוזר לתחלת ברכת השנים). קיז, ד (לא שאל בימות הגשמים מחזירין אף אם שאל טל לברכה). קיז, ה (לא שאל מטר וסיים הברכה ישאל שם, או בשומע תפלה קודם עננו, התחיל רצה חוזר לברכת השנים, השלים ת. חוזר לראש).

ג: תפח, ז (הזכרת גשם עד מוסף יום א' דפסח).

ד: פסקי הסדור שסז (התחלת מוריד הטל בא' דחה"פ ומשיב הרוח ומוריד הגשם בשמע"צ. הכרזת השמש).

הכנת גופו

א: ב מהדו"ק, ח (יפנה כו' ואח"כ יתפלל). צב, א-ג (כנ"ל. לכתחלה יבדוק עצמו קודם הת. כשאינו יכול להעמיד עצמו פרסה הוי ת. תועבה, אבל לא יפסיק באמצע פסוד"ז וק"ש. כשעובר על בל תשקצו יפסיק בק"ש אבל לא בת. כשאינו יכול כלל יפסיק בת. לגדולים, אבל לא לקטנים אפילו שותת). צא, ג (יסיר כיחו וניעו וכ"ד הטורדו). צב, ח-ט (כשהשתין או רקק ישהה כדי הילוך ד"א). צד, א (יכוין פניו לא"י, כנגד ירושלים והמקדש וקדשי הקדשים). צד, ב (חשבון הנטיה לא"י). צד, ג (הרוצה להחכים ידרים ולהעשיר יצפין ולצדד פניו לא"י, או ההיפך. התחיל למערב לא יעקור רגליו להפוך פניו למזרח). צד, ג (סומא וכיו"ב יכוין לבו לאבשב"ש). צד, ה-ו (רכוב, יושב בספינה או קרון, דרך הילוכו. באבות שצריך לכוין, ולכרוע במקום הכריעות, ויחזיר הבהמה ג' פסיעות). צד, ז (זקן או חולה יושב או שוכב על צדו). צד, ח (בין הנכרים ומתיירא יתפלל מיושב. כשמתפלל מעומד לא יסמוך עצמו). צד, י (עדיף להתפלל מהלך או מיושב, מאשר מעומד במקום שיבלבלוהו). צה, א (כיוון רגליו בדומה למלאכים). צה, ד (אופן החזקת ידיו). צז, א (לא יגהק ולא יפהק לרצונו ולא יניח ידו על סנטרו). צז, ב (כשצריך לרוק). צז, ג (כנה עוקצתו). קג, א (הפיח ימתין עד שיכלה הריח). קג, ב (יעמיד עצמו שלא להפיח). קג, ג (המתעטש מלמטה סימן רע לו ומלמעלה סימן יפה לו). פסקי הסדור תרכא ד"ה בתפלה (להחזיר פנים כנגד ירושלים והמקדש).

עיי"ע בל תשקצו. נטילת ידים (לתפלה).

הפסק

נכללו כאן גם דיני הפסק בין פסוד"ז לברכות ק"ש. ועיי"ע קריאת שמע (הפסק). וראה גם לקמן אצל סמיכת גאולה לתפלה. פסוקי דזמרה.

א: ג מהדו"ב, יא (משום בל תשקצו לא יפסיק בת. וברכות ק"ש). נא, ד (אסור להפסיק מתחלת פסוד"ז ועד הת. ובין ישתבח ליוצר מותר לצורך מצוה). נג, ג (הביאו לו טלית, ש"ץ יברך קודם ישתבח ויחיד בין ישתבח ליוצר). נד, ג-ד (בין ישתבח ליוצר. בין קדיש לברכו ובין ברכו ליוצר). נז, ה (אסור להפסיק בין ברכו ליוצר). סה, א (שהה באונס כדי לגמור כולה). סו, יא (עטיפת טלית ה. בת.). סח, ב (פיוטים באמצע ת. בג' ראשונות). עח, ב (לא יגרום לשהות כדי לגמור כולה ויצטרך לחזור ברכה שאינה צריכה, משא"כ בק"ש). צ, כה (כנ"ל). צב, ב (בת. לא יפסיק משום בל תשקצו). צז, ד (נפל טליתו לא יחזור ויתעטף בו באמצע ת.) קג, ב (כשבקש להפיח וחוזר לאחוריו ד' אמות ואומר רבון העולמים כו'). קד, א (לא יפסיק אלא בחשש שיהרגנו, אלא יקצר או יטה מהדרך. בלא חשש לא יצא ממקומו, אלא בתחנונים לצורך). קד, ב (כשנחש כרוך על עקבו ילך למקום אחר ולא יפסיק. בעקרב או נחש כעוס פוסק). קד, ג (שור בא כנגדו). קד, ד (שהה מחמת אנסו כדי לגמור כולה חוזר לראש הת. פסק בדבור חוזר לראש הברכה, וג"ר וג"א חשובות ברכה אחת. לא חזר לראש הברכה וסיים חוזר לראש הת. הפסיק בין ברכה לברכה גומר ת. שח במזיד). קד, ה (שומע כעונה אין בו משום ה.). קד, ו (אינו עולה לתורה). קד, ז (באמירת אלהי נצור). קח, יח (טעה והזכיר של שבת ויו"ט או ר"ח בתפלה אם הוא כמי שהפסיק בשיחה). קיא, ג (בין ת. לחש לחזרת הש"ץ. לא להתעסק בדברים אחרים עד נפילת אפים). קיד, ט (שינה במזיד חוזר לראש התפלה). קכב, א (ה. דבר שבקדושה בין י"ח ליהיו לרצון, ובין יהיו לרצון לאלהי נצור, ובאמצע אלהי נצור. ה. דבור חמור מה. הליכה). קכב, ב (אמירת עשה למען שמך כו'). קכב, ג (אמירת אלהי עד שלא נוצרתי, בכל יום ובשבת). קכד, ב (למי שיוצא בשמיעה מהש"ץ. ב"ה וב"ש). קכח, טז (אמירת כהנים ע"י הש"ץ). קכח, ל-לא (עניית אמן ע"י הש"ץ לברכת כהנים). קכח, לב (ברכת כהנים בחזרת הש"ץ). קכח, נח (אמירת רבוש"ע חלום חלמתי). קלא, א (בין ת. לנפ"א). קפח, י (כששכח יעלה ויבא בר"ח בלילה ונזכר קודם שהתחיל מודים, לא יאמרנה במקומו משום ה.). פסקי הסדור תרח ד"ה ולא (משום בל תשקצו לא יפסיק אפי' באמצע פסוד"ז). תרכ ד"ה מי (הנחת תפילין בין ק"ש לת.).

ג: תפח, ג (באמצע הלל, כשגומרים דינו כמו בק"ש, וכשאין גומרים דינו כהלל ר"ח. שהה לגמור את כולה). תצד, יז (מברוך שאמר עד אחר שמו"ע, לא יפסיק לברכת הריח, שאינה חובה, כשאינו מתכוין להנות).

ד: תקצא, ג (הפיוטים בר"ה הם ה. למי שיוצא תפלתו מהש"ץ, כדי לגמור כל הת.). תקצב, י (תק"ש אינה ה. בת.).

הפסק הליכה

א: קג, ב (בקש להפיח ילך לאחוריו ד"א כו'). קד, א-ב (לצורך מותר באמצע ברכות י"ח). קכב, א (הפסק דיבור גדול מהפסק ה.). קכד, ה (כשמאריך וירא שיתלוצצו ממנו).

