שטרות

עיי"ע הלואה (המלוה בשטר). הרשאה. מלאכות שבת (שטרי הדיוטות).

ה: רבית מו ד"ה ואין (החותם על השטר מתחייב לכל הכתוב בו אף שאינו יודע כלום).

זכרון עדות

ו: עדות י (לא יכתבו שלא מדעת הלוה, אא"כ קנו מידו ואין המתחייב מוחה, ואפי' אחר זמן, ואפי' מתו). יא (לא נתייחדו לעדות לא יכתבו אלא במחילת דבר או פטור חוב). יב (קנין אסמכתא לא יכתבו, עד שיצוה להם לכתוב שקנו בב"ד חשוב, או לכתוב שקבל בחרם או שבועה, או שאמר להם לכתוב ונהגו לכתוב כן בכל הש.). יב-ג (סתם קנין העומד לכתיבה יכתבו כל יפוי כח שנהגו בהם, לנאמנות שלא נפרע ולביטול מודעה. אין המנהג פשוט לכתוב לא יכתוב. אין הב"ד דנים ע"פ יפוי כח אלו, יכול לכותבם בכל אופן. רצה שידונו ע"פ יפוי כח אלו, יפרשו שכן אמר לוה בפירוש). טז (ידקדקו לא לכתוב קנין אתן). יז-כ (אחר שקנו שלא בפני מלוה, כותבים ונותנים ללוה אבל לא למלוה, שסתם קנין שלא בפניו אינו עומד לכתיבה. אמר כתבו נותנים למלוה. לא קנו ואמר כתבו ותנו למלוה, ימלכו קודם נתינה. וכן בשובר ומוכר ונותן מתנה). לח-מ (נשרף או נקרע או נמחק בפניהם, או שפרע מקצתו ורוצה להחליף בחדש, לא יכתבו אחר אלא מדעת הלוה, ומזמן שעומדים עתה. נמחק קודם שהספיק הב' לחתום, או שנמצא בו טעות, כותבים שלא מדעת הלוה. העידו לפני ב"ד, כותב ב"ד שלא מדעת הלוה מזמן הראשון. ש. מתנה או מכירה בלא אחריות, כותבים שלא מדעת הנותן ומוכר ומזמן הראשון).

זמן ומקום

ו: עדות יד (יכתבו וקנינו ביום פלוני, או בשליש הראשון, האמצעי, האחרון של חודש פלוני, ואם אין זוכרים ז. הקנין יכתבו וקנינו מפלוני וכתבנו וחתמנו ביום פלוני, ושטר זה איחרנוהו וכתבנוהו). טו (כשכותבים ז. כתיבה כותבים מ. כתיבה, ולא מ. מסירת העדות. ואם שער המטבע שונה שם, יכתבו מ. הקנין, או יכתבו מטבע היוצא במ. פלוני).

חתימה

ו: עדות כא (לא יחתמו עד שיקראוהו ויבינו, או שיקראוהו לפניהם ב' כשרים להעיד, ואין עושים כן לכתחלה). כב (עד שא"י לחתום אין מועיל מה שמצוה לאחר לחתום במסירת הקולמוס, אבל המתחייב יכול לצוות לאחר לחתום, וב' עדים יחתמו לקיים). כג-ד (ח. בש. כאילו מעידים בב"ד. לא יחתום על ש. אמנה, ולא על ש. מודעה שכתוב בו ידענו באנסו עד שידעו באנסו, ולא על שט"ח עד שיכירו שם לוה, ולא על שובר עד שיכירו מלוה, וכן שם המוכר והנותן מתנה). כז (ועד שידקדקו באותיותיו בכתב מיושר ושוה). לב-ג (לא ירחיק מהכתב ב' שיטין ואוירן, בכתיבת ידי העדים).

שובר

ו: עדות יט (כותבים למלוה ולא ללוה). כה (שיכירו שם מלוה). נ (כשכתוב בשטר נאמנות כב' עדים, יחתום המלוה על הש. ואם לא נזכר בשטר שם המלוה, יחתמו עדים על הש). נב (יכתבו בו סכום וזמן השטר). נג.

