שמירת גוף ונפש

עיי"ע חולה. מזל. סגולות. עין הרע. קשה לעניות. קשה לשכחה. רוח טומאה; רעה. רפואה.

א: א מהדו"ב, ו (הניעור משנתו לא יקום בפתע). ג מהדו"ב, ה (המשהה נקביו בקטנים חשש סכנה שיהי' עקר). ג מהדו"ב, ח (לא יפנה בחוזק ולא יקנח בחרס שאינו חלק). ג מהדו"ב, יא (שהיית נקבים בקטנים). א מהדו"ק, ו (הניעור משנתו וקם לפתע קרוב למיתה). ג מהדו"ק, טז (לא לקנח בחרס שלא ינתק שיני כרכשתא, ולחוש לכשפים). ג מהדו"ק, כד (שלא ישהה נקביו בקטנים). ד, יח-ט (כשאינו נט"י). ד מהדו"ק, כ (הרוחץ פניו ולא נגבם יפה). מג, ט (המפסיק באמצע עשיית צרכיו בעמוד הראשון בא לידי הדרוקן). צ, יג (פסיעה גסה נוטלת א' מת"ק ממאור עיניו). צא, ו (לא לחבוק האצבעות שמוריד דין ע"ע). קנה, א (פת שחרית מבטלת פ"ג מיני חלאים. ש. הבריאות). קנו, יט (אל יעמוד במקום סכנה). קנו, כ (המקיז דם צריך לטעום יין). קעד, ט (ביום הקזה או שנכנס למרחץ שותים יין בסעודה). קעד, יא (אין משיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט). קעט, ח (אחר אכילתך אכול מלח ואחר שתייתך שתה מים ואין אתה ניזוק, ועכשיו נשתנו הטבעים). קפ, ה (לא לדרוס על פירורי לחם). קפא, א (מים אחרונים. סינון מים בלילה. אין מברכים). רב, י (שתיית שמן מזיק לגוף). רו, יד (מת בשכונה המנהג לשפוך כל מים שאובין. מים שלא היה בהם ברזל בעת התקופה י"א שסכנה לשתות המים. שומר מצוה לא ידע דבר רע). רו, טו (לשפוך קצת מים קודם שתי' מחשש מים הרעים). פסקי הסדור תרח ד"ה וי"א שבקטנים (כנ"ל ג מהדו"ב, ה).

ב: רס, א (לא להסתפר בר"ח). . רס, ב (לא לקצוץ צ. הידים והרגלים ביום א'). רס, ג (להפסיק בין אצבע לאצבע). רס, ד (אשה עוברה לא תעבור על צפרנים שקצצו). רסט, ד (לעייפות הברכים, עמידה בעת קידוש בביהכ"נ). רעא, ג (קידוש בשעה שביעית). רעא, יט (בקידוש יתן עיניו בנרות – רפואה לפסיעה גסה שנוטלת א' מת"ק ממאור עיניו). ערב, א (עכשיו אין נזהרים מגילוי). ערה, יא (נקיות הקערה וכוס). ערה, יג (לעמוד ערום בפני הנר). רצא, ב (שתיית מים שנשאבו בשבת ביה"ש). שא (השלמה), א (פסיעה גסה נוטלת א' מת"ק ממאור עיניו). שיב, ח (לא יקנח בחרס, שלא ינתק שיני כרכשתא, ולחוש לכשפים, ובשבת יקנח בה שיש עליה תורת כלי). שיב, ט (המקנח בדבר שהאור שולט שיניו התחתונות נושרות, ובזה"ז אין נזהרין. ומ"מ לא יקנח בעשב יבש, שמחתך הבשר). שיב, יב (המפסיק באמצע עשיית צרכיו). שכו, ה (החש במעיו לא יתן כלי מים חמים על בטנו, שמא ישפכו על גופו). שכח, לט (שתיית שמן מזיק לגוף). מהדו"ב תתפא (פת חמה).

ג: תנה, טו-ז (מים שנפלה התקופה או שמת בשכונה צריך לשפוך, או שמקודם יטיל לתוכו ברזל. שומר מצוה לא ידע דבר רע). תסח, כב-ג (הקזת דם בערב חה"ש והוש"ר). תעב, ט (לא יסב על צד ימין, שיהי' הקנה למע' מהושט ויוכל ליכנס האוכל לקנה).

ד: תרי, ח (כבה נרו ביוה"כ). תריג, ט (לא יעבור בנחל שמימיו רודפין מהר ושוטפין). תרטו, ב (הרואה קרי בליל יוה"כ). תרכד, י (לא לצום ב' ימים ביוה"כ).

ו: נזקי גו"נ ד (אין לאדם רשות על גופו להכותו ולביישו ולצערו, אא"כ בדרך תשובה ולמרק נפשו לה'). נזקי גו"נ קו"א ב (ולצורך ממון מותר). שמירת גו"נ א-ג (מ"ע ול"ת לבנות מעקה גבוה י"ט, לבית דירה ד' על ד', וכן בבור שבחצרו, שלא יפלו, וכן בשאר סכנות, סולם רעוע, כלב רע). ד (לא ישתה בפיו מצנור המקלח ומנהרות ואגמים, בידו א', בלילה, לשפוך מעט קודם שישתה, בליל ד' ושבת באפלה, פושרים בכלי מתכות). ה (אכל או שתה או ישן או שימש או הקיז דם לא יעמוד מיד, לא ישמש אחר הקזה, אין להקיז בב' ג' וה'). ו (לא יעבור במקום סכנה, קיר נטוי, גשר רעוע, חורבה, בדרך יחידי בלילה, שינה יחיד בלילה, לינה בבית הקברות). ז (אוכל ומשקה תחת המטה, שום ובצל וביצה קלופים שעבר הלילה ולא שייר עיקרם או מעט קליפתם, משקים שלנו בכלי מתכת או נתר, אפי' מזוגים). ח (לחם תחת השחי, מעות בפיו. לא ינעוץ סגין באתרוג או צנון, מחט בלחם). ט (לא יעבור איש בין ב' נשים, ואשה בין אנשים, וכן בכלב ודקל וחזיר ונחש. לא ישב תחת מרזב, לא יעבור על מי שופכין יחף, לא ישן בצל הלבנה של כותל חצר, לא יעמוד בפני הנר ערום, סורק ראשו יבש, שותה משקה המטפטף מהחבית, נועל נעליו ורגליו לחות, שותה רתיחת משקה, ומים בקערה, קערה כפויה ע"פ הכד, סובין בבית, פת תלויה, פירורי פת בבית, מים חמים על בשרו, דורך על קליפי ביצים, לובש חלוק מכובס, אוכל דג ובשר כאחת). י (לא יעמוד בפני נשים הולכות או חוזרות מהמת). יא (לא יעבור בנחל שמימיו רדופים, לא יחתוך בשר על היד, לא יחצוץ שיניו בקרומית קנה). יב (לא יוציא מפיו דבר פורענות). יג (שלום בעיר אל יהלך בצדי דרכים, דבר בעיר אל יהלך באמצע, ויברח בתחלת הדבר).

שמירת גו"נ קו"א א (ת"ח לא ילך יחידי. לא יצא בדרך יחיד). שמירת גו"נ קו"א ב (שינה יחידי בלילה).