שויא אנפשיה חתיכה דאיסורא

ה: א, נז (ביי"נ אין לו תקנה. במעיד על שוחט שלא שחט כהוגן אם אסר מכאן ולהבא, ב' דעות). א קו"א יד (כשהוכחש מב' עדים ואח"כ חזר בו, ב' דעות. אם יכול לאסור על עצמו כשאינו מתפיס בדבר הנדור. כשחב לאחרים אינו נאמן). א קו"א טז (המעיד על שוחט שלא שחט כהוגן, גם המתירים מכאן ולהבא, היינו רק שאם רוצה לאכול משחיטתו א"צ למחות בו. חילוק בין זה להודאת בע"ד כמאה עדים, שאמר על העדים שחתמו שקר).