שכירות

עיי"ע חכירה. קנינים (שכירות).

ב: רמו קו"א ג (הוכחות דלמסקנא קיי"ל דש. לא קניא כלל אף שמזונותיה על השוכר, ולא הוי ממכר ליומא). רסו קו"א א (קיי"ל דלא קניא אפי' לחומרא). שע, ט (ש. ליומא ממכר הוא).

ה: רבית טו-ז (אינה משתלמת אלא לבסוף).

ו: שאלה ושכירות יב (כנ"ל).

אדם

ב: שו, ט (שכרו לחדש והתנה לשלם כך וכך בעד כל יום, יכול להפסיק בסוף כל יום ויחשב עמו יום יום). מהדו"ב תתסג (ש. יום לימים רבים יכול בעה"ב לחזור בו בסוף כל יום). תתסד-ה (כשאירע אונס, בש. שנה למלאכה מיוחדת יכול לנכות לו משכרו, ולכל המלאכות אינו יכול. אף שש. ליומא ממכר הוא, ש. לא קניא). תתסה ד"ה וגם (ש. שנה לכל המלאכות אין הקנין חל אלא על שעבוד הגוף למלאכה ושעבוד בעה"ב ליתן מעות, וגם במלאכה מיוחדת אין הקנין חל, אבל לענין שבת עשאוהו כאילו קנוי לו). תתסו (ש. שנה למלאכה מיוחדת אין בעה"ב יכול להחליפה למלאכה אחרת וכדידיה דמי מלאכה זו. ש. שחלה, המלאכה של הש.). תתפט ד"ה ומיהו י"ל (ש. ליומא ממכר הוא).

ו: הלואה כ (חייב למכור מטלטלין כדי לפרוע במזומנים). נזקי גו"נ (יכול לחזור בו באמצע הזמן). שאלה ושכירות י (שכיר יום ומלמד צ"ל כמנהג המקום, וכשאין מנהג – מזריחת החמה עד צאה"כ). כ (חייב לדקדק עצמו בזמן ולעבוד בכל כחו, ולא יעשה מלאכה בלילה וישכיר עצמו ביום, ולא ירעיב עצמו, וכן המלמד, ולא יהי' ניעור בלילה, ולא ירבה במאכל, ולא יעסוק במלאכה אחרת עם הלימוד, וכן היושב בחנות). כא (שכיר יום וקבלן יכולים לחזור באמצע פעולתו, כשאינו גורם הפסד. לי בנ"י עבדים. י"א שלא ישכיר עצמו יותר מג' שנים, וכשאין לו מה יאכל רשאי, אבל לא אשה).

עיי"ע אמירה לנכרי (קבלן; שכיר יום; שכיר שנה).

בית וכלים

ג: תלז, א (נקנה בכסף שטר או חזקה, או בקנין סודר. השוכר קונה מה שמונח בתוכו). תלז א-ג (כשמשכיר ביתו קודם הפסח, אם מסר המפתח קודם ליל יד, השוכר צריך לבדוק). תמ קו"א ה (בנכרי אינה נקנית בחזקה. אם מועיל כסף. קנין סודר. וכן בשאלה). תצד, הל' מכירת חמץ ד"ה והנה אף (החדרים שבהם החמץ הנמכר).

ה: רבית טז (בית בחזקה ובהמה וכלים במשיכה).

ו: שאלה ושכירות ח (לא רצה להשכיר והטעהו והכניס פירותיו לחדרו, ישכור פועלים מדמי הפירות להשליכם לשוק ויודיעו, ומדת חסידות להודיע לב"ד קודם). ט (הכניסם שלא מדעתו, אם אינה עומדת לשכירות רשאי להשליכם לשוק ויודיע, אבל לא ישכור פועלים מדמיהם. מילא חצרו כדי יין ושמן, נכנס ויוצא כדרכו אף שמשברם שלא בכוונה). כ (לא יעשה מלאכה בבהמתו בלילה וישכירה ביום).

הלנת שכר שכיר

ו: שאלה ושכירות יא (איסור הש"ש, בש. אדם ובהמה וכלים, ובקרקע, ב' דעות). יב (כלתה מלאכה ביום יתן עד סוף היום, כלתה אחר שיצא יום עובר כשהגיע הבוקר, וכן שכיר שעה או שבוע או חודש או שנה, הכל הולך אחר גמר מלאכה). יג (וכן בקבלנות, אחר שהביאה לו. נתן משכון אינו עובר). יד (אינו עובר אלא בבקר או ערב ראשון. ומדברי קבלה עובר כל עת ששוהה משום אל תאמר לרעך לך ושוב גו'). טו (אינו עובר אלא כשתבע ויש לו מעות, וכן כשהמחהו אצל חנוני). טז (ידע שכיר שיהי' לבעה"ב ביום השוק, או שיפרע אחר שיעשו חשבון, אינו עובר, ומיום השוק ואילך אינו עובר על בל תלין, רק משום אל תאמר גו'). יז-ח (אמר להם שליח שכרכם על בעה"ב, שניהם אינם עוברים, רק בעה"ב משום אל תאמר גו', וכן עשו גדולי החכמים. וטוב להתנות עם השכיר שלא יתחייב לפורעו בזמנו).