הקדמתה לפני צרכי האדם

א: ע, ה (לא תאכלו על הדם). פט, ג (באיזה אופן מותרת אמירת שלום וכריעה קודם הת.). פט, ד (לא להתעסק בצרכיו ולצאת לדרך קודם הת.). פט, ה (לא תאכלו על הדם. שתיה. לצורך רפואה. כדי לכוין בת.). פט, ז (לימוד קודם הת. רגיל לילך לבהכ"נ. מלמד לאחרים). פט, ח (ליכנס למרחץ ולהסתפר. לעשות מלאכה). צ, י (כשמתפלל ביחיד אסור ללמוד קודם הת.). צד, ה (לא יצא לדרך משעלה השחר עד שיתפלל). קח, ג (כשמתפלל שחרית שתים, אסור לאכול עד הב'). קכט, א (אסור לאכול קודם ת. מנחה).

ב: רנא קו"א א ד"ה וגם (ממנחה קטנה ולמע' אסור במלאכה). רפו קו"א א (סעודה קטנה במנחה גדולה. בסעודה גדולה לא מהני קריאת השמש. בהקדמת מוסף למנחה אין חשש דאתי לאמשוכי, לא שייך קריאת השמש). רצא, ב (אם מותר לקבוע סעודה קטנה משהגיע מנחה גדולה). רצא קו"א א (כשאפשר לגמרה בחצי שעה ה"ז סעודה קטנה).

עיי"ע התחיל בהיתר. חצי שעה.

וידוי

א: קיט, ב (ו. בשומע תפלה בל' יחיד, ולאחר התפלה בל' רבים).

ד: תקפד, ב (א"א בר"ה). תרב, ג (בעשי"ת קודם עלות השחר). תרז, א-ב (ביוה"כ עיקר זמנה משתחשך, וי"א עם חשיכה, ותיקנו גם במנחה ערב יוה"כ, ובכל תפלות יוה"כ). תרז, ג (היחיד – בסוף התפלה, הש"ץ בתוך התפלה. בערב יוה"כ רק היחיד). תרז, ד-ה (אמר חטאתי יצא. לכתחלה יפרט החטא בלחש, ובחטא המפורסם, או נוסח על חטא – אף בקול). תרז, ו (הסדר הו.). תרז, ז (כפרה לחוטאים ומחילה לעונות וסליחה לפושעים. מעומד. ישחה. יכה באגרופו על הלב, או על החזה). תרז, ח (בחזרת הש"ץ יחזור ויתוודה). תרז, ט (חוזר על עוונות שהתודה ביוה"כ שעבר). תרז, י (אין חותמין בו.). תרכא, יג (חטאתי עויתי פשעתי, תחלה על הקל). פסקי הסדור שסט (בעת תק"ש).

זמנה

א: א מהדו"ב, ח (לפי הזמן של אותו מקום, זמן יחודים עליונים, שמאיר למטה לכל מקום בזמנו הראוי לו). נח, ד (לכתחלה מיד אחר נה"ח). נח, ז (במקום אונס מעלות השחר). סו, יא (ז. ת. עדיף מת. בתפילין). עא, א (עד חצות). עא, ב (כשלא יוכל להתפלל ערבית בלילה יתפלל מפלג המנחה ולמע'). עב, ב (פלג המנחה). פ, א (ת. בגוף נקי עדיף מז. ת.). כשאינו יכול לעמוד ע"ע מלהפיח לא יתפלל בז. רק בתשלומים). פט, א (ז. ת. כזמן קרבן תמיד. שחרית מעלות השחר, והמתינו עד שהאיר כל המזרח, ולכתחלה מנה"ח. עד שליש היום, עכ"פ עד חצות). פט, ב (מנחה מחצות, ותקנו מחצי שעה אחר חצות). פט, ט (היוצא לדרך יכול להתפלל מעלות השחר. ועכשיו שאין מכוונים כ"כ יכול להתפלל בהליכה בז.). צ, י (ערבית מבעוד יום לא התירו אלא בצבור). צ, יא (עדיף מת. בצבור). צב, א (כנ"ל – פ, א). צב, ד (עדיף מנט"י במים). קכט, א (מנחה בימים רגילים, ובתענית שיש בו נעילה, נהגו בעוד היום גדול). פסקי הסדור תרכ ד"ה מי (זמן ת. עדיף מת. בתפילין).

ב: רנ, ג (כשהולך לקניות בע"ש ויש לחוש שיעבור זמן ת.). רנא קו"א א ד"ה וגם (מנחה עד צאה"כ). רסא ה (קבלת שבת וערבית מועלת רק מפלג המנחה ולמע'). רסג, כא-ב (טעה ביום המעונן והתפלל ערבית של שבת יחזור ויתפלל, ובצבור א"צ לחזור ולהתפלל). רסג קו"א ו (טעה ביום המעונן בחול אם צריך לחזור ולהתפלל). רסז, ב (ערבית מפלג מנחה, ואין חוששין לב' קולות שמתפלל בשאר ימים מנחה אחר פלג מנחה). רפא, א (בשבת לאחר מבחול ולהקדים מביו"ט). רפו, א-ג (זמן ת. מוסף אחר שחרית, והמאחר אחר שבע שעות נק' פושע, ויוצא י"ח כל היום, אפי' אחר מנחה או קודם שחרית). רפו, ה (איחר עד זמן המנחה יקדים מנחה. ואם לא הגיע זמן מנחה קטנה, ב' דעות. בצבור לא יקדימו מנחה). רצא קו"א ד"ה ועיין (עיקר זמן מנחה מחצות, שעד אז נק' שחרית אף לר' יהודה. ולפי שאין בקיאין, אפי' בדיעבד לא יצא עד מנחה גדולה). רצג, א (במוצ"ש מצאת ג' כוכבים קטנים רצופים). רצג, ב (כשהולך לדבר מצוה במוצ"ש יכול להתפלל מפלג המנחה ולמע'). רצט, י (כשמתענה אחר השבת ומבדיל מפלג מנחה ולמע', יכול להתפלל גם ערבית). פסקי הסדור תתקא (אין למחות בידי המקילין להתפלל בביה"ש).

ג: תלא, ו (הקדמת בדיקת חמץ לת.). תלא, ז (כשרגיל להתפלל בביהכ"נ הת. קודמת). תלא, ח (כשעשרה מתפללים הת. קודמת). תלא קו"א א ד"ה ואף (שחרית עד חצות. מנחה - עד צאה"כ). תפט, יב (לרבי יהודה מפלג המנחה חשוב לילה לענין תפלה).

ד: תקכז, ח (טעם הקדמת תפלת ליל שבת שחל ביו"ט). תקכז, י (זמן ת. מנחה עדיף מעירובי תבשילין). תקכט, ח-ט (יו"ט שחרית, אם לאחר, להקדים). תקצא, יג-ד (ג' שעות ראשונות הקב"ה עוסק בתורת אמת, ואח"כ דן את העולם לפנים משורת הדין. כל השנה יכול להתפלל היחיד בג' שעות ראשונות, וכן בר"ה שחרית, אבל מוסף ר"ה יתפלל אח"כ. בקיץ לא יתפלל בשעה הראשונה על היום, ובחורף לא יאחר מב' שעות). תקצה, ב (זמן מוסף לכתחלה עד שעה ז'). תרכ, א (קודם ו' שעות ומחצה, ביוה"כ. קודם מנחה). תרכג, ב-ד (זמן נעילה, מקרוב לתחלת שקיעה עד סמוך לצה"כ, וי"א אף בלילה).

