רבית

ב: רמב, ט (ר. מדבריהם לצורך סעודת שבת ויו"ט וסעודת מצוה). רמב קו"א ה (לצורך צדקה ומעות יתומים. כשהמלוה רשע. על מקומות בהכ"נ. משכנתא בלא נכייתא). שו, ט (ר. נכרי, אם משתלם לפי ימים לא יקבל שכר שבת). מהדו"ב תתסה ד"ה וגם (מהני קנין כל דהו המחייבו מי שפרע לאפקועי איסור ר. דדבריהם).

ה: רבית א-ב (זהירות וחומר ר. לאוין למלוה וללוה). ג (ערב וסופר). ד-ה (אבק ר. ע"י מו"מ). ה (מחילה). ו (במלאכה). ז (מוקדמת ומאוחרת). ח (מוזיל במו"מ). ט-יג (עשיית טובה בזמן שחייב). יד (טובת הנאה). טו-ז (הקדמת שכר לאומן ולבית כדי שיעשה בזול). יז (בתנאים). יח (במקח). יט-כ (כשלוקח ע"מ למכור בעיר אחרת ביוקר). כא (בדבר שאין שומתו ידועה). כב (קבע לשלם בעת היוקר כשער היוקר). כג-ח (פוסקין על שער שבשוק). כט (מעות על מעות אחרות דרך חילוף ומו"מ). ל-לב (הלוואת סאה בסאה). לג (הלוואת מטבע במטבע). לד-ה (קרוב לשכר ורחוק להפסד, במקדים על הסחורה, ובשכירות כלי שהשוכר מקבל אחריות). לו-מ (קבלת עסקא). מא (בדרכי ההיתר לא יזכיר קצבה לריוח בשבועות חדשים או שנים). מב-ג (כשמוציא מעות העסקא לצרכיו). מד-ה (היתר עסקא שכל האחריות על המקבל). מו-ז (היתר דרך קנס, וצד היתר כסף). מח (כנ"ל מא). מט (כשמלוה לו חטים במנה וקונה ממנו בזול ומחזיר לו מנה). נ-נא (היתר שע"י שכירות בית). נב-ג (משכנתא דנכייתא). נד (מכר בית על תנאי שיוכל לפדותו). נה (או שנתן רק מקצת דמים). נו (או כל מכירה על תנאי). נז-ח (מכירת חוב בפחות). נט (המלוה ע"מ שיתן לצדקה). ס-סא (הנותן ר. כדי שילוה לאחר). סב-ג (הנותן מתנה לאחר, או לערב, שישתדל אצל המלוה). סד-ז (ערב או שותף, או מנהיגי קהל, או אפוטרופוס, או שליח, שלוה בר. מנכרי בשביל ישראל או מישראל בשביל נכרי). סח-ט (מכירת חוב בר. שחייב לו הנכרי). ע-עא (נכרי שיש לו חוב על ישראל ובא ללות מישראל ולהקנות לו החוב). עב-ג (ללוות או להלוות בר. ע"י נכרי). עד (נכרי המלוה בר. ע"י ישראל). עה (להלוות נכרי בר.). עו-ט (מומר. תלוי בדין ממונו מופקר). עט-פ (קראים. תלוי בדין איסור להחיותם).

ו: מציאה כו (הלוה על ספרים אסור ללמוד ולהעתיק מהם, אא"כ היה משאילם בלא"ה). גזלה ח (מלוה בר. ואינו יודע ממי, ורוצה לעשות תשובה, יעשה צרכי רבים). נזקי גו"נ קו"א ג (לכו"ע אסור להלוות מומר לתיאבון בר.).