שונא

א: נג, כג (ש. להש"ץ). קכח, יט (כהן הש. את הצבור, או שהצבור ש. אותו).

ה: ת"ת ג קו"א א ד"ה ומיהו היינו (ע"ה גמור שונא חכמים).

ו: עוברי דרכים ט (עבר עבירה והתרה בו ולא חזר מצוה לשנאתו עד שישוב). י (מצוה לטעון עם הש. לכוף את יצרו).