חול המועד

ג: תצ, ג-ה (ערבית שחרית ומנחה - ת. חול עם יעלה ויבא. לא הזכיר חוזר אף בערבית. בבהמ"ז אינו חוזר. מוסף – ת. יו"ט. פסוקי הקרבנות). תצ, טו (בשבת חוה"מ).

יום טוב

ג: תפז, א (ערבית שחרית ומנחה ג"ר וג"א וקדושת היום באמצע, וחותם מקדש ישראל והזמנים, שישראל מקדשים הזמנים). תפז, ג (כשחל בשבת יזכיר בתחלת הברכה וסמוך לחתימה ובחתימה מקדש השבת וישראל והזמנים, שהשבת קדושה שלא ע"י ישראל). תפח, א (מזמורי שבת ביו"ט).

ד: תצו, ח (בן א"י שבא לחו"ל, תפלתו ביו"ט שש"ג). תקכט, ח (ואין מאריכין מאד כדי לשמוח בשמחת החג, ויש לגעור בחזנים המאריכים יותר מחצות). תקכט, י (ניגונים בת. אינם עולים בחציו לה' אלא בכלל לכם).

יום הכפורים

א: נג, ט (הש"ץ יהי' מופלג). סג, ג (בשכמל"ו מעומד). קא, ג (הטעמים שמתפללים בקול קצת). קיג, ב (הנוהגים להתפלל בכריעה). קיג, ג (בסדר עבודה מדמים עצמנו במקום הכהנים וכאלו אנחנו בית ישראל שחטאו כו').

ב: רסח, יד (כשחל בשבת מזכירים בנעילה גם של שבת, יום הוא שנתחייב בד' תפלות).

ד: תקפב, י (אין אומרים מועדים לשמחה, והשיאנו את ברכת מועדיך, לעלות וליראות). תקפב, יא (ודברך אמת). תקפב, יד (ובכן צדיקים). תקפד, א (אין אומרים הלל. ובסדר אמירת תהלים מותר). תקצז, ט (אין אומרים ענינו, שבימי דין אין שייך לומר יום צום תעניתנו). תריט, א-ו (סדר כל נדרי). תריט, יא (גם בשבת אומרים סליחות, אבל לא אבינו מלכנו, מלבד בנעילה). תריט, יב-ג (גם בשבת א"א באהבה מקרא קודש, רצה במנוחתינו). תריט, יד (להעמיד ב' אנשים אצל הש"ץ. עכשיו אין נוהגין). תרכא, ז-יב (סדר עבודה במוסף). תרכב, א (אחר מוסף א"א אין כאלהינו, רק פיטום הקטרת). תרכב, ב (אשרי ובל"צ בין מנחה לנעילה). תרכב, ג (א"א ואני תפלתי). תרכב, ד (בשבת א"א צדקתך). תרכב, ה (נעילה בזמנה. דילוג אבינו מלכנו). תרכג, א (אשרי קודם נעילה). תרכג, ב-ד (נעילה, כנעילת שערים בבהמ"ק, או נעילת שערי שמים בגמר התפלות). תרכג, ה (חתמנו בנעילה). תרכג, ו (מזכיר של שבת). תרכג, ז (כתר בנעילה). תרכג, ח (אבינו מלכנו בסוף נעילה). תרכג, י (שמע, בשכמל"ו, ה' הוא האלקים). פסקי הסדור שע (כל נדרי. ד' מזמורי תהלים. מנחה ונעילה ואבינו מלכנו).

כוונה

א: א מהדו"ב, ב (טוב מעט בכ.). א מהדו"ק, ט (כנ"ל). לח, ו (עכשיו אין מכוונים כ"כ). נא, ח (באמירת פותח את ידיך גו'). נא, יג (בפסוד"ז, ולא רק בתחנה ובקשה). נו, ז (מהירות מבטלת הכ.). ס, ה (כ. לצאת וכ. הענין. בפסוק ראשון של ק"ש וברכה ראשונה של ת.). פט, ה (לצורך כ. מותר לאכול קודם הת.). פט, ט (עכשיו אין מכוונים כ"כ). צ, ד (עיניו למטה או לשמים). צג, א (שישהה שעה קודם ת. כדי שיכוין לבו למקום. יתפלל מתוך הספר). צג, ב (מתוך כובד ראש שהיא הכנעה, ולא מתוך שחוק כו' אלא מתוך שמחה של מצוה). צג, ג (לא מתוך דין אלא מתוך הלכה פסוקה. עכשיו אין מכוונים כ"כ). צג, ד (וכן בצ"צ). צד, ז (זקן או חולה שא"י לכוין, קורא ק"ש לבדה). צד, י (עדיף להתפלל מהלך או מיושב, מאשר מעומד במקום שיבלבלוהו). צה, ג (עיניו למטה ולבו לשמים, ולעורר הכוונה – עיניו לשמים). צו, א-ב (לא יאחוז בידו דברים שיבטלו כוונתו. אחיזת לולב. סדור). צו, ג (נפל ספר מתי יגביהו). צז, ה (הנושא משא על כתפו. ד' קבין). צח, א (פירוש המלות. חסידים הראשונים – התפשטות הגשמיות קרוב למעלת הנבואה. עכ"פ כ. המכניעה הלב. רוממות אל ושפלות האדם). צח, ב (לא להתפלל במקום ובשעה שמבטלת כ. עכשיו אין נזהרים). צח, ג (אל יתפלל קבע אלא תחנונים). צח, ד (כקרבן שמחשבה אחרת פוסלת בו). צט, ד (עכשיו אין מכוונים כ"כ). ק, א (להסדיר הת. שיוכל לכוין). קא, א (יכוין בכל הברכות, ולפחות בחתימת הברכות, ולכל הפחות באבות. ועכשיו אין חוזרים בשביל כ.). קא, ג (כשא"י לכוין בלחש אם יתפלל בקול). קא, ה (הת. בלא כ. אינה כלום). קב, ד-ה (לא לעבור כנגד המתפלל שלא תתבטל כ.). קכד, ב (בברכת אבות כשיוצא מהש"ץ). קפה, ב (בברכה ראשונה מעכבת הכ.).

ה: ת"ת ג, ח (לא יכנס לת. מתוך פלפול).

כריעה והשתחוואה

א: נא, יא (באמירת מודים כו' וכל קומה כו' בפסוד"ז א"צ ה.). קט, ב (כל מקום שהצבור כ. יכרע עמהם. בעלינו. באמצע ברכות י"ח יכרע עמהם, אבל לא בתחלת וסוף ברכה). קיג, א (הכ. אבות והודאה תחלה וסוף, ולא ישחה בשאר תחלה וסוף, ובאמצען מותר). קיג, ב (השוחים בר"ה ויו"כ בזכרנו כו' יזקוף בסופו, ובשאר תחלה וסוף ברכות). קיג, ג (לא ישחה בשאר הודאות, רק בואנחנו כורעים, ובמוסף יוה"כ באמירת והכהנים). קיג, ד (עד שיתפקקו חוליותיו ויכוף ראשו כאגמון, ולא עד שפיו נגד חגור מכנסים. זקן וחולה). קיג, ה (כורע בברוך זוקף בשם, כשצריך לזקוף מבלעדי כן). קיג, ו (כ. במהירות וזקיפה בנחת, ראשו ואח"כ גופו. ברוך יכרע אתה ישתחוה). קיג, ז (כשבא נגדו נכרי ושתי וערב לא ישחה).

