שומרים, ארבעה

עיי"ע אבדה (שומר אבדה). חמץ (פקדון). שואל שלא מדעת. שכירות (בית וכלים).

א: יד, יג (הפקיד ספרים אצל ת"ח, אם דעתו להרשות לו ללמוד בהם).

ב: שצז, יט (יחד לו קרן זוית או אמר ביתי לפניך, לא קיבל שמירתן. קיבלן סתם קיבל שמירתן).

ג: תמ, א (הנפקד משאיל למפקיד מקומו וכאילו מונח בביתו). תמ קו"א א (הוכחות להנ"ל).

ו: הלואה כב (אינו רשאי למסרו לאחר לשמרו). מציאה כט (שמירתה במקום המשתמר, לפי סוג הפקדון). ל-לב (לא יפקיד ביד אחר, אלא ליד אשתו וב"ב הגדולים, או ימסרנו לב"ד שימסרוהו לנאמן. לא יחזירו לב"ב של המפקיד, רק ליד אשתו). מציאה קו"א ב ד"ה והנה (ד' ש. קונין במשיכה לחזרה). שאלה ושכירות א (השואל או שוכר לא יתן ליד אחר, אפי' אדיר שבאדירים, אא"כ דרכו להאמינו, ובלבד שלא ימעט בשמירתו). ב (ובבית מותר, ובלבד שלא יהיו ב"ב מרובים משלו). ג (וכן מותר כשבעלים עצמם נשכרים עמהם, אלא שיש להם תרעומת משום שינוי דעת. וכן מותר כשהשוכר או א' מב"ב הולך עמהם, שכל המפקיד ע"ד אשתו ובניו מפקיד). ד (וכן השואל ספר מותר להניח לאחר לקרוא בו בביתו, ובלבד שלא יקראו ב' יחד).

פקדון

ו: מציאה כו (הפקיד ספרים אצל ת"ח יש מתירים ללמוד ולהעתיק, וי"א שא"י לחזור בו). כח (הפקיד מעות אצל שלחני או חנוני, אם אינם צרורים יכול להוציאן. וכן עכשיו בכל אדם). מציאה קו"א א (הפקיד מעות אצל שלחני הוי שואל או ש"ש. לד"ה בידו להוציאן ולא הוי לוה עד שיוציאן. זכי' זו להוציאן זכה במשיכה ואין בעה"ב יכול לחזור).

פשיעה

ג: תמ, י בהגהה (פ. כמזיק בידים). תמא, יד (כנ"ל). תמג קו"א ב (אינו פטור על הפ. מטעם גרמא, שמשעה שנמסר לו נשתעבד להחזירו, אלא שכשאינו בפ. פטרתו תורה, ובש"ש החמירה יותר, ובשואל יותר, ובלוה יותר).

עיי"ע פושע.

שואל

א: יד, ו-ח (ש. טלית מצוייצת אנן סהדי שנתכוין במתנה ע"מ להחזיר). יד קו"א ג (האחרונים פסקו כטעם זה). יד, יד (גם בצ. שאולים לשם צ. אומרים כן).

ו: מציאה כו (השאילו למשך זמן זכה במשיכה ואינו יכול לחזור תוך זמנו. וכן בהפקיד ספרים אצל ת"ח שיודע שילמוד ויעתיק ממנו). מציאה קו"א ב (לא קני עד שישתמש).

שומר חנם

ג: תמ קו"א ו (חייב בפשיעה בשל נכרי). תמא, יד (כנ"ל). תמג קו"א ב (חייב לטרוח ברועים ומקלות כש"ש, ודוקא כשמוצא בחנם).

שומר שכר

ב: שו, ח (המשמר גם בשבת אסור לקבל שכר שבת, וא"כ הוא שומר חנם בשבת).

ג: תמא יב (אין דין ש. לממון נכרי לחייבו בגניבה ואבידה). תמג קו"א ב (חייב לטרוח ברועים ומקלות אף בשכר). מציאה קו"א ב ד"ה והנה (מלמד תינוקות).

שליחות יד

ו: כח (אינה ע"מ לגזול אלא ע"מ לשלם. ובפקדון שאין דרך להקפיד שישתמשו בו, ב' דעות). גזלה ד (בנכרי יש מתירין).