שטר אמנה

ו: עדות כג (אסור לחתום עליו, לקבלו או להשהותו, אא"כ מתחייב בשט"ח זה בתורת מתנה).

שטר מוקדם ומאוחר

ו: עדות יד (מאוחר כותבים שטר זה איחרנוהו וכתבנוהו). יז-ח (נכתב ביום ונמסר בלילה פסול, שמא יטרוף מלקוחות שלקחו קודם. מ. שיש בו קנין, או שאין גובין בו ממשועבדים, כשר). נב (מאוחר כשר).

שטר מכירה ומתנה

א: שו, כד (כתיבתו בשבת ע"י נכרי).

ו: עדות יב. יד. כ. כד. לט-מ. מז-ט.

עיי"ע חמץ (מכירת חמץ). קנינים (קנין שטר).

שטר הנהוג במדינות אלו; ממרנות

ה: רבית מא (ממרנות).

ו: עדות יח (בחת"י הלוה, והעדים חומתים לקיים חתימתו). כב (כנ"ל). לז (שהסך כתוב מעבר לחת"י המתחייב, צ"ל שיהי' נגדה ממש, שלא יוכל לזייף). נ-נא (לא נכתב בו שם המלוה ואבד, יכתבו שובר בחת"י עדים, ונהגו להכריז בבהכ"נ, ונהגו לא לקנות שטר כזה עד שישאל אצל החתום בו שאינו פרוע).

שטר פרוע

ו: עדות נב (אסור להשאירם בביתו, אא"כ נשאר חייב לו אפי' פרוטה. ועבור שכר סופר, או חוב ממקום אחר, ב' דעות).

שטר שאבד

ו: עדות מט (שט"ח שנמצא בשוק, מלוה מודה ללוה יחזירו ללוה. לוה מודה למלוה חיישינן לפירעון ולקנוניא. לוה מודה ואין בו אחריות משועבדים יחזירו למלוה. אינו מודה, לא יחזיר אלא ע"פ סימן מובהק ע"פ ב"ד. שטר מכירה ומתנה שיש בו קנין יחזיר למקבל. כתובה דינה כשט"ח. שטר מזונות ולבוש דינו כשטר מכירה ומתנה). נ-נא (אבד ש. שכתוב בו נאמנות, או שלא כתוב בו שם המלוה).

שטר שיכול להזדייף פסול

ו: עדות כז (צריך שיהיו האותיות דומות זל"ז, כתב מיושר ושוה שלא ירחיקם ולא ידחקם, בכל לשון וכתב). כח (סכום לא יהי' באותיות. משלוש עד עשר לא יהי' בסוף שיטה, או יחזור ויכתבנו בראש שיטה).

שיטה אחרונה

ו: עדות כט-לא (אין למדין משיטה אחרונה, וחוזר מעניינו של ש. בשיטה אחרונה, וקיום מחקים ותלויות לפני שיטה אחרונה. ועכשיו נהגו לכתוב והכל שריר וקיים, ולמדין משיטה אחרונה, ומקיימים בשיטה אחרונה, לפני שריר וקיים, או אחר חתימה). לב (אין מקיימין בשיטה אחרונה אלא כשמחק אינו כשיעור שריר וקיים). לד (הוא ועדיו בשיטה א' כשר, הוא בשיטה א' ועדיו בשיטה א' פסול. הוא וע"א בשיטה א' פסול). לה-ו (לפיכך כשיש גליון בשטר יחתמו זה תחת זה, ולא יוכל לזייף. וכשהשטר מסתיים באמצע שיטה יחתמו באותה שיטה, ויוכלו ללמוד אף מש"א). לז (וכן כשהמתחייב עצמו חתם. אבל שטר בכתיבת ידו וחתימתו, או כתיבת עדים וחתימתם, אין לחוש).

שמות

ו: עדות כד-ו (לא יחתמו עדים עד שיכירו שם לוה בשט"ח, ושם מלוה בשובר, ושם מוכר ונותן מתנה, או שע"א או אשה או קרוב אומרים שכך שמו, או שהוחזק שמו בעיר ל' יום. ואם שם אבותיהם שוה, יכתבו אבות אבותיהם או כהן או לוי או ארוך או גוץ וכיו"ב).