ב: רפא, ה (רק במקומות שאמרו חכמים, ולא בולך אנחנו מודים).

ד: תקפב ה (הנוהגים להתפלל בכ. בעשי"ת, יזקפו בתחלת וסוף כל ברכה). תרז, ז (לשחות בעת הוידוי). תרכא, יב (נופלים על פניהם במוסף יוה"כ באמירת והכהנים ובעלינו. הש"ץ).

עיי"ע השתחוואה.

מודים

א: קט, ד (מוטב לבטל מ. מאיש"ר ומקדושה). קכא, א (שוחין תחלה וסוף. מי שאינו שח כו'). קכא, ב (האומר מ. מ. משתיקין אותו). קכז, א (מ. דרבנן. מספק יחתום בלא הזכרת השם. יחיד המתפלל י"ח ישחה אתם באמצע הברכה. לשחות מתחלה ועד סוף).

מוסף

א: מח, ב (אסור להקדים מ. לתמיד של שחר). צ, י (המתפלל מ. בשעה שהצבור מתפללין שחרית אינו נק' בשעה שהצבור מתפללין). קז, א (אין מתפללין אותה בנדבה). קח, י (אין תשלומין במ.).

ב: רסח, ג (התחיל ברכה של חול יפסיק באמצע ברכה ויתחיל אמצעית של מ.). רסח, ז (התפלל של חול והזכיר ונעשה לפניך את חובותינו בתמידי יום ובמ. יצא). רפו, א-ג (אין לה תשלומין). רפו, ד (מותר לטעום קודם מוסף אחר קידוש במקום סעודה, ולא יאכל פת יותר מכביצה).

ג: תפח, ח (מזכירים קרבנות כפי שכתובים בתורה, ואם אחר כמו שכתבת עלינו בתורתך יצא). תצ, ה (בחוה"מ).

ד: תקצא-ג (בר"ה). תקצא, ה-ו (מדינא סגי באמירת ונקריב לפניך כמו שכתבת בתורתך, ובמדינותינו נוהגים לומר הפסוקים. בב' ימי ר"ה אומרים מלבד עולת החודש וגו' ושני שעירים לכפר).

ראה גם לעיל אצל זמנה.

מנחה

א: נה, א (קדישים).

ב: רצב, א (טעם שאומרים אשרי ובא לציון במ. בשבת). רצב, ג (אם אומרים ואני תפלתי כשאין ס"ת).

ראה גם לעיל אצל זמנה. עיי"ע זמני היום (מנחה גדולה, קטנה).

מנין, צירוף

א: נה, ב (כל דבר שבקדושה בי' זכרים בני חורין גדולים). נה, ג-ד (התחיל בעשרה ויצאו מקצתן). נה, ה (צירוף עבד אשה או קטן, שאוחז ס"ת או חומש שבידו). נה, ז (סגי ברוב מ. שיכולים לענות. בחזרת הש"ץ צריך ט' עונים). נה, ח (אם הישן מצטרף). נה, ט-י (מתי צריך להמתין ליחיד). נה, יא (צירוף חרש). נה, יד (עבריין מצטרף אבל לא מנודה). נה, טו-כא (מתי מצטרפים משני מקומות, אסקופה, מראה פניו, חצר קטנה שנפרצה, תיבה או בימה. המיעוט נמשך אחר הרוב). נה, כב (אף כשאין מצטרפים יכולים לענות עמהם ולצאת י"ח. אם טינוף וע"ז מפסיק). נה, כה (כופין בקנסות שיבואו להשלים המנין). נו ד (דבר שבקדושה בי'). סט, א (כנ"ל). קכה, א (כנ"ל). קכח, א (התחיל בי' ויצאו מקצתן. בת. בנשיאות כפים).

ו: נזקי גו"נ א (המכה חברו, מוחרם בחרם הקדמונים ואין לצרפו למ.).

ראה גם לקמן אצל צבור.

מקום הראוי להתפלל

א: צ, א-ב (לא יתפלל במקום גבוה ג"ט שאין בו ד"א ומחיצות. הש"ץ). צ, ג (האומנים שעלו לראש הזית והתאנה ושעלו לשאר אילנות. בעה"ב שעלה). צ, ד (בבית שיש בו חלונות). צ, ה (לא יתפלל בשדה ולא בחורבה). צ, ו-ח (לא יתפלל אחורי בהכ"נ. כב' הפי', שמתפלל למערב או שאחוריו לבהכ"נ. כשעומד בצד צפון או דרום. בעזרה הסמוכה לבהכ"נ). צ, י (מעלת הת. בבהכ"נ). צ, יח (יקבע מקום לת.). צ, יט (יכנס שיעור ב' פתחים ויתפלל. כמה פי'). צ, כ (שלא יהא חוצץ בינו לקיר). צ, כא (בע"ח חוצצין. אדם). צ, כב (לא להתפלל נגד ציורים. לא לצייר בכתלי בהכ"נ וסידורים). צ, כג (לא יתפלל בצד רבו או אחוריו. לפניו. בבהכ"נ). צ, כד (במקום שאסור בק"ש). צ, כה (השתין תינוק בבהכ"נ באמצע הת.). צד, י (אם יכול, לא יתפלל בבית נכרי מלאה גילולים). צח, ד (קביעות מקום וזהירות מחציצה כמו בקרבן). קב, א (אדמת קודש, ולכן לא ישב בד"א של המתפלל, אא"כ עוסק בדברי קדושה בדבור). קב, ב (כשהיושב חלש). קב, ג (כשישב כבר ועמד זה להתפלל אצלו. בביתו. בביהכ"נ).

ד: תריד, ד (לא יתפלל על כרים וכסתות, או על דבר גבוה ג"ט). תרלט, ה (בסוכה).

ה: ת"ת ד, י (להתפלל בבהמ"ד במקום שלומדים).

עיי"ע בית הכסא. בית המרחץ. צואה.

נדבה

א: צד, ט (כשהוכרח להתפלל מיושב או מהלך טוב לחזור ולהתפלל נ.). קז, א (כנגד עולת נ. אין בו משום בל תוסיף. צריך לחדש, מלבד כשמתפלל על הספק. אין ת. נ. במוסף או בשבת ויו"ט). קז, ב (התחיל לשם חובה יפסיק ולא יסיים לשם נ.). קז, ג (לחדש בברכות אמצעיות מעין הברכה). קז, ד (אין צבור מתפללין נ. יחיד מתפלל

נ. אפי' בצבור). קז, ה (ת. נ. רק כשיכול לכוין מראש ועד סוף). קח, ט (כשהפסיד ת. ועבר זמן תשלומים, יכול להתפלל נ. בר"ח יזכיר בכולם יעלה ויבוא). קח, יא (כשהחסיר במזיד). קח, יח (לכן א"א בזה ספק ברכות להקל).

ד: תקפב, ב (כשאמר מלך אוהב צדקה ומשפט בעשי"ת).

