שיכור

א: צט, א (שתה רביעית – שתוי. אינו יכול לדבר לפני המלך – ש. ותפלתו תועבה כאילו עבד ע"ז. וכן בק"ש. אבל שאר הברכות יברך). צט, ב (יין שבסעודה אינו משכר). צט, ג (שינה ודרך מיל מפיגים יין פחות מרביעית. רכוב ג' מיל מפיג אפילו יותר מרביעית). צט, ד (ביינות שלנו). קח, יב (לענין תשלומין בתפלה נקרא אונס ולא מזיד). קכח, נא (בנ"כ מקולי משרת במקדש ומקולי נזיר. בשאר משקים המשכרים. אינו יכול לדבר לפני המלך. רביעית יין בבת אחת. ש. של לוט פטור מכל המצות). קכט, א (מצויה בשעת מנחה). קפה, ה (שתוי מותר בבהמ"ז ולא בתפלה ובק"ש, או שבבהמ"ז מותר אף ש. ובק"ש מותר השתוי. ש. מותר בשאר ברכות, שיש לו כוונה).

ב: רצב, ג. שכח, מו (רפואתו לסוך כפות ידיו ורגליו בשמן ומלח, או להשים אפר מעשב כתוש תוך החוטם).

ד: תקכט, יב (השכרות אינה שמחה אלא הוללות).

ה: א, ב (המשתכרים אבריהם כבדים ואינם מרגישים כ"כ בבדיקת הסכין). א, מז (שכרותו של לוט שאינו יודע מה עושה דינו כשוטה). א, מח (לא הגיע לשכרותו של לוט, כפקח לדבר התלוי בדעת. י"א שלא ישחוט שאבריו כבדים, אף שלא בשעת שכרותם).