שמיטה

עיי"ע יובל.

א: רב קו"א ה (פגין ובוסר).

ד: תקז קו"א ד (בישל ואפה ואבוקה כנגדו, אי הוי איסור בעין).

ו: הלואה לו (שנת תקמ"ד). מדות קו"א ב (מותר לאצור בה פירות).

פרוזבול

ו: הלואה לד (מוסר חובו לב"ד ואינה משמטת, אפי חוב בע"פ). לה (עכשיו שלא נהגו בפ. י"א דהוי כהתנה שלא ישמט. ויר"ש יחמיר לעשות פ. ומועיל כשיש לו קרקע כ"ש, אפי' בשאלה, או שהמלוה מזכה לו). לו (בסוף ששית. ואם לא עשה יעשה עד ר"ה של מוצאי שביעית). מ (בערב שפרע למלוה).

שמיטת כספים

ו: הלואה א (המלוה על המשכון אינו משמט). לד (אף בזה"ז ובחו"ל). לו (משמטת בסופה, וי"א שמתחלה אסור לתבוע). לז (המלוה למחצית שכר, משמטת חצי מלוה). לח (המלוה על המשכון אינה משמטת). לט (קבע זמן אחר שביעית אינה משמטת. וכן בהקפת חנות או שכר שכיר שלא זקפן במלוה. משא"כ המוכר סחורה בהקפה).