נפילת אפים

א: קלא, א (מיד אחר הת. מנהג מימות עולם. אדם חשוב. בלי פישוט ידים ורגלים. מיושב. מעומד. כיסוי הפנים בבגד. הטיית הפנים לימין או לשמאל. אמירת מזמור לדוד אליך). קלא, ג (במקום שיש ס"ת. בחצר בהכ"נ. עזרה. עזרת נשים. בשעה שהצבור מתפללים). קלא, ד (בלילה. ביה"ש. בליל אשמורות קרוב ליום). קלא, ה (בבית החתן והאבל. חתן בבהכ"נ. ביום מילה. גם כשבא לביתו אינו אומר). קלא, ו (בבהכ"נ שהמילה בו. כשמלין בבית. במנחה. בחתן).

ב: רפח, ט (כשאירע בשבת מאורע שצריך לבקש רחמים מיד יכול אפי' ליפול על פניו). רצב, ז (א"א נפ"א בחנוכה ור"ח וער"ח במנחה).

ראה גם לקמן אצל תחנון.

סליחות

א: ו, ג-ד (בבוקר בביהכ"נ בימי הס. וימים נוראים). יח, ד. יח, ז. מו, ח (אחרי ברכות התורה). סא, ח-ט (אמירת שמע כל פעם שאומרים ויעבור, אבל לא יאמר ב"פ שמע). פט, א (קודם נה"ח). צ, יז. קיט, א. קלא, ד (בליל אשמורות קרוב ליום).

ג: תצב, א (בתענית בה"ב).

ד: תרד, ד (בערב יוה"כ. קודם עלות השחר). תריט, יא. תרכ, א-ב. תרכא, יז (אין לת"ח לעסוק בתורה ולהשמיט עצמו מלאמרם עם הצבור). תרכג, ב. תרכג, ח. תרכג, י. תרכד, יא. פסקי הסדור שסט.

סמיכת גאולה לתפלה

א: נא, ד (אסור להפסיק אפי' לצורך מצוה). נח, ד (כשאינו יכול להתפלל בדמדומי חמה). סו, ט (כמו באמצע פרק. עניית אמן אחר הש"ץ). סט, ו-ז (קודמת לקדושה וברכו, מלבד בערבית שהיא רשות, מפסיקים באמירת ברכו ופסוקים). ע, א (בנשים ועבדים). פט, ט (כשיוצא לדרך ומתפלל מיד עם עלות השחר, ימתין לקרות ק"ש בדרך ולא יסמוך ג. לת.). קט, ב. קיא, א (חוץ מפסוק אדני שפתי תפתח שהוא מכלל התפלה. אמן. במוסף ומנחה א"צ לסמוך). קיא, ב (בשבת. הטעם שהצריכו ס.). קיא, ד (הס. בשחרית גדולה מת. בצבור, משא"כ בערבית). קיד, א. פסקי הסדור תרכ (כשלובש תפילין לא יברך, ולא יענה קדיש כו'). תרכא (אם לענות אמן שאחר גאל ישראל. יסיים עם הש"ץ).

ב: רסז, ו (אמירת ושמרו הוא מעין ג. ואינה הפסק בין ג. לת.). רצב, ד (לכן א"א קדיש קודם ת. בשחרית). פסקי הסדור תתקד (אם ושמרו בליל שבת הוי הפסק. הכרזת יעלה ויבוא בליל ר"ח).

ערבית

א: נה, א (קדישים). סט, ז (רשות). פט, א (קבלוהו חובה). קו, ב (הנשים לא קבלוהו חובה). קח, יג (כשהתפלל ע. לפני התיבה מבעוד יום עשאו לילה, ובר"ח קיבל עליו ר"ח).

ב: רסח, יח (רשות, ולכן הקילו במעין ז' שמוציא אף הבקי בת.). פסקי הסדור תתקד (ברוך ה' לעולם בחול, ושמרו בליל שבת, וביו"ט פסוקים אחרים. הפסק).

ד: תרכד, א (נעילה אינה פוטרת ע.).

ראה גם לעיל אצל זמנה.

עשרת ימי תשובה

א: קיח, א (אמירת המלך המשפט). פסקי הסדור תרכב ד"ה בעשרת (שיר המעלות ממעמקים). תרכד ד"ה מן (לדוד ה' אורי).

ד: תקפב, א-ב (המלך הקדוש המלך המשפט. טעה ונזכר אחר שיעור שאילת שלום, או אחר שהתחיל ברכה שלאחריה, בהמלך הקדוש יחזור לראש, ובהמלך המשפט ב' דעות). תקפב, ג (אמר צ' פעמים בא"י המלך הקדוש, אינו מועיל לספק). תקפב, ד (המלך הקדוש בברכה מעין ז' בשבת תשובה). תקפב, ה (הנוהגים להתפלל בכריעה בעשי"ת). תקפב, ו (זכרנו, מי כמוך, וכתוב, ובספר. שכח ונזכר אחר הזכרת השם בחתימה, לא יאמרנה). תקפב, טז (בכל הקדישים לעילא ולעילא).

פסוקי דזמרה

א: נא, א (לסדר שבחו של מקום ואח"כ יתפלל. טעם בחירת המזמורים. ברוך שאמר וישתבח. מזמור לתודה בנגינה. הודו לפני או אחרי ברוך שאמר. ויברך דוד ושירת הים. ט"ו לשונות של שבח). נא, ב (ברוך שאמר בניגון. נפלה מהשמים ומצאוה אנשי כנסת הגדולה. פ"ז תיבות. מעומד. לאחוז בציצית). נא, ג (עניית אמן על ברוך שאמר, כשסיים קודם הש"ץ, אחריו או בבת אחת. אחר ישתבח. באמצע פסוד"ז ובאמצע ברוך שאמר). נא, ד (ברוך שאמר וישתבח ברכה שלפניה ולאחריה, ואסור להפסיק אפילו לצורך מצוה). נא, ה (לענין שאילת שלום כמו ק"ש וברכותיה, ואמן אינו הפסק בפסוד"ז. מהו בין הפרקים. אמן באמצע ברוך שאמר. אינה מוזכרת בתלמוד). נא, ו (לא לאמר מי ימלל גו'). נא, ט (טעם אמירת ואנחנו נברך גו', גם במנחה). נא, י (הפסוקים שמכפילים. פסוק כי בא סוס גו'). נא, יא (עמידה בויברך). נא, יג (בנחת ובכוונה, ולא רק בתחנה ובקשה). נב, א (לדלג פסוד"ז להתפלל עם הצבור. אם יש להשלימם אח"כ בברכה). נג, א (להסמיך קדיש לישתבח. עמידה בעת ישתבח). נג, ג (הביאו לו טלית, ש"ץ יברך קודם ישתבח ויחיד בין ישתבח ליוצר. קודם ישתבח יכול להמתין אפי' חצי שעה כדי לגמור פסוד"ז, ובדיעבד לא יחזור לראש אפילו הפסיק באונס). נד, א (ישתבח אינה פותחת בברוך. אם לענות אמן אחר ברכת עצמו). נד, ב (סיום הברכה – העולמים). סה, ב (אמירת פסוק ראשון של שמע עם הצבור באמצע פסוד"ז). פ, ב (כשאינו יכול להתפלל בזמנו לא יאמר פסוד"ז שנתקנו לסדר שבחיו קודם הת.). קא, א (כוונה בפסוק פותח את ידיך).

