קריאת התורה

עיי"ע ברכת השבח וההודאה (הגומל). ברכת התורה.

א: כה, לט (החזרת ס"ת להיכל). נה, ד (אינה מגמר התפלה. במנחה – קודם התפלה). סו, ו (קראוהו באמצע ק"ש). סט, ח (אם מנין הב' יקרא במקום שקרא מנין הא'. מתי חוששין לפגמו של ס"ת הא'). צ, יז (אין לעסוק בתורה בשעת קריה"ת). קד, ו (אין להפסיק באמצע התפלה כדי לעלות לתורה). קכג, ז (חלק מסדר התפלה). קכז, ג (במנחה בשבת). קפה, ב (בזה"ז העולה קורא).

ב: רפב, א (משה תיקן לקרות ה' גברי ביו"ט, ו' ביוה"כ וז' בשבת. ואין המפטיר מהמנין. ואפשר להוסיף. וי"א שלא יוסיף ביו"ט ויוה"כ). רפב, ב (ביו"ט שחל בשבת מוסיפים, אבל לא ביוה"כ שחל בשבת). רפב, ג (י"א שלא להוסיף עכשיו אף בשבת). רפב, ד (כשמוסיפין, אם יכול לקרוא הב' הפסוקים שקרא הא', כמו בחוהמ"ס וחנוכה. בשמח"ת. בשבת חתונה). רפב, ה (נשים וקטנים, להצטרף ולקרוא). רפב, יג (פרשת המוספים ביו"ט מתקנת הגאונים. פרשת ר"ח וד' פרשיות מתקנת אנשי כנה"ג). רפב, טז (פר' זכור חובה מה"ת שישמענה כ"א). רפב, יט (סיים הפר' בששי). רפב, כ (דילג תיבה או אות, אף שסיימו הפרשה והפטירו והתפללו מוסף, יחזור ויקרא אותו פסוק עם ב' פסוקים הסמוכים לו ויברך). רפג, א (אין קורין פחות מג' פסוקים). רפד, ד (ס"ת שחסר בו אין קורין בו). רפד, יא (החובה לשמוע). רצב, ב (טעם שתיקן עזרא קה"ת בשבת במנחה, בפר' שבוע הבא, ולא ביו"ט).

ג: תפח, ה (משה תיקן ה' גברי ביו"ט, אנשי כנה"ג – להפטיר בענינו של יום, חכמי משנה וגמ' ביררו ענין של כל יום. בפסח. להוסיף על מנין הקרואים). תצ, ב (ביום ב' דחה"פ). תצ, ח-יא (סדר קה"ת בימי חוהמ"פ. ד' גברי, ג' בפרשת היום והד' בפרשת מוספין. אח"כ קדיש). תצ, יג (בימים האחרונים של פסח). תצב, א (ויחל). תצד, ד (בחה"ש). תצד, ז (הפסק אקדמות באמצע הקריאה). תצד, ח-יא (ב' הנגינות בעשה"ד). תצד, יב (ב' דחה"ש). פסקי הסדור תסד (בר"ח וחוה"מ וחנוכה).

ד: תקפד, ז (בר"ה). תרא, א (ביום ב' דר"ה). תרכא, א (ביוה"כ). תרכב, ד (מנחה ביוה"כ).

ארבע פרשיות

ב: רפב, יג (תקנת אנשי כנה"ג).

ברכה

א: נג, יג (ברכו). קכד, יא (עיקר הב. לעצמו, אף שחובה על הצבור לשמוע). קפה, ב (ע"ה מברך אף שאינו מבין).

ב: רסג קו"א ה ד"ה ומיהו (הקורא ונשתתק, אם העומד ימשיך ממקום שפסק לא יוכל לברך בתחלה וסוף. אינו פוטר את הראשון אלא את הצבור והוא בכלל. תמימה. כבר בירך בשחרית וצונו, וכעת מברך משום כבוד התורה). רפב, ג (בזמן המשנה בירך הראשון ברכה ראשונה והאחרון ברכה אחרונה, בזמן הגמרא נהגו לברך כ"א בפ"ע). רפב, יז (עלה לתורה וקראוהו לאותה פרשה בבהכ"נ אחר יחזור ויברך). רפד, ז (יכוונו לברכות ויעלו לק' ברכות).

גלילה

א: נג, כט (לא להתקוטט בעבור המצוה).

ב: רפד, יא (לא יתחיל להפטיר עד שיגמור הג.).

ה: רבית יא.

הגבהה

א: פסקי הסדור תרכג ד"ה וכשמגביהין (כ"א ישתדל לקרב עצמו כו').

