שינה

עיי"ע טומאה (רוח טומאה). סוכה.

א: א מהדו"ב, ו (לא יקום בפתע). א מהדו"ק, ו (כנ"ל). ג מהדו"ק, ט (מצפון לדרום או ממזרח למערב). ד, מהדו"ק, טו (ס' נשימות). מד, א (ש. בתפילין). מו, ד (ברכות שלא עשני כו' שלא נדבק בה נשמת גוי, עבד או אשה). נה, ח (אם הישן מצטרף למנין). סא, ח (ק"ש על מטתו כ"פ כדי להשתקע בש.). סה, ו (לצערו ולהעירו לק"ש). פסקי הסדור תרו ד"ה אם – תרז ד"ה אבל (ס' נשימות). תרטו ד"ה והמדקדקים (בט"ק).

ב: שא, לג (סגולה למי שיושן יותר מדאי). שלח, א (טיף אחר טיף על כלי מתכת, כדי להרדים החולה. כדי להקיצו).

ד: תקפג, ח (לא לישון בר"ה ביום. יושב בטל. אחר חצות).

ה: ת"ת ד, יב (בבהמ"ד).

ו: שמירת גו"נ ה (לא יעמוד מיד).

מתנמנם

א: ד, טז. לב, לב (כותב כמתעסק ולא הוי לשמה). סג, ו.

ג: תעח, ה.