עיי"ע תודה. ראה גם לעיל אצל הפסק.

פיוטים

א: סח, א (אם נקראים הפסק בברכות ק"ש. לא לומר ביחיד). סח, ב (בת. י"ח. קרוב"ץ שתיקן הקלירי ע"ד האמת). ק, א (חמור פירושן וצריך להסדירן). קיב, א (קרוב"ץ בג"ר וג"א).

ב: ערה, ג (א"א פ. בליל יו"ט שחל בשבת).

ג: תפ, ג (בסוף ההגדה). תפט, כח (מערבית שאומרים בליל יו"ט. כשחל יום א' בשבת אומרים אותו ביום ב', מלבד ליל ב' דפסח שאומרים של יום ב' וספה"ע). תצ, יד (יום ליבשה באחש"פ, כשחל בשבת או כשיש מילה). תצ, יח (בשש"פ שחל בשבת). תצד, ז (אקדמות. יציב פתגם. קודם ברכה).

ד: תקכו, כב (אין חובה על הכל לאמרם ולשומעם). תקכט, ט (עכשיו שמאריכים בפ. מכינות אז הנשים צרכי הסעודה. לא להאריך בפ. קודם ק"ש). תקפד, ו (בר"ה עד חצות. בשבת. ניגונים). תקצא, ג (בר"ה, אם השומע יוצא הת. מהש"ץ הוי הפסק כדי לגמור כל התפלה). תרמב, ב (אין אומרים מערבית בליל ראשון של סוכות שחל בשבת, רק בליל שני). תרמד, א (א"א אל נא לעולם תוערץ בא' דסוכות).

ראה גם לקמן אצל תפלות שונות.

צבור

א: א מהדו"ק, ד. ח, יב. ח, טו. נב, א (רצויה ומקובלת. לדלג פסוד"ז להתפלל בצ.). נב, ב (יזדרז שלא יצטרך לדלג ויתפלל עם הצ.). סו, יא (ת. בתפילין עדיף מת. בצ.). צ, ט (אסור לעבור חוץ לבהכ"נ בשעה שצ. מתפללין, מלבד כשלבוש תפילין, או נושא משא, או רוכב, או יש בהכ"נ או פתח אחר). צ, י (מעלת הת. בשעה שהצ. מתפללין). צ, יא (כשרוצה להקדים מותר רק בביתו ולא בבהכ"נ). צ, טו (ימנה מעשרה ראשונים). צ, יז (ההולך בדרך חייבוהו לילך לפניו עד ד' מילין ולאחריו עד מיל להתפלל בצ. מצוה גדולה שהתירו לשחרר עבדו להשלימו לי'. ת"ת גדול מת. בצ.). קז, ד (אין צ. מתפללין נדבה). קט, א-ב (לא יפסיד עבורה שמיעת קדושה ואמן יהא שמיה רבא ואמן של שומע תפלה וכריעה במודים). קיד, א (חולה או אנוס יכול להקדים ת. לת. הצ.). פסקי הסדור תרכ ד"ה מי (ת. בתפילין עדיף מת. בצ.).

ב: רנ, ג (כשהולך לקניות בע"ש ויש לחוש שיפסיד הת. בצ.).

ד: תקצא, יד (אין הקב"ה מואס בת. הרבים לעולם).

ראה גם לעיל אצל מנין, צרוף. עיי"ע שליח צבור.

ראש חודש

א: קח, ט (כשמשלים תפלות בר"ח יזכיר בכולם יעלה ויבוא). קפח, יא (אין מסיימים מקדש ישראל ור"ח רק במוסף). פסקי הסדור תרכד ד"ה בראש (ברכי נפשי).

ג: תצ, ג (לא אמר יעלה ויבא בערבית אינו חוזר).

ד: תקפב, ט (כשאומרים בר"ה יום הזכרון הזה, גם ר"ח בכלל). תקצא, ה-ו (הזכרתו במוסף ר"ה). תקצח, א (אין אומרים צדקתך בשבת שחל בר"ח).

ראש השנה

א: נג, ט (הש"ץ יהי' מופלג). קא, ג (הטעמים שמתפללים בקול קצת).

ד: תקפב, ט (כשאומרים יום הזכרון הזה, גם ר"ח בכלל). תקפב, י (אין אומרים מועדים לשמחה, והשיאנו את ברכת מועדיך, לעלות וליראות). תקפב, יא (ודברך אמת). תקפב, יד (ובכן צדיקים). תקפב, טו (אין אומרים באהבה. בשבת זכרון תרועה מקרא קודש). תקפד, א (אין אומרים הלל. ובסדר אמירת תהלים מותר). תקפד, ב (אבינו מלכנו. אמירת ווידוי. הזכרת חטא. בשעת התקיעות). תקפד, ג (סלח ומחל, חטאינו ופשעינו). תקפד, ו (מאריכים בפיוטים עד חצות. בשבת. בניגונים). תקצ, כא (אחר תק"ש יאמר הש"ץ אשרי העם גו', אשרי גו', ומחזירין הס"ת למקומו). תקצא, א (במוסף ט' ברכות, פסוקי מלכיות זכרונות ושופרות). תקצא, ב-ד (בר"ה גם הבקי יוצא בתפלת הש"ץ, אם הש"ץ אינו אומר פיוטים, ומכוין לכל תיבה שאומר הש"ץ. ונהגו להתפלל בלחש תחלה). תקצא, ה-ו (בפסוקי קרבנות של ב' ימי ר"ה אומרים מלבד עולת החודש וגו' ושני שעירים לכפר). תקצא, ז-ח (בפסוקי מלכיות זכרונות ושופרות, מעיקר הדין אפשר לומר ככתוב בתורתך כו', ואם התחיל לומר פסוק א' אין פוחתין מג' פסוקים, וכבר קבלו לומר י' פסוקי מלכיות וי' זכרונות וי' שופרות). תקצא, ט-י (אין אומרים פסוקי פורעניות לישראל, וזכרונות של יחיד). תקצא, יא (אחד שבשמע ענינו מלכות). תקצא, יב (תרועה ותקיעה כשופרות. אם לאמר ועקדת יצחק לזרעו של יעקב היום תזכר). תקצב, ו (היום הרת כו' ארשת כו'). תקצט, א (ליל ב' דר"ה שחל במוצ"ש אומרים ותודיענו, ומקדשין יקנה"ז). תרא, א (מוסף ביום ב' כמו ביום א'). פסקי הסדור שסח-ט (לדוד מזמור. הזכרת חטא. לשנה טובה תכתב ותחתם. י"ג מדות ורבונו של עולם. פסוקים).

שבת

א: קפח, ד (בקשת רחמים ותחנונים ושאלת צרכיו בבהמ"ז בש. טופס הברכה. הרחמן).