הפטרה וברכותיה

ב: רפג, א (מעין הפרשה שקרה המפטיר). רפד, א (מפני מעשה שהי' בגזירת השמד. בשבת לא יפחות מכ"א פסוקים וביו"ט מט"ו פסוקים, אא"כ נשלם הענין בפחות). רפד, ב (ז' ברכות, ב' על התורה וה' על הה.). רפד, ג (לא קראו בס"ת יקרא ה. בלא ב.). רפד, ד (אין מקפידים בה על ספר, רק מטעם דאין ניתן ליכתב, שהתירו מטעם עת לעשות לה'. מותר להדפיס ס' ה.). רפד, ה (לא יקרא הה. בע"פ, ואפשר להפטיר בבית אחר בעשרה). רפד, ו (בשבת ר"ח אינו מזכיר של ר"ח בברכות). רפד, ז (יכוונו לברכות ויעלו לק' ברכות). רפד, ח (קטן יכול להפטיר, ויש נוהגים סלסול בכמה ה.). רפד, ט (אם זה שעלה למפטיר אינו יודע לקרוא הה. אם יכול אחר לקרוא, ב' דעות). רפד, י (נשתתק באמצע יתחיל הב' ממקום שהתחיל הא'). רפד, יא (לא יתחיל עד שיגמור הגלילה. חובה על כולם לשמוע הה. יש נוהגים לקרוא בעצמם בנחת). רפד, יב (אין לסלק ס' הנביאים עד שיגמור לברך). רפד, יג (כשקורין ב' פרשיות יקרא ה. של פר' הב', חוץ מאחו"ק). רפד קו"א א ד"ה וכל (הוכחה דאין מקפידים בה על ספר). רפה, י (כשיש חתונה בשבת נוהגים להפטיר שוש אשיש). פסקי הסדור תתקד (נוסח הב.).

ג: תל, ג (בשבת הגדול). תפח, ה (בפסח). תצ, ב (ביום ב' דחה"פ). תצ, יג (בימים האחרונים של פסח). תצ, טז (בשבת חוה"מ, פסח וסכות. בברכה – בחוהמ"פ מקדש השבת, ובחוהמ"ס מקדש השבת וישראל והזמנים). תצד, ד-ו (בחה"ש, במעשה מרכבה, ע"י גדול וחכם. מעומד – גם הקורא בלחש). תצד, יב (ב' דחה"ש).

ד: תקפד, ז (בר"ה). תרא, א (ביום ב' דר"ה). תרכא, א-ב (ביוה"כ). תרכב, ד (מנחה ביוה"כ).

טעמים

א: נט, ב. סא, כג (בק"ש).

ב: רפה, ד (בקריאת שמו"ת).

ג: תצד, ח-יא (ב' מיני נגינות בעשה"ד).

ה: ת"ת א, ו (לא היו כתובים בימיהם, אלא בע"פ). א קו"א ב.

יהללו

ב: רצב, ד.

מפטיר

א: קפח, יד (בשבת ר"ח אינו מזכיר ר"ח בברכות).

ב: רפב, א (אינו ממנין הקרואים). רפב, ז (נהגו שאין קורין קטן אלא למ.). רפב, י (המ. יקרא בתורה תחלה). רפב, יא (ב' דעות אם עולה למנין. נהגו שבשבת ויו"ט ויוה"כ אינו עולה ובת"צ ויוה"כ במנחה המ. הוא א' מהג'). רפב, יב (כשהמ. אינו מהמנין, תקנו רבנן סבוראי שאחר הקרואים יאמר קדיש, ואח"כ יחזור ויקרא לפחות ג' פסוקים). רפב, יג-טו (כשמוציאים ב' או ג' ס"ת, הקרואים בס"ת הא' והב', והמ. בס"ת הב' או הג'. ויש מנהגים אחרים). רפב, טז (קטן היודע למי מברכין עולה למ. והש"ץ הקורא מוציא הצבור). רפב, יח (אין בבהכ"נ מי שיודע להפטיר אלא מי שעלה לתורה, לא יאמר קדיש ויפטיר מי שעלה לשביעי, ואם אמרו קדיש יחזור א' מאלו שעלו ויברך על התורה). רפג, א (הטעמים שבשבת אין קוראים פרשת המוספים למ.).

ג: תפח, ו (בימי משנה וגמ' הי' עולה ביו"ט למנין ה', ורבנן סבוראי וגאונים תקנו שיקרא בפר' המוספין, כאילו מקריבין לפני).

עולין

א: נג, כד (לא יקרא הש"ץ למי שאינו אוהבו). קכח, נז (כהן יכול לקרוא לכהן אחר לס"ת). קכח, ס (הכהן יכול ליתן רשות לישראל לקרות לפניו). קפה, ב (ע"ה עולה ומברך או שומע אף שאינו מבין).

ב: רפב, ו (אין נוהגין לקרות קטן אלא למפטיר, אף שאין שם כהן אלא הוא). רפב, ח (ממזר מותר לעלות). רפב, ט (אין איסור לקרות ע"ה לפני ת"ח).

ד: תקפד, ח (בר"ה, התוקע והמתפלל מוסף. ביוה"כ).

עיי"ע כהנים.

פרשת זכור

ב: רפב, טז (חובה מה"ת שישמענה כ"א).

פרשת המוספים

ב: רפב, יג (תקנת הגאונים).

פרשת ראש חדש

ב: רפב, יג (תקנת אנשי כנה"ג).

תרגום

ב: רפה, ג (בזמן שהי' מתרגמין, כל פסוק, וכופלין פסוק אחרון לסיים במקרא). שלד, יב (בע"פ).

ה: ת"ת א קו"א ב (אחר שתרגם אונקלוס הי' מתרגמים קה"ת לע"ה).