רוב

עיי"ע שוחט ובודק (רוב מצוין אצל שחיטה מומחין). תערובות.

א: לב, עה (ר. בהמות הנאכלים טהורים). עט, ח.

ד: תצז, כז (ר. בהמות כשרות). תצח, טז (רוב עופות ובהמות כשרים).

ה: א קו"א ב. א קו"א י ד"ה או (ר. ישראל אינם רוצחים). כד, לה ד"ה אבל לבה"ג (ר. בהמות כשרות). כד, מ ד"ה ואין (לא אזלינן בתר ר. בע"ח כשרים בנמצאת שמוטה לפניך). כד, מא (ר. בהמות אינן שמוטות). כה, ג (ר. בהמות כשרות). כה, ז (כששינה ושחט למע' או למטה לא שייך למיזל בתר ר. שוחטים בלא הגרמה). כה, י (ר. בהמות כשרות). כה, יא (לא אזלינן בתר ר. דאתרע). קפז קו"א א הגהה ב (לא שייך ר. במקרים המתיילדים).

ו: גזלה יב (גזלן שרוב מעותיו גזולים מותר). כ (כשרוב הדבר ההוא גנוב אסור). גזלה קו"א יב (טעמי החילוק בין ב' דינים הנ"ל).

כל הפורש מרוב הוא פורש

א: לב, עה.

ב: שכט, ב.

ג: תלט, א-ב.

ד: תקיג, טז.

ה: א קו"א י ד"ה או.

סמוך מיעוטא לחזקה

ה: א קו"א ה (לא אמרינן הכי במיעוט דלא שכיח ובמיעוטא דמיעוטא, ובשחוטה לפניך). יח קו"א ז (כנ"ל). כד, לה ד"ה אבל (לא אמרינן במיעוט דלא שכיח).

רבי מאיר חייש למיעוטא

ה: א קו"א ה (למיעוטא דלא שכיח לא חייש. למיעוטא דמיעוטא לא חייש).

רוב העיר

ה: א, לב (נמצא שחוט, אזלינן בתר רוב הטבחים שבמקום שנמצא, וכשא"י – בתר רוב שבשוק, וכשא"י – בתר רוב שבעיר. בשוים אסור).

עיי"ע אמירה לנכרי (על דעת הרוב).

רוב התלוי במעשה

ה: א קו"א א ד"ה וכתב (לא מכשירין מטעם זה כשלא בדק בסימנים). יח קו"א ב (לא מכשירים מטעם זה בספק שהה ספק דרס). כג, יא ד"ה אבל בספק (לרשב"א אמרינן כן אף כשגם המיעוט תלוי במעשה). כה, ב (כשלא בדק בסימנים, ולכן הוי ודאי נבלה). קפז קו"א י ד"ה ומה. כד, מ ד"ה אבל (כנ"ל כג, יא).

רוב וקרוב; רוב ומצוי

ב: שכה, טו (בית א' סמוך לעיר וב' בתים חוץ לתחום).

ה: א קו"א י (בשכונת ישראל שאין דרך נכרים עוברת בה אזלינן בתר שכונה זו). שם ד"ה אבל (אף אם מעט נכרים עוברים כאן אזלינן בתר רוב המצויים במקום זה). שם ד"ה או (חלל שפירש הרוצח מהרוב, או גנבים שפתחו חבית יין, אזלינן בתר רוב דעלמא. משא"כ נמצאו גדייו שחוטים אזלינן בתור רוב המצויין במקום הזה). קפג, א ד"ה והא (רוב ומצוי נגד חזקה וקרוב דמוכח הוי ספק שקול). קפג קו"א א (כנ"ל). קפג מהדו"ב ע' רמח-נא (מהלול ולחוץ רובא לחודיה, מהלול ולפנים רוב ומצוי).

רובא עדיף מחזקה

ה: א, כב. כג, יא. כד, לה. כד, מ. כה, ב-ג. לג, כד ד"ה ושיטה שלישית. קפג, א ד"ה והא (רוב ומצוי נגד חזקה הוי ודאי, ונגד חזקה וקרוב דמוכח הוי ספק שקול). קפג קו"א א (כנ"ל). קפג מהדו"ב ע' רנא (רוב נגד חזקה וקרוב הוי פלגא, רוב ומצוי נגד קרוב וחזקה הוי רוב עיקר). שם ע' רנג-ד (עדיף רק מח. דאיתרע). שם ע' רנו. קפז קו"א א. קפז קו"א ה ד"ה ומ"ש הח"צ. קפז קו"א י ד"ה ומה (אפי' במקום קורבא דמוכח). קצ, א.