ב: רסז, ב (להקדים ערבית מפלג מנחה ולמע'). רסז, ה (לא יחתום שומר עמו ישראל, שהש. מגינה. אם יחיד צריך שמירה). רסז, ו (אמירת ושמרו). רסח, א (ויכלו). רסח, ב-ג (לא הטריחו בש. ויו"ט בברכות אמצעיות. אם טעה והתחיל בשחרית מנחה וערבית יסיים אותה ברכה, אבל לא במוסף). רסח, ד (כשאמר רק תיבת אתה). רסח, ו (בערבית וינוחו בה, בשחרית בו, במנחה בם). רסח, ז (התפלל ת. חול והזכיר שבת, או במוסף אמר ונעשה לפניך את חובותינו, יצא). רסח, ח (התפלל ת. חול אם נזכר אחר שעקר רגליו או אחר שאמר אלהי נצור יחזור). רסח, ט (כשהסתפק אם התפלל של שבת). רסח, י (החליף ת. שבת זו בזו, אם סיים הברכה לא יחזור). רסח, יא (לא הזכיר קרבן במוסף, או הזכיר בשאר ת. לא יצא). רסח, יב (ויכלו אחר ת. לחש. ביחד ובעמידה. בקידוש). רסח, יג-טז (טעם אמירת מעין ז' ע"י הש"ץ בשבת, אפי' בשבת שאחר יו"ט, אבל לא במנין שאינו בבהכ"נ קבוע. הקהל אומר בלא פתיחה וחתימה. שבת שחל ביו"ט אינו מזכיר של יו"ט). רסח, יז (המדבר בשעה שהצבור אומרים ויכלו, מעין ז' וקדיש). רסח (שמע מעין ז' יצא י"ח ת.). רסח קו"א ב (גם היחיד יעמוד בויכלו). ער, א (במה מדליקין קודם או אחרי ערבית. אבל לא בש. חוה"מ או יו"ט או מוצאי יו"ט). ער, ב (אחרי קידוש בבהכ"נ).

ג: תפז, ב (הי' ראוי לתפלל י"ח ברכות). תפז, ג (יו"ט שחל בשבת חותם מקדש השבת וישראל והזמנים). תפז ד (ליל פסח שחל בשבת א"א ברכת מעין ז').

ד: תקפד, ה (אין אומרים אבינו מלכנו, בשבת ובע"ש במנחה. אסור לתבוע צרכיו). תריט, י (ביוה"כ שחל בש. אומרים ויכלו ומעין ז', ואינו מזכיר של יוה"כ. מתחילין מזמור שיר). תרמב, א (בש. של סוכות אומר מעין ז' ואינו מזכיר של יו"ט).

תחינות

א: מו, ו (המדפיסים לא יוסיפו בא"י בסוף הת.).

ב: רפד, יד (א"א ת. בשבת משא"כ ברכות יקום פורקן וכיו"ב).

תחנון

א: קיג, ג (המכים על לבם באמרם אשמנו). קלא, ב (אחרי נפ"א. ואנחנו לא נדע). קלא, ד (אבינו מלכנו). קלא, ה (והוא רחום). קלא, ו (צדקתך, כשעושין סעודת הברי"מ בלילה). פסקי הסדור תרכא ד"ה ביום (כשא"א ת.). תרכג (אחר ת. יאמר וידוי. ימים שא"א אל ארך אפים. ימים שא"א תחנון ונפ"א ולמנצח יענך).

ב: רסז, א (במנחה ע"ש). רפד, יד (א"א אב הרחמים בשבת כשא"א צו"צ, חתונה או מילה, כשמברכים החדש מלבד ימי הספירה, כשחל בר"ח). רפח, ח (יכול להתוודות בשבת). רצב, ז (כשאין נפ"א בחול א"א צדקתך בשבת. במנחה ערב ר"ח). פסקי הסדור תתקד (כשא"א ת. א"א אב הרחמים). תתקה (כשא"א ת. א"א צדקתך).

ג: תכט, ח (בחודש ניסן. והוא רחום. יהי רצון אחר קריאת התורה. צדקתך. הזכרת נשמות. אב הרחמים. צדוק הדין). תכט, יב (למנצח יענך. אל ארך אפים. בערב פסח). תצג, ה (בל"ג בעומר). תצד, כ (מר"ח סיון עד ח' בו).

ד: תרב, ד (אירע מילה בין ר"ה ליוה"כ, א"א ת. ולא והוא רחום, אבל אומרים אבינו מלכנו, אל ארך אפים ולמנצח). תרד, ד-ה (בערב יוה"כ מעלות השחר או מתחלת הלילה, אבל לא במנחה שלפניו). תרד, ו (א"א למנצח יענך וגו'). תרד, ז (א"א אבינו מלכנו, אא"כ יוה"כ חל בשבת). תריט, יא (יוה"כ שחל בשבת א"א אבינו מלכנו, רק בנעילה). תרכג, ט (אבינו מלכנו בסוף נעילה אפי' בשבת). תרכד, יג (א"א ת. בימים שבין יוה"כ לסכות).

ראה גם לעיל אצל נפילת אפים.

תחנונים

א: א מהדו"ק, ח-ט. יח, ד. מו, ח. נח, ו. סה, ב. צ, טז-יז. צז, ב. צח, ג. קד, א. קח, יא. קיג, ג. קיג, ח. קיז, ח. קיט, א. קכב, א. קכד, ו. קפח, ד.

ב: רפח, ח. רצד, ה. שלד, יג.

ד: תרב, ב.

תפלה קצרה

א: צ, ה (אם מתיירא בדרך יתפלל ת"ק הביננו). קי, א (כנ"ל. ולא יאמרנה בימות הגשמים ובמוצ"ש ויו"ט). קי, ב (הפועלים – מעין י"ח). קי, ג (ההולך במקום גדודי חיה ולסטים יתפלל ת"ק צרכי עמך, וכשיגיע לישוב יתפלל כתקנה).

תפלות שונות

א: א מהדו"ב, ו (אמירת מודה אני קודם נט"י). א מהדו"ב, ט (פרשת העקדה, המן, עשה"ד, הקרבנות – בזמן הקרבתן ביום. בשבת – לחם הפנים). א מהדו"ק, ד (אמירת מודה אני קודם נט"י). א מהדו"ק, י (פרשת העקדה, המן, עשה"ד). א מהדו"ק, יא (פרשת הקרבנות ונסכים). א מהדו"ק, יב (פ' חטאת קודם לעולה). א מהדו"ק, יג (פ' הקרבנות ביום, כיור ותרומת הדשן אף קודם אור היום). א מהדו"ק, יד (מעומד, וכן מזמור לתודה). א מהדו"ק, טו-ז (יהי רצון רק אחר קרבנות שבאים בנדבה או על הספק ורק בחול). א מהדו"ק, יח (אין אומרים פ' תודה בע"פ וחוהמ"פ ועיוה"כ). א מהדו"ק, יח (אמירת פסוק ושחט כו' צפונה). א מהדו"ק, יט (פ' הכיור, תרומת הדשן, התמיד, קטורת וסימניו). ג מהדו"ק, א (התכבדו מכובדים). מו, א (ברכת יראו עינינו). מו, י (אתה הוא עד שלא נברא כו' לא לחתום בשם. הברכה בשם לא נזכרה בתלמוד בבלי וירושלמי וגאונים). מו, יא (קודם בואו לבהכ"נ, ואני ברוב חסדך גו' מ"ע של ואהבת גו', שמע ישראל גו'). מח, א (פרשת התמיד, הקטורת, אביי, רבון, משיאיר היום, מעומד). מח, ב (בשבת פסוקי קרבן מוסף אחר התמיד. בר"ח ויו"ט). נ, א (איזהו מקומן, משנה בהל' עבודה שאין בה מחלוקת. ברייתא דרבי ישמעאל, שהיא כתלמוד). נה, א (כל האומר תהלה לדוד ג"פ בכי"ו). נו, ד (ועתה יגדל). נט, ו (אור חדש). סא, ט-יב (בנעילת יוה"כ לא יאמר ב"פ שמע. ז"פ ה' הוא האלקים. ג"פ ברוך שם). סה, ה (ועתה יגדל). סו, ט (צור ישראל). סו, יב (מלך צור ישראל). קג, ב (המפיח באמצע תפלה – רבון העולמים). קח, ה (ע"פ הזהר לא יאמר תהלה לדוד אחרי מנחה או ערבית, אא"כ כקורא בתורה). קי, י (בכניסתו לבהמד"ר יהי רצון כו' וביציאתו מודה אני כו'). קיא, א (כי שם ה' אקרא). קיט, ה-ו (עננו בת"צ). קכח, נח (רבוש"ע חלום חלמתי). קל, א-ב (כנ"ל). פסקי הסדור תרכא (נכון לומר קודם הת. הריני מקבל כו'. פר' תרומת הדשן קודם אור היום. פר' תמיד). תרכב (מזמור לתודה, בשבת ויו"ט וע"פ וחוהמ"פ ועיוה"כ. שיר המעלות ממעמקים, בעשי"ת). תרכד (ברכי נפשי, בר"ח. לדוד ה' אורי, באלול. אך צדיקים).

ב: רסב, ד (בואי כלה בואי כלה). רסז, ה (ושמרו). רסח, א (ויכלו). ער, א (במה מדליקין). רעא, טז (ויכלו). רעא, יט (ויכלו). ערה, ח (במה מדליקין). רפא, ב-ג (זמירות שמוסיפים בשבת בפסוד"ז ובברכת יוצר). רפד, יד (אחרי קרה"ת, הזכרת נשמות, ברכת העוסקים בצ"צ, יקום פורקן. אב הרחמים). רפח, ח (ענינו. רבון העולמים גלוי. אלהי עד שלא נוצרתי). רפח, ט (ענינו לא יאמרו בשבת בצבור). רצב, ג-ד (ואני תפלתי). רצב, ד (יהללו). רצב, ה (צדקתך). רצב, ו (פרקי אבות ושיר המעלות). רצב, ז (א"א צדקתך כשא"א תחנון אם הי' חול). רצה, א (ויהי נועם, ואתה קדוש, במוצ"ש). רצה, ב (פסוק ויהי נועם מעומד). רצה, ג (כשחל יו"ט בא' מימי השבוע א"א ויהי נועם ואתה קדוש. ויתן לך אומרים). פסקי הסדור תתקג (הודו קודם מנחה בע"ש. לכו נררנה ומזמור לדוד בליל שבת. כגוונא). תתקד (ולומר כו'. ברוך ה' בערבית. ושמרו. פסוקי יו"ט. ויכלו. מעין ז. שלום עליכם. יקום פורקן. מי שברך. ברכת החדש. אב הרחמים. פרשת בזיכין ולחם הפנים). תתקד (ואני תפלתי. צדקתך. מזמור לדוד ה' רועי. פרקי אבות. משנת רבי חנניא בן עקשיא. אתה חוננתנו. ויתן לך).

ג: תכט, ח (צדקתך. אב הרחמים. כשאין אומרים תחנון). תכט, יג (מזמור לתודה בערב פסח וחוה"מ). תכט, טו (פרשת הנשיא בניסן). תל, ב (ברכי נפשי בשבת במנחה. עבדים היינו בשבת הגדול). תע, ו (עננו בתענית בכורות). תצב, א (עננו בתענית בה"ב).

ד: תקפג, ז (פסוקי תשליך). תקצ, כא (אחרי תק"ש, אשרי העם גו'). תקצא, ו (פרשת ובראשי חדשיכם קודם איזהו. בר"ה אין אומרים). תקצב, ו (היום הרת כו' ארשת כו'). תקצז, ט (אין אומרים ענינו ביוה"כ או מי שמתענה בר"ה, שבימי דין אין שייך לומר יום צום תעניתנו). תקצח, א (יו"ט שחל בשבת א"א צדקתך, ור"ה שחל בשבת, ב' דעות). תרב, ב (אבינו מלכנו). תרב, ג (וידוי). תרב, ד (והוא רחום, אבינו מלכנו, אל ארך אפים, למנצח). תרד, ו-ז (בערב יוה"כ א"א למנצח יענך. מזמור לתודה. אבינו מלכנו). תריט, א-ו (כל נדרי). תריט, יח (ד' מזמורים בליל יוה"כ). תרכב, ג (ואני תפלתי, בשבת ולא ביוה"כ). תרכב, ד (יוה"כ שחל בשבת א"א צדקתך). תרמד, א (אל נא לעולם תוערץ. א"א בא' דסוכות). פסקי הסדור שסז-ח (י"ג מדות ורבונו של עולם, בהוצאת ס"ת ביו"ט ובר"ה ויוה"כ). שעב (סדר הושענות).

ראה גם לעיל אצל פיוטים.

תפלת הדרך

א: קי, ד (בל' רבים. ותנני ל' יחיד. מהלך יעמוד אם אפשר לו. רכוב ויושב בעגלה יעמיד הסוסים אם אפשר לו). קי, ה (פ"א ביום. היה דעתו ללון ונמלך יברך שוב). קי, ו (יברך כשיחזיק בדרך. בתוך עיבור העיר). קי, ז (אינה פותחת בברוך, לכן יסמיכנה לברכה). קי, ח (דוקא כשהדרך היא פרסה, או שיש לאומרה בפרסה ראשונה). פסקי הסדור תרכד (משהחזיק בדרך. מעומד. בשאר הימים שמתעכב בדרך – בלי הזכרת השם. ותחזירני).

תשלומים

א: עא, א (אונן שהיה פטור בזמנה, לא יתפלל ת.). פט, ב (בטעה או אונס, יקדים מנחה ואח"כ ת.). צג, ד (כשבשעת חיוב עסק בצ"צ והי' פטור, א"צ ת.). קח (אחר תפלת חובה. התפלל ת. תחלה מתי צריך לחזור. הבדיל בשניה ולא בראשונה). קח, ב (א"א בזה עבר יומו בטל קרבנו). קח, ד (בק"ש וברכות ק"ש). קח, ה (יפסיק בין ב' הת. באשרי. כקורא בתורה). קח, ו (ש"ץ יוצא ת. בחזרת הש"ץ). קח, ז-ח (רק בזמן ת. הסמוכה לה. בשבת מנחה ישלים לשחרית). קח, י (אין ת. למוסף). קח, יא-ב (אין ת. למזיד בשאט נפש, משא"כ כשהי' טרוד או שכור). קח, יג (כשהתפלל ערבית מבעוד יום). קח, יד (לא התפלל מנחה בע"ש יתפלל ערבית שתים של שבת. וכן בר"ח. אמר יעלה ויבוא רק בשניה במזיד חוזר). קח, טו (לא התפלל ערבית ר"ח ובתשלומין שבשחר שכח יעלה ויבוא יחזור). קח, טז (לא התפלל מנחה שבת יבדיל רק בראשונה, הבדיל בשניה ולא בראשונה במזיד יחזור). קח, יז (לא הזכיר של שבת או של ר"ח במנחה אם יתפלל ב' בלילה של חול).

ב: רצד, ב (בת. ערבית מוצש"ק, שמתפלל שחרית שתים, יאמר הבדלה).